עיריית תל אביב | צילום: יהושע יוסף

העיר שמרוויחה הכי הרבה מארנונה: תל אביב

הלמ"ס: מסי הארנונה למגורים שמשלמים תושבי ישראל עלו ריאלית בשיעור של 4.4% לנפש • ההוצאה לנפש של עיריית ת"א כפולה מאשר של עיריית ירושלים • היישוב בו הכי פחות מתחמקים מארנונה: תל - מונד

מסי הארנונה למגורים שמשלמים תושבי ישראל עלו ב -2016 בשיעור של 4.4% לנפש והסתכמו ב-1211 שקלים. כך עולה מנתונים שפרסמה היום (שלישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.  ההכנסה הממוצעת  הכללית של הרשויות מגביית ארנונה לנפש (תעסוקה ומסחר) הסתכמה ב-2,777 שקל, גידול ריאלי של 2.2% לעומת השנה שלפני.

מנתוני הלמ"ס עולה כי לא כל תושבי הערים והעסקים משלמים ארנונה והרשויות המקומיות מצליחות לגבות רק 73.4% מהארנונה בתחום המגורים,  אולם זהו שיפור קל לעומת השנה הקודמת בה היה שיעור הגביה 72.9%. בתחום הארנונה לעסקים ומוסדות המצב גרוע יותר. שיעור הגביה היה ב-2016 56.4%, ללא שיפור משמעותי לעומת השנה הקודמת.

בחלק מהישובים, ובעיקר ביישובי המיעוטים שיעור הגביה זניח. בין היישובים הבולטים בשיעורי גביה אפסיים הם קלנסווה -5.8%, בענה 6% ומג'דל שאמס- 8.3%. מבין היישובים היהודים שאינם מצליחים לגבות ארנונה בשיעורים סבירים בולטים קריית מלאכי -19.4%, אור עקיבא -25.6%, ומעלה אפרים -42.5%. מנגד, הישוב בו התושבים מתחמקים הכי פחות מתשלום הארנונה הוא המועצה האזורית תל מונד, שם שיעור הגביה עומד על 99.5%.

מהנתונים שפורסמו על מצב הרשויות המקומיות עולה כי ההוצאה לתושב בת"א הייתה ב-2016 כמעט פי שניים מאשר בירושלים: 10,500 שקל בת"א, לעומת 5,600 שקל בירושלים. עם זאת מצבן הכלכלי של הרשויות המקומיות השתפר בשנה זו ואחוז הרשויות בגרעון ירד ל-27%.

בסך הכל נרשם עודף תקציבי של 24 מיליון שקל בתקציב הרגיל של הרשויות, לעומת גירעון של 146 מיליון שקל בשנת 2015. בתוך כך, ב-186 רשויות מקומיות נרשם עודף, ואילו ב-69 רשויות נרשם גירעון (בהשוואה ל-86 רשויות שהיו בגירעון בשנת 2015). כמחצית מסך הגרעון התקציבי הכולל של הרשויות, נמצא ב-6 רשויות שבכל אחת מהן נרשם גרעון של יותר מ-10 מיליון שקל.

הכנסות הרשויות המקומיות בתקציב הרגיל עלו-5.2% והסתכמו ב-2016 ב-60 מיליארד שקלים. עלייה ריאלית גבוהה בהכנסות נרשמה בעיריות: סכנין קלנסווה -21% כל אחת, בית שמש -17% ורמלה -16%. הירידה הריאלית הגבוהה ביותר בהכנסות נרשמה בראשון לציון -15%.

העלייה בהכנסות נובעת מגידול של 8% בהשתתפות הממשלה- 23 מיליארד שקלים  ושל 3.6% בהכנסות העצמיות שהסתכמו ב-36 מיליארד שקלים והיוו 60% מכלל ההכנסות.  ההכנסות העצמיות הגבוהות היותר נרשמו ברשויות חזקות מבחינה סוציו-אקונומית: 82% בתל אביב ו-77% בהרצליה. לעומת זאת ברהט היו ההכנסות העצמיות רק 20% מהכנסות העירייה.

מבין העיריות, ברשויות עם פעילות מסחרית ותיירותית אינטנסיבית נרשמה גבייה גבוהה של ארנונה לנפש, דוגמת תל אביב-יפו - 6,724 שקל, ואילת - 5,352 שקל, לעומת הממוצע ארצי של 2777 שקלים. הסיבה להכנסה הגבוהה של ת"א אינה המסים הגבוהים שמשלמים תושבי העיר אלא ההכנסות הגבוהות של העיריה מעסקים ומוסדות ממשלתיים ומסחריים .בנוסף נרשמה גבייה גבוהה ברשויות המדורגות ברמה סוציו אקונומית גבוהה, דוגמת הרצליה ורמת השרון, עם 5,329 שקל ו-5,117 שקל בהתאמה.

עוד עולה מהנתונים, כי אחוז גביית ארנונה לא למגורים (תעסוקה ומסחר) מסך הארנונה הכללית היה 56.4%, בדומה לשנה שלפני. סך הארנונה הכללית שנגבתה ירדה לכ-65.8% מסך ההכנסות העצמיות בתקציב הרגיל של הרשויות המקומיות, לעומת 66.3% בשנת 2015..

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...