האם נמצא פתרון לבעיית סרבנות הגט? אחרי למעלה מעשור של קיפאון חקיקתי, מסתמן סוף סוף שינוי לטובת מסורבי ומסורבות הגט: בשבוע שעבר הונח על שולחן הכנסת תיקון לחוק "שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין)" ובו בקשה ליצירת מרשם סרבנים אינטרנטי. המטרה היא להפעיל לחץ על סרבני וסרבניות הגט – שהן הרוב, אגב, בניגוד לתדמית הציבורית – באמצעות פרסום שמם ותמונתם בפומבי, שיימינג שעשוי להוביל לכך שהם ייכנעו לדרישת בית הדין ויתנו גט כריתות לאישה העגונה, במקרה שמדובר בסרבן ממין זכר, או יסכימו לקבל את הגט וישחררו את הבעל העגון, במקרה שמדובר בסרבנית ממין נקבה. על אף שהצעה זו מגיעה מספסלי האופוזיציה, היא זוכה לתמיכה של הממשלה, משרד הדתות והרבנות הראשית, ולכן היא הועברה מיד לוועדה לתיקוני חקיקה להכנתה לקראת קריאה ראשונה במליאה.
בנוסף, בקרוב אמור לעלות להצבעה בקריאה ראשונה תיקון לחוק שמבקש להחיל את סמכויות השיפוט של בתי הדין גם על יהודים שאינם תושבי ישראל ואף כאלו שאינם אזרחים; כלומר, לבתי הדין הרבניים של מדינת ישראל תהיה סמכות בין–לאומית בנושאי גטין – בתנאים מסוימים כמובן, שאין כאן המקום לפרטם. אם התיקון יעבור את משוכות החקיקה והוועדות השונות ויוכנס לבסוף לספר החוקים, די יהיה בכך שבן זוג יהודי אחד יעגן את השני כדי לאפשר למסורב הגט לפנות לבית הדין הישראלי ולבקש סעד, ללא תלות בארץ מגוריהם של בני הזוג.
שני התיקונים הללו משלימים זה את זה: התיקון הראשון מוסיף לדייני בית הדין הרבני שיניים; התיקון השני מרחיב את טווח הנשיכה שלהם מעבר לגבולות הארץ. אבל האם שיימינג כנגד סרבנים באמת יועיל? אם תשאלו את עגונתו של ד"ר עודד גז, התשובה תהיה שלילית. אמצעי השיימינג ננקט לפני כשנה כנגד סרבן הגט הזה ולא הניב את התוצאות המצופות. הד"ר לפיזיקה מבר-אילן לא נתן גט לאשתו למרות ששמו ותמונתו הופצו בכל מקום וגם ברשתות החברתיות, אלא ברח לחו"ל תוך שהוא מתחזה לאדם אחר – שם הוא נתפס בידי רשויות החוק הבלגיות והושם במעצר. הוא עתיד להיות מוסגר לישראל לצרכי העמדתו לדין בעבירות של שימוש בדרכון מזויף והתחזות לאחר, תוך הפרת צו עיכוב יציאה מן הארץ. יש לקוות שיצליחו להגיע איתו להסדר שבו יבוטלו האישומים האלו שנגדו תמורת הגט שייתן לאשתו.
האם שיימינג מועיל? סרבן הגט עודד גז
גם ארגוני הנשים לא רואים בפתרון זה את המפתח המצופה לשערי העגינות. הנה תגובת דוברת ארגון "יד לאשה: עזרה למסורבות גט ועגונות" של הרב ריסקין, לשאלה ששלחתי להם בנושא: "ביחס להצעתה של ח"כ רויטל סוויד בעניין מרשם סרבנים – אנו כמובן שמחות על כל יוזמה הקשורה בהחמרת היחס כלפי סרבני גט. עם זאת, חשוב לדעת שאין מדובר בצעד משמעותי כיוון שכבר היום ניתן לפרסם שם ותמונה של סרבני גיטין בהסכמת בית הדין, אך חלק גדול מהבעיה נעוץ באי הכרה של בית הדין בכך שמדובר בסרבן גט, בעיה שאינה נפתרת בהצעת החוק.
"ביחס להצעת החוק השנייה – בעניין הסמכות הבינלאומית של בית הדין – זוהי כמובן יוזמה מבורכת, על אף שהתיקון מכיל גם הרחבה של הסמכות לגבי זוג שנישא רק בנישואים אזרחיים ועלול להוביל לפגיעה בזכויות אדם ולעמוד בניגוד לדין הבינלאומי. אכן, כאשר הדבר עומד מול עגינות של אישה שאין לה שום דרך אחרת להתיר את נישואיה הדתיים אלא בעזרת בית הדין הרבני בישראל אזי הפגיעה בזכויות אדם והקושי עם הדין הבינלאומי מוצדקים. אנו נתקלות במקרים רבים של מצוקה קשה של נשים שאינן אזרחיות ישראל אשר אינן יכולות להסתייע בבית הדין כדי להיחלץ מעיגונן, וההצעה באה לתת מענה גם למקרים אלו".
אבל גם אם התיקונים לא יפתרו את הבעיה מן השורש, פתרון שמצוי כנראה בהתחדשות של ההלכה דווקא, המגמה עצמה מבורכת. מנסים כאן להושיט סעד לנשים ולגברים שנלכדו בידיהם של גברים ונשים אחרים, רק בגלל שהם בני זוגם. אבל אל תתחילו לצפות לכך שהתיקונים יוכנסו מחר לספר החוקים וישמשו את הדיינים במלחמתם בסרבנים כבר מחרתיים. מרגע ההצבעה בקריאה הראשונה על התיקון הקודם של החוק לטובת מסורבי הגט ועד שנגמרו הדיונים והחוק עבר בקריאה שלישית והוכנס לספר החוקים עברו כמעט שנתיים וחצי, כך שאפשר רק לנחש כמה זמן ייקח עד שהתיקונים החדשים יהפכו לכלים מעשיים ביד דייני בתי הדין ויעזרו להם לכפות את הסרבנים לתת גט לבן הזוג שרק רוצה להתחיל פרק חדש בחייו.
אליהו גליל הוא רכז "יחד - זהות יהודית בקהילה" בגליל המערבי וכותב ב"שביעי" ו"לנשמה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו