כמעט מחצית מתיקי התביעות בגין רשלנות רפואית שמגיעים להכרעה בבית משפט מסתיימים בפיצוי לתובע, והפיצוי הממוצע הוא כחצי מיליון שקלים. עם זאת, מדובר בתמונה חלקית בלבד משום שכ־70-80% מהתביעות מסתיימות בפשרה ובפיצוי למטופל ורק מיעוט התביעות מסתיים בבית המשפט.
כך עולה ממחקר שערך המשפטן ד"ר עומר פלד, לקראת הכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות שנפתח הבוקר ועוסק בתחום הרשלנות הרפואית. המדגם כלל 166 תיקים שקודדו כ"נזיקין־רשלנות רפואית" והוכרעו מינואר 2013 ועד דצמבר 2017.
שיעור המקרים שבית המשפט פסק לטובת התובע הוא 48%. כאשר בוחנים רק את פסקי הדין נגד גופים ציבוריים (משרד הבריאות, קופות חולים ובתי חולים ממשלתיים) - בתי המשפט פסקו לטובת החולים ב־54% מהמקרים.
הטענה העיקרית בתיקים (49%) היתה ביצוע רשלני של פרוצדורה רפואית, ואחריה התרשלות באבחון (31%), התרשלות במעקב אחר מצב המטופל במחלקה (7.5%) והתרשלות בטיפול לאחר הניתוח (5.5% מהתיקים).
תיקים בנושא מיילדות וגינקולוגיה מהווים כמעט מחצית מהתיקים (46%) וגם גורפים פיצוי רב: תיקים בתחום זה מהווים יותר מ־55% מהתשלום לתובעים בתיקים שבהם נפסק פיצוי. תחומים מובילים נוספים בנושא פיצוי כספי נוגעים לכירורגיית לב וחזה וטיפול בחדרי המיון.
בתביעות שהוגשו בגין היעדר הסכמה מדעת של המטופל לטיפול (פגיעה באוטונומיה) עמד הפיצוי הכספי הממוצע על 234 אלף שקלים לתיק.
"מאחר שרוב התיקים נסגרים בפשרה, ייתכן כי השיעור הגבוה של הפסיקות לטובת החולים נובע מהטיה נגד הרופאים, והוא לא בהכרח מעיד על ניטרליות של בית המשפט", אומר החוקר ד"ר פלד.
לדבריו, "המחקר מלמד כיצד בתי המשפט פוסקים ביחס לתיקי הרשלנות הרפואית המופיעים מולם. בתיקים בתחום המיילדות מצאנו שבתי המשפט פוסקים לרוב נגד הרופאים, וגובה הפיצוי רק עולה עם השנים וכיום מגיע ל־10 מיליון שקלים ויותר".
פרופ' זמיר הלפרן, המנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות: "הגיע הזמן לרפורמה אמיתית בתחום הרשלנות הרפואית בישראל, שתיטיב גם עם המטופל וגם עם מערכת הבריאות".