ליצנים? זה מפחיד אותי!

משנכנס אדר מרבים בשמחה. האמנם? מאז צאת סרט האימה "זה (It) "על בסיס ספרו של סטיבן קינג לאקרנים בשנה שעברה, חלה עלייה בחרדה של אנשים (וביניהם גם ילדים) מפני ליצנים. 

מאמר שלם של החוקרים ואן ונרויח ושל בארנהורן הוקדש ב2017 בגליון של הירחון האירופי של רפואת ילדים לעניין זה. 

הפחד מפני ליצנים אינו פחד חדש שהופיע בעקבות הסרט. החרדה מפני ליצנים היא תופעה פסיכולוגית ידועה, ונקראת קולרופוביהCoulrophobia . 

ממחקר על 'טבעה של הקריפיות' שבו השתתפו מספר רב של אנשים בגילאי 18-34, נמצא שהמקצוע הכי 'קריפי' בעיניהם הוא דווקא ליצנות. נראה שאנשים חווים 'קריפיות' כאשר אינם יודעים איך להגיב למצב או לאדם שמולם. מחקרים נוספים על קולרופוביה גילו שחלק ניכר מהפחד קשור לאיפור המוגזם, לדמויות בסרטים (הג'וקר בסרטי באטמן, למשל) ובסדרות טלויזיה, וגם לתחושה שהאדם מולך מסתיר את זהותו האמיתית. חלק נוסף מהפחד מפני ליצנים או בכלל מתחפושות לפורים, נובע מהקושי לצפות את מעשיו של הליצן או המחופש וכן מאיברים מוגדלים כמו כפות רגליים, וכמובן לחיוך התמידי המרוח על פניו של הליצן או המסכה, כשאינך יודע באמת מה המחופש מרגיש או עומד לעשות. 

ילדים צעירים גם מתקשים לעיתים להבחין בין האדם לבין התחפושת שהוא עוטה עליו. 

בפורים ילדים רבים מביעים חשש מליצנים ותחפושות נוספות ואף פחד להתחפש בעצמם. בפני ההורים עומדות מספר אפשרויות כדי להרגיע את ילדיהם:

• לתת לילדים להתנסות בעצמם בתחפושת שלמה או בחלקי תחפושת של ליצן למשל. 

• לראות סרטונים בהם אדם רגיל מתחפש לליצן או כל דמות אחרת. 

• ללמד את הילדים לעשות הבחנה בין תחפושת לבין האדם המחופש, למשל באמצעות מסכה שעוטים על הפנים ומסירים אותה. 

• לדבר עם הילדים על מה שנמצא בשליטתם. אם הילד מגלה חרדה, חשוב להזכיר לו שביה"ס או הגן נעולים במהלך היום, כדי להגן עליהם. 

• יותר מדי מידע – חשוב להתאים את רמת המידע לגיל הילד. עבור ילדים צעירים עודף מידע עלול להלחיץ או להתפרש באופן שגוי ולהעצים את רמת החרדה שלהם. 

• חשוב מאד לא להתעלם מתחושות הפחד של הילד – החוויה הרגשית שלו היא אמיתית. לאחר מכן יש לאתגר בעדינות את החשיבה הלא רציונלית הנמצאת בבסיס הפחד שלהם, באמצעות שאלות ודברור הילד. 

• חשוב להעצים את הילד באמצעות כלים ופתרונות בהם יוכל להשתמש אם הוא נתקל באדם מחופש המעורר בו תחושת אי נוחת לחץ או פחד, כמו למשל לקחת נשימות עמוקות.

הכותב ד"ר ארז מילר, פסיכולוג חינוכי מומחה מהמכללה האקדמית אחוה 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו