תנו לגלבוע/גליל את מכבי ת"א, לא משנה אם זה א' או ב', והיא הקבוצה הטובה בליגה. שחקניו של אריאל בית הלחמי רשמו ניצחון חמישי על מכבי ת"א בשבעת המשחקים בין הקבוצות בשנתיים האחרונות. ארבע מהנצחונות היו ביד אליהו!
הערב, גם אחרי הרחקתו של בית הלחמי (שזעם בצדק על השיפוט המקפח) לקראת סוף הרבע השלישי, התאוששה גלבוע מפיגור של שמונה נקודות (68:60), שש דקות לסיום, ועם ניהול משחק שקט ובטוח של גיא קפלן, עוזרו של בית הלחמי, ניצחה 79:81.
זאק לידיי, שחקן הפנים של גלבוע, ייבחר כנראה לחמישית העונה. גבוה נמוך אבל ורסטילי, שרץ מהר כטריילר. ג'ייקובן בראון הוא גארד מדהים, מנהיג עם קליעה נהדרת מבחוץ, אבל מי שמסמל את הקבוצה של בית הלחמי וקפלן זה חואקין שוכמן, המלפפון הכי חם כנראה בקיץ הקרוב (אבל יש לו חוזה לעונה נוספת בגלבוע). במכבי טענו שאין ישראלים טובים עבורם, אז שוכמן מגיע כל פעם ומנצח אותם. כמה גארדים ישראלים אתם מכירים שמורידים מספר דו־ספרתי בריבאונדים משחק שני ברציפות? מול חולון הוא נעצר ב־13 עם 10, אחד קריטי, 22 שניות לסיום.
שוכמן חייב לשפר את הקליעה שלו מבחוץ (1 מ־13 מהשלוש בשני המשחקים האחרונים), אבל תענוג היה לראות הערב את יכולת המסירה שלו במעבר (7 אסיסטים), שסידרב מצבי קליעה לשתי נקודות. אם גלבוע אחרי פציעתו הקשה של יחזראל סקוורר נשארת בצמרת, זה הרבה בזכותו.
מכבי ת"א נראית טוב יותר הגנתית במשחקים האחרונים (גם בגלל שפייר ג'קסון מושבת), אבל חסרונו של רכז שמקבל החלטות טובות זועק כבר מדצמבר. נוריס קול סגר עוד משחק נפל של 3 מ־13, אבל איבוד הכדור שלו דקה לסיום, כשרץ באמוק לכיוון הסל של גלבוע, הראה עד כמה קבלת ההחלטות שלו גרועה.
