"למרות שהוא ארוז בצבעוניות ובווייב שמח, לשיר שלי יש מסר חשוב: התעוררות הכוח הנשי והצדק החברתי", אומרת נטע ברזילי. "השיר הוא על נשים שמגלות את הקול שלהן, אבל הוא לא פונה רק לנשים, אלא לכולם. לכל מי שקיבל יחס לא ראוי במהלך חייו, שהונמך על ידי אנשים אחרים.
"אלו תחושות שחוויתי במהלך חיי, ושהפכו אותי למי שאני היום. הן בנו אצלי את הביטחון להיות מי שאני. זו לא חבילה קלה לסחוב עליך, לשיר את המילים האלו, עם הקולות המוזרים. הכל אצלי לא רגיל, ובעבר היה לאנשים קשה לקבל אותי ככה.
"מבחינתי, זה שנבחרתי לייצג את ישראל באירוויזיון אומר לי שבעצם, ישראל קיבלה את השונה. אם נלמד באמת לקבל אנשים כמו שהם, נרוויח את כל הטוב שלהם, ולכולם כאן יהיה טוב יותר".
ישראל כבר זכתה שלוש פעמים באירוויזיון והגיעה כמה פעמים למקומות גבוהים ומכובדים. ואולם, מעולם ועד היום לא הגענו לתחרות הזמר האירופית בסיטואציה כמו זו שצפויה להתרחש בחודש הבא בליסבון, פורטוגל. מהרגע שהשיר "TOY" שוחרר לאוויר העולם, אתרי ההימורים הרבים תמימי דעים כי ברזילי היא הפייבוריטית הגדולה לזכייה בתחרות. בשבועיים האחרונים, אחרי שהיא ביצעה את הלהיט בלייב על במות בכיכר רבין ובאמסטרדם, הפער בראש טבלאות ההימורים רק גדל.
תוסיפו קרוב ל־30 מיליון צפיות ביוטיוב, עוד מיליונים בפייסבוק, עשרות אלפי טוקבקים נפעמים בשלל שפות, עשרות סרטונים של אנשים מכל העולם מאזינים לשיר או רוקדים לצליליו או מבצעים גרסאות כיסוי שלו - ותקבלו את ההיסטריה בשיאה. בן־רגע הפכה הזמרת בת ה־25, זאת מהנוער העובד בהוד השרון, לאחת הכוכבות הכי מסקרנות באירופה, עם באזז שרק מתעצם מיום ליום.
"ידעתי שאנחנו עושים משהו ייחודי ושונה, אבל בחיים לא דמיינתי שהשיר והקליפ יזכו לתגובה כל כך חזקה וחיובית", סיפרה נטע. "ראיתי את כל הסרטונים שבהם אנשים מתעדים את עצמם מקשיבים לשיר בפעם הראשונה. זה מדהים. כאילו יש לזה תבנית - בהתחלה בלבול, אחר כך 'מה לעזאזל אני שומע עכשיו', ואז, 'אוקיי אוקיי, אני אוהב את זה!' או 'אני צריך את זה', או 'אני שונא את זה'.
"זה מצחיק, וזה פיצול מעניין. אני מאוד מתרגשת מזה שעשינו משהו סופר־מיוחד, שגורם לאנשים לרצות לראות אותו ולהגיב אליו".
כיאה למעמדה החדש, היא מסתובבת מאירוע לאירוע, ממדינה למדינה, מלוּוה בפמליה מכובדת. באירוע ISRAEL CALLING שבכיכר רבין חגו סביבה המנהל האישי נדב גזונדהייט, שצמוד אליה בשנה האחרונה, המנהל מטעם "טדי הפקות" סיון יאנג, הסטייליסט איתי בצלאלי, מעצב השיער אסי שדה, ואמנון ספקטור, שאחראי ליחסי הציבור בגזרה הבינלאומית. "כשעליתי לבמה בכיכר רבין הבנתי באותו רגע את התמיכה המדהימה של האזרחים בישראל", אמרה השבוע נטע בראיון לתקשורת ההולנדית. "אלפי אנשים באו לכיכר בהמוניהם, בגללי, וראיתי את האהבה. חשתי גאווה על השינוי שעובר על ישראל. שסוף־סוף הם מקבלים את האחר, את הגיוון, וזה מדהים להרגיש את זה. כמעט בכיתי".
* * * * *
נכון, שום דבר עדיין לא מבטיח שהאירוויזיון יגיע בשנה הבאה לירושלים. אשתקד, למשל, היתה איטליה מועמדת לניצחון, אך לאחר תחילת החזרות הידרדרה למקום השלישי בהימורים, ובסוף סיימה שישית בתחרות.
החזרה הראשונה של ברזילי על הבמה בליסבון, שבה ניחשף לכוריאוגרפיה ולהפתעות בהופעתה המתוכננת, תיערך ביום ראשון בעוד תשעה ימים. חצי הגמר יתקיים ביום שלישי, 8 במאי, והגמר ב־12 בחודש. המדינות שצפויות להיאבק בישראל על הזכייה, לפחות על פי ההימורים, הן אסטוניה, בולגריה וצ׳כיה.
"הוויזואליה לא פחות חשובה מהמוזיקה". נטע ברזילי
"השיר של נטע הוא הפתעה עצומה מבחינת חובבי האירוויזיון", אומר כריסטיאן אודה (50), עיתונאי אוסטרי, שמסקר את התחרות ב־27 השנים האחרונות, ואף היה חבר במשלחת של קונצ'יטה וורסט, הזוכה של 2014.
"נטע המציאה משהו חדש, שונה לגמרי מכל מה ששמענו עד היום באירוויזיון. כשמקשיבים לשירים אחרים, אתה בדרך כלל אומר לעצמך: 'זה קצת מזה וקצת מזה, לא רע, אבל מזכיר לי שיר אחר'. לעומת זאת, 'TOY' הוא מאה אחוז מקורי. ונטע מעלה חיוך גדול על הפנים של כל מי שצופה בה על הבמה או רואה את הקליפ. לכן אני חושב שהיא בהחלט יכולה לזכות, אם ההופעה החיה שלה תהיה חזקה מספיק".
ברזילי כמובן לא שוכחת את אחד מקהלי היעד הבולטים של התחרות ומבססת את מעמדה כיקירת הקהילה הגאה. לפני כשבועיים הפתיעה מאות חוגגים במסיבה של ליין ״הדרעק״ באומן 17, והערב מתוכננת לה הופעה במועדון הדופלקס בליין ״אופוריה״. בלי קשר, כבר נסגרה לה הופעה במסיבה המרכזית של הפוראבר במסגרת אירועי הגאווה 2018 בתחילת יוני.
20 שנים חלפו מאז הזכייה האחרונה של דנה אינטרנשיונל. כשהדיווה פגשה את ברזילי מאחורי הקלעים באירוע ISRAEL CALLING, היא מייד יצאה להגנתה, הרחיקה את הצלמים והעיתונאים שהתגודדו סביבן ואמרה: "די, תניחו לה עם כל השאלות. אין לכם מושג כמה קשה התקופה הזאת לפני התחרות, אז תנו לה להתרכז בהכנות".
ברזילי חייכה ואמרה לדנה: "אני מתה עלייך. איך את מעזה להגיד את מה שאני מרגישה ואין לי אומץ להגיד".
"נטע היא באמת אמנית אדירה ומיוחדת", מסבירה דנה ל"שישבת". "יש בה משהו שגורם לך לרצות לחבק אותה, והשיר הוא פשוט יציאה נדירה שמתלבשת עליה כמו כפפה ליד. כמו שזה נראה עכשיו, היא הולכת להביא את האירוויזיון לישראל בפעם הרביעית, ולא נראה שיש מישהו שיכול לנצח אותה. ממני היא מקבלת דוז פואה, עם הרבה אהבה וגאווה".
"זה מצחיק שאנשים נתפסו לקולות של התרנגול", אמרה ברזילי בראיון ל־wiwibloggs. "יש לזה כפל משמעות. הם גם נועדו לבטא מישהו פחדן, צ'יקן, שמתייחס לאישה כמו לצעצוע - Toy. בנוסף, באקה זה 'טיפש' ביפנית.
"תמיד אמרו לי, תשירי אדל, תשירי אריתה פרנקלין, תהיי הביג מאמא עם הביג סול. פעם חשבתי שזה מה שאני צריכה להיות, כי זה מה שראיתי - שהנשים הגדולות שמצליחות בתעשיית המוזיקה הן אדל ואריתה פרנקלין. עד שהבנתי שאנשים צריכים לעשות מה שהלב אומר להם, ולא מה שהחברה אומרת להם לעשות.
"אין נשים מלאות שמצליחות בז'אנר הפופ, כאלו שנכנסו למיינסטרים הישראלי, להוציא את מייגן טריינור, וזה מאוד מאכזב. יש הרבה בנות מלאות חסרות ביטחון, שמרגישות שהן לא יכולות להתלבש כמו שהן רוצות ולא יכולות לעשות את מה שהן רוצות לעשות. אני אולי מדברת על אג'נדה גדולה, אבל בסופו של דבר, אני עסוקה בלהיות אני.
"ישראל לא ממש מחבקת כיום את הנשים המלאות, אז אני חושבת שיש לי תפקיד חשוב מאוד להיות קולנית ומיוחדת. אין לי שום ברירה אחרת, בגלל שאני מיוחדת - זו הצורה שבה נולדתי".
על השיר המיוחד היא אומרת: "לא ציפיתי לפיצוץ הזה. מחבקים אותי ברחוב, מילדים ועד קשישים. מעולם לא חשבתי שילדים יעריצו אותי, כי כשהייתי ילדה קטנה, הילדים האחרים שנאו אותי. ופתאום, כשילדה קטנה ויפהפייה באה לחבק אותי, זה היה עבורי הניצחון הכי גדול. העובדה שהם מקבלים אותי, זה כל מה שהייתי צריכה. אני לא צריכה יותר מזה".
* * * * *
היא ילדת סנדוויץ', אחות של זוהר (כיום מתופף של טונה ומארינה מקסימיליאן) ושל רון (שלומד מוזיקה בבית הספר רימון). את שנותיה הראשונות העבירה בניגריה, לשם נדדה המשפחה בעקבות עבודתו של אביה ארז בחברת אפריקה־ישראל. היא למדה בבית ספר בינלאומי בניגריה, שכלל תלמידים מרקעים אתניים שונים.
כשהיתה בת 6 שבה האם עינת ארצה עם הילדים, והמשפחה השתקעה בהוד השרון. האם קיבלה תפקיד בכיר בחברת התרופות טבע, והאב ממשיך לעבוד בניגריה ומגיע ארצה מדי כמה חודשים, לתקופות קצרות.
נטע למדה בבית ספר יסודי בהוד השרון והופיעה בטקסי בית הספר ובמסיבות סיום. אחר כך למדה בכיתת דוברי אנגלית בחטיבת הביניים והמשיכה למגמת מוזיקה, פסיכולוגיה וסוציולוגיה בתיכון "הדרים" בעיר.
חבריה מאותה תקופה מספרים כי היה קשה לפספס אותה ואת הכישרון החבוי בה. במסיבת הסיום היא ביצעה עם חבריה מחרוזת שירי צה"ל וגם גרסה של "הללויה" בסגנון ריקודי פלמנקו, בכיכובה. היא זכתה במקום השלישי בתחרות כישרונות צעירים בהוד השרון, וכתיכוניסטית אפילו חיממה את האמנים הגדולים בהופעה על בימת יום העצמאות.
בד בבד, חברה לשגיב ציוני, שלמד איתה במגמת המוזיקה, ויחד הקימו צמד ויצאו להופיע עם קלידים וגיטרה בבתי קפה בשרון. "היינו עושים בעיקר קאברים לשירי ג'ז, סול ואר.אנ.בי - ריי צ'רלס, סטיבי וונדר ודברים כאלה", הוא מספר. "אף פעם לא היה לה פחד במה, היא תמיד ידעה שהיא יודעת לשיר".
"בתיכון כולם נראו אותו דבר", סיפרה ברזילי בראיון לכאן 11. "כולם לבשו את אותם הג'ינסים ואת אותה חולצת בית ספר, ולא היו הבדלים. הייתי צריכה למצוא משהו כדי לגרום לאנשים להכניס אותי אליהם.
"כשהייתי ילדה, הייתי מדמיינת את עצמי כוכבת רזה ושווה, ושרק ככה זה יצליח. היום אני מבינה שהצלחתי בלי להשתנות. אני מורכבת מכל מה שספגתי ומכל מה שנאמר לי לאורך השנים. זה בנה אותי להיות מי שאני, ולא הייתי משנה את זה. ולמרות זאת הייתי רוצה שדברים כמו בריונות ייפסקו, ושאנשים יהיו נחמדים יותר אחד לשני. זה יעשה טוב יותר לכולם".
איריס לוי, המחנכת שלה בתיכון, מספרת ש"נטע היתה ילדה מאוד־מאוד מיוחדת, ועד היום אנחנו שומרות על קשר. אם היא לא התחברה רגשית למקצוע מסוים, זה היה בעייתי מבחינתה.
"חברתית היה לה קשה. היא היתה קצת אאוטסיידרית, עמוקה יותר מנערות בגילה ועסוקה במוזיקה שלה ופחות בצורה החיצונית. היא היתה אחרת, אבל לא במובן שצחקו עליה".
היו לה חברות?
"לא היתה לה את החברה הטובה הזאת, והאמת שהיא תמיד רצתה את זה, כי היא באמת היתה קצת אחרת. היו לנו הרבה שיחות על כך, והיא אמרה שהיא חיה עם זה בשלום, למרות שזה בהחלט היה חסר לה. לא היתה לה בעיה חברתית מהסוג של הילדים הדחויים, אבל היא כן היתה חלק מקבוצת הילדים האאוטסיידרים.
"נטע לא עושה את עצמה מיוחדת, היא באמת כזאת. היא אותנטית".
* * * * *
במקביל, היתה פעילה בתנועת הנוער העובד והלומד מכיתה ד' עד י"ב, ובשלב מסוים יצאה לקורס הדרכה. היא קיבלה אחריות על אירועים של הקן, יזמה ערב שירי לוחמים ושלל ערבי תרבות. "היא היתה מאוד מרכזית בקבוצה וזה היה מאוד משמעותי לה", נזכר תומר בן אור, שהיה המדריך שלה בכיתה י'.
"תחשוב, להעביר שתי פעולות בשבוע, לעבור פעולות כחניכה, ועוד יום בשבוע ישיבת מדריכים. והיא תמיד היתה מחויבת ומתמידה, באירועים, בטיולים. לכל פעולה ואירוע היא היתה באה עם הגיטרה.
"היא היתה נערה עם לב גדול, מאוד אכפתית וחברית. אני זוכר שהיא מאוד דאגה למדריך שלצידה, שהיה לו קצת יותר קשה לגשת לחניכים, ועזרה לו בקטע מאוד בוגר".
אורי ברקאי, שהיה חניך של נטע, אומר ש"היא היתה צבעונית בטירוף. תמיד עם מלא דברים עליה, איפור קבוע בעיניים, ואיזה סוודר או צעיף בצבעים הזויים מעל החולצה הכחולה של התנועה. כולם הכירו אותה, היא היתה דמות.
"היא היתה מאוד קרובה אלינו, החניכים, ממש חברה שלנו. אפשר היה לנהל איתה את השיחה הכי רצינית, ומצד שני גם הכי מצחיקה בעולם. היא היתה שם כשהצטרכנו אותה, והיתה ממש מדריכה מעולה".
"גם בתוך הלהקה היא בלטה מאוד, כי מדובר בכישרון יוצא דופן". בתקופת הצבא // צילום: אינסטגרם
במהלך השנים חוותה נטע תנודות גדולות במשקל גופה. "בתור ילדה שמנמנה, הדבר היחיד שרציתי זה להיות נורמלית", גילתה בראיונות. "רציתי שיהיה לי חבר, ושתהיה לי בת מצווה כמו לכולן, ושאוכל ללבוש בגדים כמו כולן ולדבר כמו כולן ולהרגיש כמו כולן".
בגיל 18 היא עשתה דיאטה, שלדבריה, שינתה אצלה את הלך המחשבה. "עשיתי שינוי בראש", אמרה בראיון למאקו. "הפסקתי להיות שמנה וחסרת ביטחון בתפיסה שלי. גם כשהעליתי את המשקל אחר כך, הביטחון העצמי נשמר. זה הפסיק להיות אישיו".
"היום, כשאני עומדת בחדרי הלבשה ועומדים שם אלפי רקדנים, אני מתפשטת כאילו אין אלוהים", סיפרה לוואלה! "עשיתי פרויקט עם אנסמבל בת שבע, ובחדר ההלבשה כל הבנות התפשטו. לכולן היה את אותו הגוף - נורא ספציפי, כל כך שונה מהגוף שלי. כבר הייתי במצב שאני אוהבת את הגוף שלי, אז התפשטתי וכל הרקדניות עמדו והסתכלו.
"בגיל 17 או 18 הייתי מתה בסיטואציה כזו. לא הייתי נכנסת בכלל לחדר עם הרקדניות האלו. הפעם זו לא היתה בעיה, הרגשתי בטוחה וזה היה רגע מיוחד. מין תחושת ניצחון כזאת".
ברזילי מעידה על עצמה כמי שאוהבת אינטראקציה עם אנשים. לאחר התיכון התנדבה לשנת שירות בתנועת הנוער "תרבות" של גרעין נח"ל, ולימדה נגינה בגיטרה בבית ספר יסודי בטבריה. משם המשיכה לשירות צבאי בלהקת חיל הים.
"היא תמיד היתה מוזיקאית טובה מאוד שמנגנת הרבה, וכל כולה מוזיקה", מספר סהר שליט, ששירת איתה בלהקה הצבאית. "זה היה ידוע שהיא גאון בכל מה שקשור למוזיקה. אבל ברמה החברתית היינו פחות קרובים. היא תמיד היתה עוף מוזר".
רועי פרידמן, ששירת איתה, מוסיף: "היא בחורה מאוד מוכשרת, עם סגנון משלה. מאוד אהבו אותה בפיקוד. כשהלהקה נסעה להופעות באירוע איסוף תרומות, היא ממש כיכבה".
"זו היתה תקופה מדהימה גם בשבילה", אומרת חברתה מהצבא, אדר חייט. "היא זמרת מטורפת, וידענו את זה כבר אז. גם בתוך הלהקה היא בלטה מאוד, כי מדובר בכישרון יוצא דופן. היינו להקה מאוד משפחתית, והיה מדהים".
* * * * *
בתקופת הצבא נתקלה ברזילי בסרטון של הזמרת קימברה, שיוצרת עם לופר - מכשיר הקלטה דיגיטלי נייד שמשכפל ומכפיל בלייב את קולו של המוזיקאי, בתוספת אפקטים. היא חסכה כסף באמצעות עבודה במלצרות ורכשה לעצמה אחד כזה. אחר כך הלכה ללמוד במסלול למוזיקה אלקטרונית בבית הספר רימון.
"נטע באה אלי ואמרה: 'באתי ללמוד אצלך', אין לי שום ידע במחשבים, אבל אני אוהבת לעבוד עם לופר'", משחזר ברק בן ידידיה, ראש המסלול. "אמרתי לה: 'התקבלת'.
"ב־2016 היא למדה אצלנו קורס בתוכנת אבלטון, וקיבלה את הידע הנדרש לבניית ביטים, הפקה אלקטרונית ועבודה עם לפטופ וקונטרולרים על במה. בפסטיבל 'אלקטרימון' (תחרות של הסטודנטים במסלול, שלוקחים שירים ועושים להם אדפטציה אלקטרונית, ע"ס) היא עלתה להופיע עם שני הרכבים שונים. האחד עם סתיו שוהם, כשהיא מצוידת בלופר, והשני עם תומר כץ, באלקטרו בלוז עתידני בליווי גיטרה, מפוחית וסימפולים של אמני בלוז. בשני המקרים היא שרפה את הבמה.
"אמא שלה, שהיתה בקהל, באה בסוף ואמרה לי תודה על ההזדמנות שנתתי לבת שלה. עניתי לה: 'הבת שלך נועדה לגדולות. דבר כזה עוד לא ראיתי עד היום'".
המוזיקאי יהודה עדר, ממייסדי בית הספר, מוסיף: "אני ברימון כבר 34 שנה, ויצאו מפה הרבה מוזיקאים גדולים, כמו אתי אנקרי, אחינועם ניני ואביב גפן. אבל אז נחת כאן היצור הזה משום מקום והימם אותנו לחלוטין.
"נטע היתה דומיננטית מאוד, השתגענו מהיכולות שלה. היא הפכה לכרטיס הביקור שלנו. בכל יום פתוח שעשינו ברימון, הבאנו אותה עם הלופר כדי שתלמידים פוטנציאליים יראו אותה. היא היתה הכוכבת של בית הספר. היא אדם מאוד עדין ורגיש, אבל ברגע שהיא מתחילה לשיר, היא שוברת לך את הראש. הרבה מאוד שנים לא פגשתי בן אדם כזה עם קונצנזוס סביבו. לא היה אחד אצלנו שלא הצדיע לכישרון שלה".
למה היא עזבה אחרי שנה?
"אחרי השנה הראשונה נטע שאלה אותי מה אני מציע לה לעשות. אמרתי לה: 'את הולכת להתפוצץ בחוץ'. אני מאוד גאה שהיא למדה אצלנו".
* * * * *
ברזילי עברה לתל אביב והפכה לפרצוף מוכר בפאבים של מוזיקאים כמו היהושוע, לשם נהגה להגיע כבר כחיילת. "בערבי במה פתוחה היא היתה באה במדים של חיל הים, מתיישבת ליד הבר, מזמינה יין ועולה לשיר", מספר עמית חג'בי, מבעלי הפאב. "מובן שהיא מייד גנבה אליה את כל הפוקוס".
במשך כשלוש שנים היא הופיעה בערבי הג'אם סשן הכי פופולריים בעיר - במועדוני הפסאז' והבר גיורא, שבו אף עבדה לתקופה כקופאית. "הייתי מתחת לאדמה", סיפרה, "הייתי בברים עם 20 איש, אוכלת צ'יפס משולחנות ושרה".
"היא עשתה את זה מגיל 20 בהתמדה גדולה", אומר הבסיסט גל מוטיוק. "פעמיים בשבוע, בשני מקומות שונים, ומחזיקה את הג'אמים האלה. זה נהיה הבית שלה. תחשוב, נגנים מנגנים זה אחר זה, אנשים מדברים ושותים והכל רגוע, ואז מגיע הרגע שנטע עולה. אנשים התחננו שהיא תבוא לשיר בג'אם שלהם.
"לפני שנתיים וחצי חברים אמרו לי שיש ג'אם מטורף בפסאז', ושאני חייב לבוא. הבאתי כתגבורת את המתופף עדן בכר, וכל הדרך החברים חפרו לי, 'אתה חייב לראות את נטע'. נכנסנו וקלטנו אותה על הבמה, פותחת את הגרון ואוכלת את הקהל בלי מלח.
"אמרנו, אנחנו חייבים לעלות לנגן איתה, בדיוק כמו כל האחרים ששמעו אותה, אבל היא נפנפה אותנו. עלינו בעצמנו עם איזה זמר אקראי שמצאנו במקום. ואחרי שתי דקות קלטנו את נטע מסתכלת מהצד בשוק. היא זינקה לבמה, חטפה לזמר את המיקרופון והתחילה לשיר איתנו. היתה כימיה נדירה. בחודשים שאחר כך המשכנו לעוד ג'אם ועוד ג'אם, עד שהחלטנו לעשות עם זה משהו.
"מכיוון שאף אחד מאיתנו לא כותב שירים, חשבנו על קונספט של להקה בלי שירים ובלי חזרות. קראנו לעצמנו 'The Experiment Band'. קבענו הופעה, צירפנו את הגיטריסט יונתן אספריל (בהמשך נכנס לנעליו עומרי סקופ), מכרנו כרטיסים, ועלינו להופיע כאילו אנחנו להקה קיימת. פשוט המצאנו שירים על המקום, בהשראת הקהל - ככה 11-10 שירים, בית־פזמון, בכל פעם מחדש, כשנטע ממציאה טקסטים והכל מאולתר.
"במשך יותר משנה רצנו עם זה בכל הארץ, מדן ועד באר שבע. בשלב מסוים נטע קנתה עוד לופר, נוצץ יותר, זה שאיתו היא מופיעה היום, ופיתחנו סביבו את הסגנון של הלהקה.
"בכל הופעה המצאנו את עצמנו מחדש במשך שעה וחצי. הקהל שאל אותנו כל הזמן איפה אפשר לשמוע את השירים שלנו, והיינו צריכים להסביר שאין שירים, הכל מאולתר. רוב הזמרים לא מסוגלים לעשות דבר כזה, אבל נטע מיוחדת - היא מבינה נגנים, מבינה גרוב, וזה לא נשמע כאילו היא מאלתרת. היא משחקת בקהל כמו בפלסטלינה. היא פרפורמרית מדהימה, גאונית, עם ביטחון עצמי שמגיע לשיאים על הבמה".
מה הופך אותה למוזיקאית כזאת מיוחדת?
"יש בה צבעים שלא רואים בכל אחד, איך שהיא רואה את הדברים ואיך שהיא יוצרת אותם. לדעתי זה נובע מהשנים שבהן היא גדלה באפריקה והשילוב של הגרוב שהיא ספגה שם. המשפחה שלה נורא מוזיקלית, וההורים תומכים בקריירה שלה.
"היא קיצונית ולא חושבת כמו אנשים אחרים, תמיד מביאה את הטוויסט שלה. בכל פעם היתה מפתיעה אותנו מחדש - באה להופעה עם שרשרת מקוביות לגו, שמלה מטורפת שעיצבו לה או פיג'מה של אריה. קשה למצוא אותה ביום רע מבחינה מוזיקלית. היא כישרון חד־פעמי".
ברזילי הרחיבה את האמנות שלה והצטרפה לפרויקטים יוצאי דופן. למשל, לפני כשנה וחצי השתתפה עם עוד 14 זמרים, נגנים ושחקנים ביצירה המוזיקלית "ריצה" של קבוצת תיאטרון רות קנר, בהשראת סיפור של ס. יזהר ועם מוזיקה שכתב אבשלום אריאל - כיום המפיק המוזיקלי שלה.
בשנה שעברה השתתפה בתערוכה המוזיקלית "שרים בכיכר" של האמן נועם ענבר (להקת הבילויים) - עבודה ריטואלית לשלושה זמרים, שנודדים בין חללי מוזיאון תל אביב ושרים סונטות שייקספיר בשיתוף הקהל.
אבל עם כל הכבוד להופעות במועדונים ובמרתפים, את כרטיס הטיסה לליסבון קיבלה ברזילי בזכות החשיפה הטלוויזיונית. "אני זוכר שהמורה שלנו בתיכון אמרה לה, 'אולי תלכי לכוכב נולד? את מאוד מוכשרת'", נזכר אחד מחבריה לכיתה. "והיא ענתה לה, 'איכס, נראה לך?'" ואכן, כבר מאז 2012 נמצא השם נטע ברזילי בכל רשימות האקסל של מלהקי תוכניות המוזיקה, לצד ההערה: סרבנית ריאליטי.
"אירוויזיון? זה לא היה בחלומות הכי פרועים שלי", סיפרה ברזילי לאחרונה. "כל מה שרציתי זה להופיע בפסטיבל 'אינדינגב', אבל הם לא פנו אלי".
"במשך שנים ניסיתי להביא אותה", אומרת המלהקת קרן יעקובסון שמואלי. "אבל היא רצתה לבדל את עצמה מתוכניות המוזיקה, מתוך מקום של פחד ושמירה על הקריירה שלה.
"גם הפעם, כשרציתי להביא אותה ל'כוכב הבא לאירוויזיון', התשובה הראשונה שלה היתה לא. היא ביטלה לנו את הפגישות 20 פעם, בכל פעם בתירוץ אחר, אבל עשינו עבודת שכנוע מאסיבית. הבמאי יואב צפיר, המפיק סיון יאנג ואני נפגשנו איתה כמה פעמים והסברנו לה על התועלת שהיא יכולה להפיק מהתוכנית. בסוף היא הבינה שזה יכול לעבוד לטובתה".
חשבתם שזה יצליח בסדר הגודל הזה?
"היא הגיעה אלינו מבושלת מבחינה מוזיקלית, והלכה על זה בענק. זה לא סיפור סינדרלה של מתמודדת קלאסית בתחרות מהסוג הזה, אלא של זמרת סופר מיוחדת, מוכשרת ושונה. חשבנו שהיא תגיע רחוק, אבל לשמחתנו זה יצא אפילו יותר גדול מכל מה שדמיינו".
היא חובקה על ידי ההפקה והשופטים, אף שזמן קצר לפני התוכנית ניסתה להתקבל למחזה של קרן פלס "לילה אחד באפריל" בתיאטרון הבימה, ולא עברה את האודישנים.
אסף אמדורסקי, אחד השופטים שזיהה את הכישרון כבר באודישן הראשון ופרגן לה לאורך כל הדרך, מסביר: "היה חשוב לי לקדם מישהי שגם מאוד מיוחדת וגם מאוד מוכשרת, והתוכנית היא קרש קפיצה בשבילה להזניק קריירה מוצלחת, עם או בלי האירוויזיון. אני שמח שהיא זכתה, אף שמדובר בפורמט ריאליטי שמניב בדרך כלל תוצאות די שגרתיות וזוכים מאוד צפויים.
"נטע היא בן אדם מאוד חכם, וזה ניכר גם לאורך התוכנית וגם בזמן שעבר מאז הגמר. זו מתנה גדולה לזכות בריאליטי כזה בארץ, וזו מתנה מטורפת לייצג את ישראל בתחרות - ומתנות גדולות צריך לדעת למי להעניק ועל מי לא לבזבז אותן. עליה אני יכול לסמוך בעיניים עצומות שתעשה בחירות נכונות בקריירה".
אתה חושב שהיא יכולה לעשות קריירה בינלאומית?
"בקלות, ויש סיכוי שלאורך זמן היא תצליח יותר בחו"ל מאשר בארץ, כאמן שיכול להתפתח ולהשתנות ולהתאים את עצמו לרוחות השינוי. נטע צריכה כרגע חוט שדרה מאוד חזק, כי לא כל אמן יכול לעבור את תעצומות הנפש האלה. בינתיים נראה שהיא מתמודדת עם זה יפה ועושה בחירות נכונות".
* * * * *
כשנבחרה להופיע בתוכנית, פנתה ברזילי למעצבת הצעירה והמבטיחה רתם לויתן, שזמן קצר לפני כן סיימה לימודי עיצוב אופנה בשנקר, ופרויקט הגמר שלה עם מידות גדולות עשה רעש גדול.
"נטע סיפרה לי, בשיא הצניעות, שהיא כנראה תצליח בתוכנית, והיא מאוד מוטרדת מה תלבש", מספרת לוין, שתלביש אותה גם לאירועי האירוויזיון. "ככה בעצם התחלנו את שיתוף הפעולה - הלכנו על הכי פראי ועל מה שבאמת בא לנו. הגאונות שלה היא בהבנה שהוויזואליה לא פחות חשובה מהמוזיקה. היא הבינה את זה מהיום הראשון, ולכן גם פנתה אלי, צעד לא שגרתי למתמודד בריאליטי".
עד כמה היא מעורבת בבחירת הבגדים?
"זו לא בובה על חוט, היא סופר מעורבת, ויש לה דעה. רואים עליה כשהיא אוהבת משהו, וכשהיא לא אוהבת - היא אומרת את זה.
"אני חושבת שיש לי תפקיד חשוב מאוד להיות קולנית ומיוחדת". ברזילי בגמר "הכוכב הבא לאירוויזיון" // צילום: אורן בן חקון
"מאוד חשוב לנטע שהבגד יחמיא לה, שזה הכי הגיוני וטבעי בעולם, אבל שגם יהיה מותאם להופעה ויסגור מעגל, שלא יהיה מנותק. נניח, בקימונו הזהב שהיא לבשה לגמר, היא היתה מעורבת בגזרה ובצבעים. המפגש שלנו הוא מפגש בין אמנים, זה ממש תהליך של אמנות, והוא מאוד פורה ויפה".
"אופנה זה תחביב מאוד משמעותי עבורי", סיפרה ברזילי לאתר wiwibloggs. "אני עובדת על כל מראה עם הסטייליסט שלי, איתי בצלאלי, מעצב השיער והמאפר, כדי שתהיה לכל מראה אמירה, ושיהיה מיוחד. ההשראות שלי הן ניקי מינאז' וליידי גאגא. אני מאוד אוהבת את אדידס, אבל לצערי הם לא מביאים לארץ בגדים במידות שלי.
"אנשים במידות גדולות, גברים ונשים, לא חוגגים את עצמם. החברה אומרת שהם לא ראויים לחגוג את עצמם. יש סטייל מאוד ברור לנשים גדולות, מה שכביכול הן חייבות ללבוש, וזה סטייל מדכא ומיושן.
"אבל אנחנו כאן על כדור הארץ לתקופה קצרה, דקה וזה נגמר. אז קדימה, צריך ליהנות מהמסע הזה. מי הם בכלל האנשים האלה, שיגידו לי שאני לא יכולה להיות כוכבת פופ, ושאני לא יכולה להתלבש בצורה מסוימת".
erans@israelhayom.co.ilnirw@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו