כולנו מכירים את מעלית השבת שעוצרת בכל קומה וקומה ורבים גם מכירים מקרוב את שעון השבת, שנועד לתכנן הפעלה או כיבוי של מכשירי שבת, המיחם והפלטה החשמלית, אך מתברר שישנם לא מעט אבזרים שאנו לא מכירים, ושנועדו להקל על הדתיים לשמור את השבת.
בעשרות השנים האחרונות מפתחים במכון צומ"ת פרטים רבים שמותרים לשימוש בשבת, בעיקר במקרי חירום, אך לא רק, כדוגמת עט שמותר לשימוש, טלפון, מכשיר אזעקה, מקרר שאינו מדליק אור, מזגן שבת ואפילו מכונת אספרסו כשרה ליום השביעי, במיוחד לחובבי הקפה שביננו.
חלק מהאבזרים מעוררים עם פיתוחים, ואף שנים מאוחר יותר, דיון ציבורי נרחב. כך, ה"שבתקול", מיקרופון שמותר בשבת, עורר מהומה לפני כחצי שנה לאחר שחברת הכנסת שולי מועלם רפאלי תועדה עושה בו שימוש. "הטענות שנשמעו היו על זילות בכבוד השבת בפרהסיה הציבורית, ואולי שאנשים יחשבו שמדובר ברמקול רגיל ולא מותאם, ויחשבו שזה מותר", מסביר דוד ברסקי, שעוסק בטכנולוגיה והלכה כבר שנים ארוכות.
השתמשה במיקרופון בשבת ועוררה סערה. שולי מועלם // צילום: אורן בן חקון
"לא ברור מי נתן היתר לדבר כזה באירוע שאיננו מקרה חירום, שלמענו הוא נוצר ופותח, אלא לשימוש שונה מהתכלית שלו – לדבר מצווה או במקרה של צורך גדול כמו צורך רפואי, חירום או במצב ביטחוני מורכב", הוא מציין את המורכבות של השימוש במיקרופון המיוחד.
אותה סערה שכבר הספיקה להישכח ולהיבלע בתוך שלל הידיעות החדשותיות, הוכיחה עד כמה החיבור בין ההלכה והטכנולוגיה חשוב, אך גם בעייתי ונפיץ אם זה נעשה באירוע שבשגרה. "תמיד יש חשש לתת פתרונות לסוגיות מורכבות, והמפתחים ומהנדסים עושים את העבודה תוך התייעצות עם כל הרבנים והחוגים. הם גם בוחנים את הסוגיות מבחינה רעיונית, ולא רק הלכתית – מבחינת צביון ואופי השבת במרחב הציבורי-ישראלי, והנראות של הדברים".
חוץ ממכון צומ"ת, פועלים גם גופים ואנשים עצמאיים כדי לנסות ולהקל על שומרי המסורת. לפני מספר חודשים נערכה תחרות בשם "סמארט דוס", שבו ניסו נערים בגילאי תיכון בבית הספר צביה בפתח תקווה לפתח מוצרים ופטנטים שיהפכו את חיי האדם הדתי לנוחים יותר.
מי שזכה היו תלמידי כיתה ט' שפיתחו "נטלומט" – מתקן אוטומטי לנטילת ידיים, ללא מגע אדם, שנועד לסייע לבעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים. פיתוח נוסף שזכה אף הוא במקום הראשון היה "משבת אור", שנועד לכיבוי אוטומטי של המנורה במקרר בשבת לאחר זמן מה, בעיה שבה נתקל כל אדם דתי בשלב זה או אחר של חייו.
האם הכיפה הבאה של הנסיך צ'ארלס תהיה סולארית? // צילום: גטי אימג'יס
חידוש אחר הוא "כיפה סולארית" שהופכת את כיסוי הראש הגברי לקולט אנרגיה שמאפשר הטענת סמרטפון. ה"חמינדוס", שזכה במקום השני הוא חיישן שמודיע מתי צריך להוסיף מים לסיר החמין בשבת בבוקר, לאחר התפילה. אפליקציה אחרת מאפשרת למקם מחדש את התפילין על הראש אם "הבית" זז על השיער, ו"תפילייט", סידור תפילה נותן אפשרות להתפלל בחושך עם אותיות מודפסות שזוהרות בחשכך. ה"ארמילונית" הינה מיליונית ארמית-עברית אלקטרונית שמתרגמת את הגמרא, ויש גם מי שמנסה לייעל את העבודה במטבח עם קערה שמזהה את כמות הקמח המנופלה ומספקת מידע על כמות הפרשת החלה שנדרשת על פי ההלכה.
לצד הפיתוחים של הנערים, יש גם גופים מקצועיים שעוסקים בניסיונות לייעל את ההלכה. לפני כחצי שנה נערכה תחרות מפתחים במשרדי פייסבוק ישראל – מרתון של 24 שעות רצופות שבו נדרשו צותי חרדים וחרדיות בתחום התוכנה לפתח אפליקציות שקשורות לעולם הדתי.
התוצאות היו מרתקות – אפליקציה שיודעת למפות את התלמוד, אחרת שמאפשרת ללמוד בחברותא וירטואלית ונוספת שמקשרת את מפת ישראל לפסוקים הרלוונטיים שמתארים מקומות בישראל. הפרויקט הזוכה היה של חמש מתכנתות חרדיות שפיתחו אלגוריתם שמכין נאום שמתאים לכל אירוע מתוך המקורות. כלומר אתה יכול להקליד את ה"איוונט" ובו התאריך ואת פרשת השבוע, ולקבל דרשה יהודית מוכנה. הפרס במקרה הזה היה 27,000 שקלים שהתחלקו בין הצוותים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו