מבקר המדינה פרסם היום (רביעי) דו"ח ביקורת שבמרכזו: חברת "נתיבי תחבורה עירוניים" (נת"ע) האחראית על פרויקט הרכבת הקלה בגוש דן. הדו"ח קבע כי שורת ליקויים הן בדרך ניהול המכרזים והן בהתקשרויות מול גורמי חוץ, גרמו להוצאות מיותרות גבוהות ולעיכובים בפרויקט. בנוסף, נמצא ליקוי בהתנהלות ועדת ההיגוי האחראית על הפרויקט מטעם משרדי הממשלה עם חשש לחוסר פיקוח ראוי על הפרויקט.
הליקוי בפיקוח
בדו"ח המבקר נכתב כי ועדת ההיגוי העליונה בראשות מנכ"ל משרד התחבורה ובהשתתפות סגן הממונה על התקציבים, סגן החשב הכללי במשרד האוצר ונציגים נוספים - לא התנהלה כנדרש. ועדה זו אמונה על אישור תכניות העבודה של נת"ע; על מעקב אחר העמידה בלו"ז ובתקציב; על אישור הצעות נת"ע להפעלת המערכת; על מימון הרכש ועל תחזוקת הציוד הנייד. למרות זאת, הוועדה התכנסה בתדירות נמוכה ובניגוד למתחייב מנוהל ועדת ההיגוי. למשל, ממרץ 2015 ועד מרץ 2016 לא התכנסה הוועדה כלל ועד מועד סיום הביקורת התכנסה פעם אחת בלבד.
עוד נמצא שחלק מפרוטוקולי ועדת ההיגוי חסרים או בלתי חתומים; ואין תיוק שלם ומאורגן לנספחים שלהם, שהיו בסיס לדיוני הוועדה. בניגוד לכללי המנהל התקין, תוכֶן הפרוטוקולים אינו משקף את תוכֶן הדיון, ואינו כולל את עמדות כל החברים. זאת למרות מרכזיותה של ועדת ההיגוי בתהליכי קבלת ההחלטות ביחס לקידום פרויקט הרכבת, הבקרה על נת"ע, ועל אף המשמעויות הכספיות כבדות המשקל שיש להחלטותיה.
המדינה אגב העבירה יותר מ-6 מיליארד ש"ח לנת"ע בשנות קיומה מבלי שהוסדרו הנושאים עליהם מצביע המבקר ובעיקרם הסכמי המסגרת, ביקורת שהופיעה כבר בדו"ח מבקר קודם לפני כ-3 שנים.
3 שנים בשביל לרכוש 90 קרונות
עוד נכתב כי הליכי מכרז הקרונות לרכישת 90 קרונות נמשכו כ-3 שנים התעכבו לשווא. זאת בגלל 3 דחיות במועדי הגשת ההצעות, ועקב בדיקת צוות החשב הכללי את תקינות מכרז הקרונות. יתרה מזאת, לדחיות גרמו רמת מוכנות ירודה, היעדר תכנית הפעלה במסמכי המכרז המתייחסת לאופן הפעלת הקו האדום, ומאות בקשות הבהרה ודחייה מצד המתמודדים במכרז.
בנושא זה נערכו 2 טיוטות של דו"חות ביקורת: האחת של רשות החברות והשנייה של צוות הבדיקה מטעם החשבת הכללית דאז. אך למרות התשובה שמסרה נת"ע לידי רשות החברות, עד לאחר מועד סיום הביקורת, נובמבר 2017, טרם הוגש דו"ח סופי של רשות החברות עם תשובת חברת נת"ע.
צוות הבדיקה של החשבת הכללית דאז מצא כי: בנת"ע קיימים ליקויים בתהליכי הניהולי וקבלת החלטות בשל שימוש מופרז ביועצים חיצוניים. לפי עבאדי-בויאנג'ו ניהול נת"ע לוקה בחסר, כי ניכרת היחלשות של הפיקוח על החברה וכי חל ערעור במעמד חברת הבקרה. לדבריה, החברה לא תוכל להשלים את פרויקט הקו האדום ולקדם את מערכת הסעת ההמונים במטרופולין ת"א בלו"ז ובתקציב שנקבעו. לעומתה, מנכ"ל משרד התחבורה דאז, סבור כי החברה כן תוכל לעמוד בכך.
עוד עלו בדו"ח שורת ליקויים במכרז לתכנון רמזורים, במכרז לתכנון מיגון אקוסטי דירתי, ובמכרזים נוספים.
מכרז המערכות
בסוף ינואר 2017 החליטה ועדת המכרזים של נת"ע לבטל את מכרז המערכות, בגלל פערים כספיים גדולים, בסכום של 4-2 מיליארד ש"ח בין ההצעות הכספיות לבין ההערכה התקציבית של נת"ע. החברה הציעה לפצל את מכרז המערכות ל-4 "חבילות", כשלכל אחת ייערך מכרז נפרד. המבקר קבע כי על אף השינויים והעדכונים בפרויקט ובשיטות העבודה, עדיין נותרו סיכונים כבדי משקל לעמידה בלו"ז ובתקציב עליו מצהירה נת"ע.
יועצים חיצוניים במיליונים ומינויים כפולים
המבקר מצא כי "מסמכי ההתקשרויות אינם מרוכזים ואינם מנוהלים באגף הרכש, אלא פזורים בקרב גורמים שונים בחברה, וכדי לאתרם נדרשים עובדי החברה להשקיע זמן רב. התנהלות זו מקשה על פעילות החברה, ומלמדת על כשל בשימורו של הזיכרון הארגוני באופן הפוגע בבקרה הפנימית ובבקרה החיצונית".
עד מועד סיום הביקורת, ראשית מרץ 2017, אין בנת"ע נוהל בדבר העסקת מומחים ונותני שירותים כמחויב לפי חוזה רשות החברות הממשלתיות מ-2007. נכתב למשל על התקשרות עם מְנהלת פרויקט חיצונית. בה ועדת המכרזים לא קבעה בהחלטתה את ההיקף הכספי של ההתקשרות או את מספר השעות המרבי שלה. הוועדה אישרה שינוי בתעריפים המשולמים ליועצי חברה א' שהיו גבוהים בעשרות אחוזים מהתעריפים שנקבעו בהסכם המקורי בין הצדדים. ניהול הפרויקט הוצא בפטור ממכרז בהיקף של 800 מיליון שקלים וללא התייעצות מוקדמת קודמת עם ועדת ההיגוי של הפרויקט.
דוגמה נוספת היא כשחברת נת"ע התקשרה עם יועץ לליווי פעילות חטיבת הכספים בהיקף מיליוני ש"ח בפטור ממכרז. ההתקשרות, שהחלה כהתקשרות דחופה ללא מכרז, הוארכה ל-4 שנים, והיקפה הכספי המאושר עד מועד סיום הביקורת הוא מעל 4 מיליון ש"ח. זאת ועוד, ועדת המכרזים אישרה את ההתקשרות ושתי הארכות בלי שהוצגו לפניה כל הנתונים הרלוונטיים. נתונים דוגמת הערכה תקציבית להתקשרות הראשונית, סכומי ההארכות והיקף שעות הייעוץ, וזאת לעתים אף ללא נימוקים.
החברה גם ניהלה הליך התקשרות למינוי יועצים אסטרטגיים, ובמסגרתו פנתה לקבלת הצעות משני יועצים בלבד כשבפועל הללו כבר איישו את התפקיד. בנוסף, נת"ע התקשרה עם יועץ להכנת מגדיר משימות למתן שירותים בתחומי התכנון בלי שנימקה מדוע אין זה אפשרי וצודק לערוך את ההתקשרות בדרך של פנייה תחרותית. וכן התקשרה החברה עם יועץ בתחום ניהול פרויקט ממוחשב ERP ללא מכרז.
המלצות המבקר
1. על משרדי התחבורה והאוצר ועל חברת נת"ע להגיע מיד להסכם מסגרת כדי להסדיר את היחסים ביניהם. הסכם המתחייב מהחלטת הממשלה ומהצורך בקיום פיקוח ובקרה מוסכמים, כמו גם מסדרי מנהל תקינים.
2. עקב מורכבות המכרזים של נת"ע והיקפם הכספי הגדול, עליה להפיק לקחים ממכרז הקרונות כדי לצמצם את משך הזמן של מכרזים עתידיים.
3. על משרדי האוצר והתחבורה ונת"ע להסדיר מיד את מערכת היחסים בין הגופים השונים הקשורים בהקמת מערכת הסעת ההמונים, ולפעול לפי החלטת הממשלה וּועדת ההיגוי, אם לא יגיעו להסכמה על סדרי העבודה והסמכויות.
4. נוכח חשיבות ועדת ההיגוי בקבלת ההחלטות ביחס לקידום הרכבת הקלה והפיקוח על נת"ע, ונוכח המשמעויות הכספיות הכרוכות בכך, על מנכ"לית משרד התחבורה לפעול לתיקון התנהלותה של ועדת ההיגוי, להקפיד על קיום הישיבות כיאות; לשמור על סדרי הדיון ושקיפותו באמצעות הפרוטוקולים.
5. עקב היקפם הכספי הנרחב של מכרזים אלה ורגישותם, על חברת נת"ע להימנע מביצוע שינויים במכרזים עתידיים.
6. על החברה לארגן ולרכז את כל המסמכים הנוגעים למכרזים ולהתקשרויות עם יועצים חיצוניים, וכן להקפיד לתעד את כל תהליכי ההתקשרויות, כדי להתייעל ולאפשר קיום בקרה פנימית וחיצונית על פעולות החברה. כמו כן, "על החברה לקיים את כללי המכרזים בהתקשרויותיה מתוך הקפדה על שוויון, על יעילות ועל חיסכון."
תגובת חברת נת"ע: בפרויקט חלו שינויים מתוך הכרה בעיכובים שעלו בביקורת ומתוך רצון לעמוד בלוחות הזמנים. שינויים אלה הביאו לעדכון לוחות הזמנים שהתחשבו במצב העבודות הנוכחי ובשינוי באסטרטגיית הרכש. היעד המתוכנן נותר אוקטובר 2021. הפערים הודבקו ונכון לדצמבר 2017 שלב העתקת התשתיות כמעט הסתיים וקצב העבודה צפוי לעלות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
