המדד הערכי של מכון "בצדק": ח"כ השכל ראשונה, שמולי אחרון

מכון החשיבה "בצדק" מפרסם את "המדד הערכי", שנבנה לפי תוכן הצעות החוק הנוגעות לכלכלה ולחברה במושב החורף של הכנסת. המדד נותן ניקוד ל־71 הצעות החוק  כלכליות־חברתיות, לפי עמידה בשלושה קריטריונים מרכזיים: ערבות הדדית, אחריות אישית וחירות.

הצעות החוק מנותחות בשלוש רמות. ראשית נבחנת תקינות ההצעה - הסתמכות על נתונים נכונים ומבוססים, הצגת מקור תקציבי והיתכנות יישום החוק המוצע. לאחר מכן מתבצע ניתוח כלכלי של השלכות ההצעה על המשק, ולבסוף מתבצעים ניתוח ערכי ובחינת התאמת ההצעה לערכי המדד.

במושב הכנסת הנוכחי נותחו 71 הצעות חוק כלכליות־חברתיות, וחברי הכנסת דורגו בהתאם להצעות החוק שהציעו ולאופן שבו הצביעו. 

חברת הכנסת המובילה את דירוג החקיקה במושב זה היא שרן השכל, הממוקמת במקום הראשון במדד, עם 32 נקודות, הרבה מעל הבאים אחריה - רועי פולקמן ובצלאל סמוטריץ'. חברי הכנסת שהגיעו למקומות האחרונים ברשימה הם דב חנין ואיציק שמולי.

ראוי לציין כי גם במדד החירות, מדד של 'התנועה הליברלית החדשה' שפורסם לפני כשבוע, השכל הגיעה למקום הראשון ושמולי שוב הגיע למקום האחרון.

המחוקק מזלזל בצרכן

"כמו במושבים קודמים, גם מושב זה מתאפיין בעודף חקיקה, בהצעות חוק המבוססות על ניתוח לא מקצועי ולא אחראי, ביד קלה על ההדק בכל מה שקשור להוצאת כספי הציבור תוך שימוש בנימוקים פופוליסטיים לא מבוססים. מסיבה זו מעט חברי כנסת זכו לניקוד חיובי במדד, וכמעט כל המפלגות זכו לניקוד שלילי", אומר ד"ר אמציה סמקאי מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר־אילן, ראש המכון. במהלך המושב פרסמנו בגיליונות השבת של 'ישראל היום' עשרות מחוות הדעת של 'בצדק' על החוקים הכלכליים של הכנסת תחת הטור השבועי של אמציה סמקאי "חקיקה כלכלית".

ועדת המומחים של המכון כוללת שבעה חברים. ארבעה כלכלנים סמקאי, ד"ר מיכאל שראל, יו"ר פורום קהלת לכלכלה, מיכאל תבור, מנכ"ל חברת הייעוץ תבור כלכלה ופיננסים וד"ר יובל שילוני מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת בר־אילן.

 בוועדה גם שני רבנים ומומחי אתיקה: הרב ד"ר יצחק ליפשיץ, מרצה בכיר לפילוסופיה במרכז שלם, והרב עדו רכניץ - דיין ממונות ודוקטורנט למדעי המדינה, וכן ד"ר יוסי לונדין, מרצה למדעי המדינה ואזרחות במכללת אורות וחבר ועדת המקצוע באזרחות. ראש צוות המחקר הוא הכלכלן ניסן אברהם.

הצעת חוק שהוצעה לאחרונה וצוינה לרעה היא הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון, שם נאמר כי מטרתה היא "לאסור מכירת מוצרים לצרכן הסופי במחירי הפסד" כדוגמה לחוק שמניח שהצרכנים אינם מסוגלים לברור את ההטבה ממחירים גבוהים יותר, ולכן מעדיפה למנוע מהצרכנים הטבות בכלל.