לרגל יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל, גיבשו נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, ושרת המשפטים איילת שקד, מתווה חנינות מיוחד, המבוסס על שיקולי חסד ורחמים ו׳תקנת השבים׳ (העיקרון במשפט העברי, לפיו ניתן להיטיב עם עבריין המתקן דרכו – י"י, י"א).
במסגרת ׳מתווה השבעים׳, השימוש בסמכות החנינה יהיה רחב מן הרגיל, ויינתן משקל מיוחד למאפיינים ולנסיבות אישיות ומשפחתיות, וכן לתהליכי טיפול ושיקום, שיפורטו בהמשך, אך לא תינתן חנינה כללית גורפת.
החנינות יינתנו רק לאחר הגשת בקשת חנינה, שקילת כל מקרה לגופו, ולאחר קבלת חוות דעת שרת המשפטים, כל זאת כדי להבטיח שחנינות שיינתנו במסגרת ׳מתווה השבעים׳ לא יסכנו את הציבור, ולא יפגעו באכיפת החוק.
ככלל, לא תינתן חנינה לאסירים שהורשעו בעבירות רצח והריגה, עבירות בטחון עבירות מין ועבירות הנתונות לסמכות בית הדין הצבאי.
במקביל ל׳מתווה השבעים׳ תימשך כרגיל בחינת בקשות החנינה המוגשות על ידי כל אדם, במסגרת סמכות החנינה הכללית הנתונה לנשיא המדינה.
המתווה המיוחד ייבחן בקשות חנינה בשלושה נושאים:
1. מתן חנינה לאסירים
2. הקלה בעונשי קנסות
3. מחיקת מרשם פלילי בהיקף רחב לחיילים ומשרתי השירות הלאומי - מהלך יזום לביסוס מנגנון ייעודי בשיתוף בית הנשיא, מחלקת החנינות במשרד המשפטים וצה"ל, בהובלת חיל החינוך והנוער שמטרתו לסייע בידם להשתלב בחברה האזרחית בתום שירותם.
לגבי מאסרים וקנסות - המתווה המיוחד יחול על מי שהחלו לרצות את מאסרם, או שעונש הקנס הוטל עליהם לפני יום העצמאות הקרוב, ה' באייר תשע"ח, (20 באפריל 2018), ושבקשות החנינה שלהם יוגשו במשך חצי שנה בין ה' באייר תשע"ח (20 באפריל 2018) לה' בחשוון תשע"ט (14 באוקטובר 2018), לאחר תום חגי תשרי.
הגשת בקשות למחיקת מרשם פלילי אינן מוגבלות בזמן, וניתן יהיה להגישן, גם בחלוף שנת ה – 70.
הנשיא ריבלין והשרה שקד // צילום: נועם ריבקין פנטון
הנשיא ריבלין: "אופייה של חברה, נבחן לא פחות באופן שבו היא רואה את אסיריה ומורשעיה כחלק בלתי נפרד ממרכיבי הזהות שלה. זהו הקשר בין חנינה לציוני הדרך הלאומיים. בציוני הזמן הלאומיים, כמו האישיים, אנחנו עוצרים לרגע, מתבוננים מעבר ליומיום, במבט על ולעומק, וצופים קדימה אל העתיד. אני מבקש לראות בשנת השבעים למדינת ישראל את ההזדמנות להושיט יד ארוכה, יד מסייעת, הזדמנות לעצור, להתבונן ולראות את מי שאולי איננו רואים מספיק בימי שגרה. להשיב אל תוך הקולקטיב שלנו, גם את מי שיצא ממנו ונמצא ראוי לשוב. זה נכון לנו כעם, זה נכון לנו כחברה, זה ראוי להם כיחידים. משום כך, החלטתי השנה, בשיתוף שרת המשפטים ובסיועם של גורמים רבים, לרגל שבעים שנות עצמאות למדינת ישראל, ליזום מתווה חנינות מיוחד. לקרוא דרור ולעשות שימוש רחב יותר בסמכות החסד והרחמים, וב'תקנת השבים'".
גם שרת המשפטים איילת שקד ברכה על גיבוש המתווה והוסיפה: "חגיגות שנות ה- 70 להקמת מדינת ישראל הן הזדמנות טובה להפעיל את מידת הרחמים ולשתף בחגיגות גם אנשים שמעדו ולא פעלו על פי החוק. הקריטריונים המיוחדים מאזנים בין הגנה על נפגעי עבירה – ונוכח זאת מונעים חנינה מיוחדת למי שביצע עבירה חמורה כמו רצח, הריגה, עבירות מין או עבירות ביטחון – לבין התחשבות במצב מיוחד של אסירים בעבירות קלות יותר. לכן אמליץ לנשיא על מתן חנינות באופן של הקלה מעונשי מאסר לאסירים בעלי אפיונים מיוחדים; על מחיקת רישום פלילי – בעיקר לחיילים ומתנדבי השירות הלאומי; וכן על הקלה בקנסות לגבי חייבים שבשל גילם המתקדם או מצבם הקשה הם אינם יכולים לפרוע את חובם. אני תקווה שהמחווה של מדינת ישראל לאותם עבריינים תסייע בשיקומם ובשובם למסלול החוק והיושר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
