את שיריו של סשה ארגוב התחלתי לשמוע בתחילת גיל ההתבגרות, והם השפיעו עלי מייד. השירים הראשונים שלו, שהקשבתי להם באופן מודע יותר, היו מתוך המחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", שתורגם על ידי נתן אלתרמן. באותן השנים, התקליט של המחזמר התנגן ללא הרף בקיבוץ, ואני וחבריי פשוט בלענו כל צליל שיצא ממנו. אני בטוח שזה מה שנטע את אהבתי אליו, למוזיקה שלו. שאלו היו הסנוניות הראשונות.
בגיל מאוחר יותר היו לי מפגשים נוספים עם היצירה שלו. תמיד כשהאזנתי לרדיו ושמעתי שירים שמצאו חן בעיניי, הקפדתי לחכות לסופם ולהקשיב לקריין שאומר מי הלחין ומי כתב. בכל פעם שהיו אומרים שהלחן של סשה ארגוב, הוקסמתי מההרמוניה בשיר. כשהקריין היה מכריז ש"עכשיו אנחנו הולכים לשמוע שיר של סשה ארגוב", הייתי מגביר את הרדיו.
הוא הלחין את להיטי להקת הנח"ל בתחילת שנות ה־50 ועבד עם הרכבים כמו התרנגולים והחמציצים. השירים שלו הפכו לאבני דרך בתרבות וביצירה הישראלית - ובהם "דינה ברזילי", "אליפלט", "יוסי ילד שלי מוצלח", "שיר ערש", "ככה סתם", "שיר השכונה", "כשאור דולק בחלונך", "האם אמרו לך פעם", ורבים אחרים.
עם השנים התבגרתי ולמדתי מוזיקה, וחלמתי לפגוש את סשה ארגוב. לימים החלום הזה התגשם, ונוסף אליו עוד חלום - להוציא תקליט משיריו. אחרי שגם הוא התגשם, עברתי לחלום השלישי - לשיר את שיריו על הבמה. גם זה קרה.
ארגוב הוא אבן דרך חשובה מאוד בעיצוב התרבות המוזיקלית בארץ. כשביצעתי את השירים שלו, הקפדתי להיות נאמן מאוד למקור, כשם שהוא הקפיד על כל תו ותו ועל כל הרמוניה בכל שיר. היה חשוב לי לנגן אותם בדיוק על פי ההרמוניות שלו.
אחת התכונות שלו, שהפכה אותו לאחד המלחינים הגדולים שלנו ולמי שאחראי לעיצוב המוזיקה הישראלית, היא הנאמנות שלו לטקסט, דבר שבא לידי ביטוי באופן שבו הלחין והתאים את הלחנים לטקסטים. לפעמים הוא היה מתעכב המון זמן על פרט מסוים, ולא מוותר עד שזה התאים כמו כפפה ליד. עד שהשיג במדויק את מה שרצה והצליח לכוון את המנגינה למה שהכותב רצה. מעבר להיותו מלחין דגול, הוא היה איש חביב מאוד עם חוש הומור, אדם מאוד מצחיק.
לו הייתי צריך לבחור מבין כל השירים המוכרים והאהובים עלי שהלחין סשה, הייתי בוחר כנראה בשני השירים הנהדרים "שמרי נפשך" ו"שיר משמר".
• • •
אלכסנדר (סשה) ארגוב הוא מגדולי המלחינים בזמר העברי, חתן פרס ישראל. נולד ב־1914 ברוסיה ומגיל 4 ניגן בפסנתר. עלה לארץ בגיל 20. במלחמת העצמאות הלחין שירים לצ'יזבטרון, ובהם "הרעות", שהפך לסמל המלחמה. לאחר קום המדינה הלחין מוזיקה לתיאטראות, לתסכיתי רדיו ולסרטי קולנוע. עבד עם להקות והרכבים רבים, ובהם להקת הנח"ל, בצל ירוק, התרנגולים והחמציצים. הלחין מופעים מוזיקליים ומחזות זמר, והשאיר אחריו יותר מ־1,200 שירים. נפטר בשנת 1995, בגיל 81.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו