ברגע האחרון: כך נשמר מבצע אנטבה בסוד

חשיפת פרטי תקיפת הכור הגרעיני בסוריה עוררה דיון סוער בשאלת האיפול של הצנזורה על מבצעים, לעיתים גם עשרות רבות של שנים לאחר קיומם. מחד, טוענים רבים כי מדובר בכלי עתיק שעבר זמנו בעידן הפייסבוק והטוויטר, אך מנגד מצביעים התומכים בצנזורה על כך שהדבר נותן מרווח פעולה – ושכך ניתן למנוע מלחמה. רגע אחרי חשיפת הפרטים המסעירים, יצאנו לבדוק שני מקרי בוחן – בעד ונגד הצנזורה.

מבצע אטנבה – יכול היה להיגמר אחרת

ביולי 1976 נחטף מטוס "אייר פראנס" שעשה את דרכו מישראל לפריז. החוטפים התבצרו בנמל תעופה באנטבה, בגיבויו של הדיקטטור אידי אמין, ודרשו לשחרר מחבלים. במבצע הירואי שחררו לוחמי סיירת מטכ"ל את החטופים. שלושה בני ערובה נהרגו, בנוסף למפקד הסיירת יוני נתניהו. 

מבצע זה נחשב לאחת ההצלחות הגדולות של צה"ל אי פעם, אלא מתברר שהוא יכול היה להיגמר אחרת. הצנזור הראשי לשעבר, תת אלוף יצחק שני, חשף השבוע ברשת ב' כי כתב ישראלי סיכם עם גוף תקשורת אמריקני כי הוא יאמר להם מילת קוד מסוימת וכך הם ידעו שהמבצע התחיל. באותו הזמן החזיקה הצנזורה מתקן שעקב אחר שיחות עיתונאים לחו"ל, והם ניתקו לו את השיחה. הצנזור סירב לחשוף את שם הכתב. 

הדלפה נוספת שנמנעה בעת המבצע, לא הייתה מכוונת. יומיים לפני היציאה לאנטבה, שלחה פקידה בבסיס שבו התאמנו לוחמי סיירת מטכ"ל מכתב להוריה. "בבסיס שלי מתאמנים על מודל של שדה תעופה באנטבה, לקראת המבצע", כתבה בלי להבין מה השלכות הפרסום. הצנזורה עצרה את שליחת המכתב, על מנת למנוע הדלפה.

פרשת קו 300: תמונה אחת עשתה סערה

 12באפריל 1984. ארבעה מחבלים השתלטו על אוטובוס אגד בקו 300 לאשקלון, ואילצו את הנהג לנסוע לרצועת עזה מתוך כוונה לבצע פיגוע מיקוח, על מנת לשחרר אסירים. כוחות צה"ל כיתרו את האוטובוס בסמוך לדיר אל בלח, וביום למחרת פרצו אליו כוחות סיירת מטכ"ל. הם הצילו את הנוסעים והרגו שניים מהמחבלים. השניים האחרים הורדו לחקירה, אך ראש השב"כ אברהם שלום הורה לחסל אותם, בטענה כי "מפיגוע מיקוח מחבלים לא יוצאים חיים". 

דובר צה"ל הוציא דיווחים סותרים בנוגע לגורל המחבלים. בתחילה נמסר כי שניים הוצאו בחיים, אך לאחר מכן דווח שכולם נהרגו בעת ההשתלטות. שלושה ימים לאחר האירוע ציטט עיתון "חדשות" ידיעה מה"ניו יורק טיימס", תוך עקיפת הצנזורה, כי השניים נלכדו בחיים. כמו כן תיעד צלם העיתון אלכס ליבק את אחד המחבלים כשהוא בחיים. בנוסף פורסם כי הוקמה ועדת זורע, לבחינת האירוע.

בתגובה לפרסומים הוציאה הצנזורה צו סגירה לעיתון למשך שלושה ימים ואנשי העיתון הועמדו לדין, צעד חסר תקדים כלפי גוף תקשורת. בוועדה שיקרו אנשי השב"כ, בהם אהוד יתום, וסיפרו עדויות שקר לגבי מה שהתרחש. בין היתר נטען כי קצין צנחנים וחי"ר ראשי, תא"ל איציק מרדכי, שפיקד על המבצע, הוא שהרג את המחבלים באמצעות קת אקדחו, מה שהוביל להעמדתו לדין משמעתי וזיכויו.

הנושא ירד מסדר היום, אך שנתיים לאחר מכן סיפרו שלושה בכירים בשב"כ ליועץ המשפטי לממשלה את האמת על מה שאירע. הפרשה טלטלה את המדינה, והפכה לאבן דרך ביחסים בין העיתונות לבין מוסד הצנזורה בישראל. 

בעקבות חשיפת פרשת קו 300 השתנו כללי הצנזורה והאכיפה נגד עיתונאים, אך יחד עם זאת הכללים הנוקשים נשמרו באופן יחסי. במהלך השנים, עם התקדמות הטכנולוגיה, נעשו הקלות רבות בנושאי צנזורה, וכיום ניתן לפרסם דברים רבים שבעבר נשמרו כסוד כמוס.

יחד עם זאת, פעמים רבות פרטי אירועים נשמרים בסוד למשך זמן רב מסיבות שונות. בין היתר פורסם כי בשנה שעברה תקפה ישראל מספר פעמים בסוריה, אך לא נמסרו פרטים נוספים. פעולות שונות המיוחסות על ידי גופי תקשורת שונים לישראל נענים בשתיקה ובהכחשות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו