רבים בעבר נתקלו במושג "כללי קהילה", במיוחד בהקשרים של תוכן שהוסר, פרופילים שנחסמו ועוד. הבעיה שלאורך השנים פייסבוק לא פרסמה את מדיניות האכיפה של אותם כללים ואיך היא פועלת, ולרוב הם נראו וכנראה היו גם שרירותיים – כאשר מדיניות אכיפה השתנתה ממשגיח אחד לאחר, ובמקרים לא מעטים נראה שהוסר תוכן בעל ערך בגלל עקרונות טכניים ובאופן שרירותי:
הדוגמא המובהקת ביותר היא אולי הצילום האייקוני של "ילדת הנאפל"ם" ממלחמת ויטנאם, שפייסבוק הסירו בגלל שהיא מציגה "עירום ילדים", בלי לשקול את הערך התרבותי, האומנותי או החדשותי שלה כערכים נגדיים הראויים להגנה. וכמובן, מנגד, הרבה מאוד תכנים שאולי לא היו צריכים להיות ברשת החברתית, כמו הסתה ואלימות מילולית – לא פעם נשארים שם.
אבל עכשיו, במסגרת מירוק המצפון הכללי שלה לאחר התפוצצות פרשת קיימברידג' אנליטיקה, החברה מפרסמת, הפעם באופן מלא ומעודכן, את כללי הקהילה שלה, ומסבירה בדיוק מה מותר לעשות ברשת החברתית ומה לא.
המסמך, המשתרע על עשרות עמודים, ושלטענת פייסבוק חובר לאחר התייעצות עם מאות מומחים וקבוצות אינטרס, המייצגות מגוון רחב של עמדות ברחבי העולם. המסמך עצמו זמין לקריאה ב-40 שפות, ביניהן גם עברית, למתעניינים.
מסמך הכללים מחולק לששה פרקים עיקריים – אלימות והתנהגות פושעת, בטיחות, תוכן מפוקפק, יושרה ומקוריות והגנה על קניין רוחני לצד שימוש בתוכן של אחרים.
חלק מהדברים הם ברורים מאליהם. האיסור להתחזות למישהו אחר בפייסבוק, או לעודד פשיעה, טרור, סחר בבני אדם או בסחורות מפוקחות כמו נשק או סמים, הצגת עירום ילדים ועוד.
הבעיה מתחילה עם הדברים הפחות מוגדרים, כמו דברי שטנה. כך למשל פייסבוק תיאורטית אוסרת קריאות למוות, מחלות קשות או נכות – אבל כל ישראלי שבילה יום אחד בפייסבוק ונחשף לוויכוחים, יודע שהלכה למעשה אין זה כך.
פייסבוק בעניין הזה, ממהרת לכסות את עצמה ומתריעה מראש שמדיניות האכיפה בפועל עשויה להשתנות ממקום למקום, על אף העובדה שהכללים אמורים להיות מחייבים ואחידים לכל העולם כולו ולכל מקום שבו פייסבוק פועלת. במקביל הודיעה החברה כי היא תכפיל את צוות הביטחון והבטיחות שלה, שמונה כיום כ-10,000 איש.
זכות הערעור
עוד במסגרת ההשלכות של פרשת קיימברידג' אנליטיקה, והעובדה שפייסבוק הושמה תחת זכוכית מגדלת של המחוקקים במדינות לא מעטות ומשכה את תשומת לבן של הרשויות שלא בטובתה, היא פרסום של מנגנון ערעור חדש, שבו משתמשים יוכלו לערער על החלטות של הסרת תוכן, ופייסבוק לטענתה, תגיב להן תוך 24 שעות, ובמידה והתוכן אכן הוסר בשגגה – הוא יוחזר לרשת. ברם, צריך עוד לראות האם פייסבוק תעמוד במחוייבויות שלה בעניין בפועל, והאם לא מדובר רק בניסיון להסיט מעליה את האש ואת הביקורת הציבורית.
בשבועות האחרונים התגלה שפייסבוק נאלצה להשעות זמנית את השירותים שלה בסרי לנקה, לאחר שהתגלה שווטסאפ ואינסטגרם, גם פלטפורמות שבבעלות פייסבוק, שימשו לארגון של אלימות כלפי המיעוט המוסלמי במדינה, באמצעות הודעות מסיתות, ותחקיר של הניו יורק טיימס קושר בין קריאות לאלימות ודברי הסתה בפייסבוק ובין רציחות באינדונזיה, הודו ומכסיקו.