האתגר האמיתי של הממשלה

המסע ל"חקר האמת" והממצאים הדלים שהניב עד עכשיו, לא עומדים בהשוואה לנזק האסטרטגי של הקשיים שהוא מערים על יכולת התפקוד של ראש הממשלה. לאחר פתרון המשבר הקואליציוני, אפשר להניח די בביטחון שיש לממשלת הימין הנוכחית עוד שנת עבודה. זו תקופה שתאפשר לבנימין נתניהו להתמודד עם נושא אחד או שניים מכריעים. 

הנושא החשוב ביותר על סדר היום הוא צה"ל והתהליכים השליליים שהוא עובר. בין מצב ההתפוררות הקיים לבין המהפכה הערכית, המבצעית והארגונית הדרושה לצה"ל, עומד רק רמטכ"ל אחד. כהונתו מסתיימת בעוד כעשרה חודשים. 

שר הביטחון ליברמן יודע שהבעיה האחרונה שיש לצה"ל ולעם ישראל היא גיוס החרדים. זה מטרד פוליטי, שגם קציני צה"ל הבכירים מתחככים בו מדי פעם, כמו שקרה השבוע לקצין בכיר שהגיע לביקור בלשכת הגיוס בירושלים. הבעיה העמוקה האמיתית של צה"ל אלו הקצינים והנגדים המשרתים בו עכשיו, ובינם ובין הפיקוד הבכיר הולך ונוצר משבר אמון.

למסתכל מהצד, לפרשנים, לפוליטיקאים, יש בעיה כיצד ליישב את הסתירה: הרמטכ"ל איזנקוט, יחד עם הדרג המדיני, מוביל בשנים האחרונות מערכה מוצלחת ביותר מתחת לסף בכל מה שקשור בהתבססות האיראנית בסוריה ובהתחמשות חיזבאללה בלבנון. הפעולות האלה מתבצעות באמצעות חיל האוויר, יחידות מיוחדות והמודיעין - שלושה גופים שלא נפגעו עד עכשיו מהתהליך שמתחולל בתשתית הבסיסית של צה"ל. 

אבל התשתית הצה"לית העיקרית הולכת ונסדקת. עדות של קצין בכיר בצה"ל: "גורמי אכ"א זורים לנו חול בעיניים, אבל אנחנו לא מטומטמים כמו שהם חושבים. אנחנו יודעים את המצב לאשורו. אנחנו לא מצליחים להחזיק את הטובים - וזאת בכל התחומים. אנחנו נאלצים להתפשר על קצינים שבעבר לא היו עוברים את הסף ולא היינו לוקחים אותם (לשירות הקבע). התקנים שהמטכ"ל מדבר עליהם - ניתן למלא אותם רק עם הבינוניים". במקרים לא מעטים, לא ממלאים את התקנים בכלל, אפילו לא עם מועמדים בינוניים.

הדברים הללו נאמרו בעקבות כנס גדול של סגל הפיקוד הבכיר, שנערך לאחרונה בעיר הבה"דים. כשגורמי כוח האדם הציגו את המצב בעקבות תר"ש גדעון כ"תקין", נעו רבים מהבכירים בכיסאותיהם באי־נוחות. כך מדווח אדם שנכח שם.

אבל גורמי כוח האדם לא השתתפו לבדם במצגת הלא־אמינה. האלופים הציגו בזה אחר זה, כל אחד בגזרתו, את הצלחת תר"ש גדעון והתקדמות הביצוע. לאחר מכן היה אמור להתקיים שיח פתוח. על פי עדות מהכנס, כמעט שום קצין לא קם כדי להשמיע ביקורת, כדי להצביע על בעיות חמורות שנוצרו בעקבות קיצוצי כוח האדם ויישום מודל הקידום החדש. יש הסכמה בין קצינים אחדים, שאף אחד לא קם - "מחשש שיבולע לו".

אבל שיחת היום לאחר תום הכנס היתה: האלופים מנותקים מהמציאות בשטח. הם אינם רואים או אינם רוצים לראות את המציאות הקשה המתפתחת מתחת לרגליהם. "הם אינם מודים בתהליכים שנוצרו כתוצאה מהחלטות לא אחראיות, ובתהליכים הלא מבוקרים שמתרחשים כחלק אינטגרלי של תר"ש גדעון", אומרים גורמים ביקורתיים המקיימים מגע שוטף עם צמרת צה"ל. 

"צמרת צה"ל עוטפת את הבעיות בצלופן צבעוני", אומר משקיף שנכח בכנס. גורם בכיר באכ"א אמר לי שהוא לא מקבל את התיאור הזה. הוא ציין, עם זאת, שכושר התחרות של צה"ל עם השוק האזרחי יורד במצב כלכלי כפי ששורר היום, עם אבטלה של כ־3.5 אחוזים. לצה"ל קל יותר להשאיר קצינים איכותיים כשהאבטלה משתוללת ורמת הפיתויים בחוץ נמוכה. 

 

הכלכלה קובעת: הדו"ח של מחלקת מדעי ההתנהגות בצבא מדאיג, ורומז על עומקו של משבר הקצונה הזוטרה והבינונית

הדברים, כפי שמתבטאים בדו"ח מבקר מערכת הביטחון (לא מבקר המדינה), נוסכים דיכאון. נתונים מסוימים ותיאורי מציאות מכים בהלם. עד כדי תחושת רפיון, שאולי כבר עברנו את נקודת האל־חזור. זו תחושה שכוחות היבשה של צה"ל נתונים באיזו קריסה פנימית. 

קצין שריון בכיר, שהופתע לשמוע את הנתונים על מה שקורה בקרב הקצונה, נסע לצאלים לראות במו עיניו. הוא ראה יחידת שריון שהחיילים שלה לא עשו טיפול לטנקים אחרי האימון. הרמטכ"ל איזנקוט מדבר על "ניהול סיכונים". זאת, כאשר ביקור בימ"ח של עוצבת המילואים שאמורה להוביל כניסה ללבנון מעלה שהיא מצוידת רק במחצית מספר הכלים המשוריינים הדרושים לה לתנועה (נגמ"שי נמר). 

סגן הרמטכ"ל, האלוף אביב כוכבי, שמע ורשם את כל הדברים. אך בטרם יוכל להזיז דברים הוא כבר יגיע לסיום התפקיד וישתחרר, או שיתמנה לתפקיד הרמטכ"ל הבא, כפי שרבים מקווים. בין השאר, נתון שאיננו סודי: סקר ממד"ה (מחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל) מ־2016 מלמד על צניחה ברמת האמון בין סגל הפיקוד הזוטר לפיקוד הבכיר. מ־82 אחוזים ב־2015 (אחרי צוק איתן) ל־69 אחוזים ב־2016. נתונים דומים אובחנו בסקר 2017. זה סימפטום לתהליך שלילי ביותר. 

גורם בכיר באכ"א אומר כי נתונים משנת 2016 הם היסטוריה. "צה"ל לא פועל על פי סקרים. משך כמה שנים היה תהליך שביגרו את צה"ל, וככל שצה"ל נהיה מבוגר יותר המדינה משלמת לו יותר", אומר הקצין הבכיר. "הבינו שזאת שטות. התחילו להצעיר את הצבא. הנחיתו עלינו קיצוצים של 5,000 אנשי קבע עם מודל חדש. זה יצר חוסר יציבות ארגונית". 

בין מסקנות הסקר של ממד"ה: קבלת החלטות נעשית בעיקר משיקולים כלכליים, וחשיבות קצין הקבע יורדת. אפשר לפרש זאת בפשטות: הקצינים בין דרגות סגן לסגן־אלוף הם כבר הרבה פחות בני אדם אוטונומיים; הם פונקציות כלכליות. ממד"ה מאבחנת שינוי במחויבות בין הארגון הצבאי לפרט; המחויבות של הארגון לפרט הולכת ופוחתת. 

משבר הקצונה הזוטרה והבינונית - מדרגות סגן ועד סגן־אלוף - הוא לכל רוחב החזית, מחיל הרפואה, דרך מערך הטכנולוגיה ועד יחידות המודיעין, כולל 8200. נוצר מצב שההסכם של צה"ל עם משרד האוצר יוצר מכסה שמאפשרת למלא רק 30 אחוזים מהצרכים בדרגות של סרנים, רס"נים וסא"לים. סרנים שרואים שיש להם סיכוי נמוך להגיע לדרגת סא"ל עד גיל 36, עושים חשבון ובורחים מהצבא. ההשלכות על מילוי המשימות קשות. הידע והזיכרון הארגוני ביחידות החשובות עלול להתנדף.

"צבא צריך להוציא תמיד חלק מהאנשים הביתה, אחרת הארגון לא טוב", אומר על כך גורם בכיר באכ"א. "אני אומר לצעירים, בואו תתמודדו על תפקיד סגן-אלוף. בסוף תמיד יישאר מישהו שלא קיבל את מבוקשו ונצטרך להחליט לגביו".

 

לצד הצלחות, התשתית הצה"לית העיקרית הולכת ונסדקת. הרמטכ"ל איזנקוט // צילום: אורן בן חקון

 

הצ'אנס של ליברמן: המבחן לא יהיה רק במינוי הרמטכ"ל הבא, אלא גם במינוי סגנו - קצין מוכח שלא יחפש ירושות

צירוף בעלי התפקידים שחייב להפוך את המגמה הוא של שר הביטחון, הרמטכ"ל הבא וסגן הרמטכ"ל. מומחים אומרים שנקודת הכובד בהיפוך המגמה השלילית נמצאת דווקא בתפקיד סגן הרמטכ"ל. 

ראש הממשלה צריך לתת גיבוי מלא לתהליך הזה. האירוניה המרה היא שהמינוי של ליברמן לשר הביטחון הוא אחד הטובים בממשלה הנוכחית, אך הוא גם זה שחולל את תגובת הנגד שחקירות נתניהו הן חלק ממנה.  

אם נתניהו וליברמן מתכוונים לחולל שינויים אחרי כהונת איזנקוט, יש להם עשרה חודשים להתכונן. זה כולל העברה מסודרת של מינוי הרמטכ"ל הבא. זה לא יהיה פשוט כאשר תוחלת החיים של הממשלה הנוכחית היא כשנה מהיום, ואותם גורמים שחיבלו במינוי שני רמטכ"לים בעשור האחרון עדיין קיימים. 

חלק ניכר מהאחריות למצב כוחות היבשה כפי שהם היום מוטל על כתפי שר הביטחון הקודם, בוגי יעלון. ליברמן הביא איתו גישה ביקורתית. בעוד חודשיים הוא שנתיים בתפקיד. אם ימנה את הרמטכ"ל הנכון, יחד הם יוכלו לעצב את צה"ל.

מי שמודאג ממה שקרה לצה"ל טוען, שתפקיד המפתח בשינוי הוא של סגן הרמטכ"ל. נוסף על סגן רמטכ"ל שרץ לרמטכ"לות, צריך להיות סגן רמטכ"ל שהוא מספר 2 ואינו מתעתד לרשת את הרמטכ"ל. הוא נדרש לעשות תפקיד ניהולי לאורך כמה שנים, לפחות כאורך הקדנציה של הרמטכ"ל עצמו; מישהו עם האיכויות שהיו לאלופים דן הראל או דוד עברי. זרוע היבשה צריכה להיות תחת סמכות ואחריות פיקודית בדומה לחילות האוויר והים. 

ממשלה שבה מערכת הביטחון תשלוט גם בראש הממשלה וגם בשר הביטחון - לא תוכל לבצע את המטלות האלה. קצינים אומרים: "המשך יישומה של תר"ש גדעון כפי שזה נעשה, יביא לפשיטת רגל של היבשה".

 

בלי ורוד, בבקשה: איך פונים לנוער המתגייס שמחפש רק תועלת אישית? בתביעות קשות

מול תחושת המשבר שעלתה מאנשים ששוחחתי איתם ומתיעוד שראיתי, צמרת צה"ל משדרת שהמשבר היה בתקופת דו"ח לוקר. כזכור, הדו"ח עורר התנגדות קשה ביותר אצל שר הביטחון דאז, יעלון. אך בצה"ל התגובות היו אז חמורות עוד יותר. טענו שהמלצות הדו"ח הן איבוד עצמי לדעת. היום, אחרי הקיצוצים, חשים בצה"ל שעמדו במשימה. "הכוחות מרגישים מוכנים כמו שלא הרגישו אי פעם בעבר. צה"ל הוא ארגון ביקורתי", אומר בכיר באכ"א. "כשמציירים תמונה ורודה מדי, אני מייד חושד - איפה הדברים שלא בסדר? יש שיח טוב בצבא. יומיים בשבוע אני פוגש מפקדים וחיילים בשטח. אנחנו חיים בשטח. אין פה איזה נתון דרמטי שמפתיע אותנו".

צה"ל נטש מאז 28 בספטמבר 2000 (פרוץ האינתיפאדה השנייה) לא מעט מחנות אימונים. רק השנה הוא התפנה מהפריסה המבצעית המתוחה כדי להחזיר את אותם מחנות לכשירות. "במקום הכוחות שהיו מתאמנים שם, נכנסו פרות", אומר הקצין. "הפכו את זה למרעה. לפני שבועיים חזרנו למחנות האלה. הדגש היום הוא על תשתיות, כמו בכל חברה מודרנית. ליצור סביבת עבודה מתאימה. לא לחיות כמו כלבים".

בצבא מכנים את הנוער המתגייס היום "דור האמילי" - מה יוצא לי מזה. הפתרון שעובד הוא לבוא אל המתגייסים בתביעות. "זה נוער רציני. אנחנו מדברים אליהם בשפה של שירות קרבי משמעותי. כשמישהו אומר, 'למדתי מחשבים', ואני שואל: 'איכנו אותך לאמ"ן?' והוא אומר 'לא' - אני אומר לו שילך לשריון או לתותחנים. עלינו לדאוג לעוד עשר שנים. שיישארו המג"דים הכי טובים, שיגיעו הכי טובים להיות מסו"לים (מפקדי סוללות)".

 

קודם כל ערכים: השקט היחסי בקווי המגע לא מועיל ליח"צ של צה"ל, אבל זה לא אמור להסיח את הדעת מבעיות התפקוד

גורמים הבקיאים היטב בנעשה בצה"ל, לרוחבו ולעומקו, מכנים את הגישה של צמרת צה"ל למשבר האמון בין המפקדים בדרג המ"פים לבין הפיקוד הבכיר כ"אקמול למחלה קשה". ניסיון לטפל בסימפטומים ולא במחלה עצמה. כאשר מחקרי ממד"ה מעלים כי פחות מ־50 אחוזים מהקצינים ימליצו לחבריהם לשרת בקבע - צה"ל בבעיה. המסר של אנשי הקבע הארוך הוא למעשה: אל תיכנסו לזה. 

בצמרת אכ"א אומרים שמה שמחפשים אצל קצינים זה קודם כל ערכים, נכונות לתרום למדינה ונכונות להקרבה. אך בסופו של דבר, בתנאים של היום הם מודעים לכך שרמת העניין והאתגר המקצועי הם שיקבעו אצל קצינים צעירים אם להישאר או לא. 

יש הטוענים שכך נראה צבא ללא מלחמה. בצה"ל אומרים שכוח המשיכה של השירות היה גדול הרבה יותר בימים שהיו לצה"ל היתקלויות קרביות קבועות בקווי המגע - לבנון, יו"ש, רצועת עזה. למרות התחושות הקשות כתוצאה ממקרי הרצח של השבוע החולף, צה"ל נתון בתקופה של רגיעה מתמשכת. מנגד, יש הרואים בתפקוד הבעייתי של מפקדים וחיילים בשטח בתקריות של החודשים האחרונים סימנים לבעיות העומק של הצבא. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו