אחד הוויכוחים הנוקבים ביותר בהיסטוריה של רשויות התביעה בישראל התנהל בשנת 2004. על הפרק עמדה שאלת העמדתו לדין של ראש הממשלה דאז, אריאל שרון ז"ל, שנחשד בקבלת שוחד בפרשת "האי היווני".
צילום: פול חדשות 2
פרקליטת המדינה דאז, עדנה ארבל, עמדה כחומה בצורה ותמכה בהגשת כתב אישום כשסברה כי יש די ראיות להעמדת שרון לדין באשמת שוחד. אפילו טיוטת כתב אישום הוכנה וכל שנדרש הייתה חתימה קטנה - של היועמ"ש. אבל בניגוד לעמדתה הנחרצת של עמיתתו, סבר היועמ"ש דאז, מנחם (מני) מזוז, כי הראיות שנאספו בידי המשטרה אינן מגבשות את העבירה "אפילו במקורב".
משנתלהטו הרוחות מעט, וכל צד עמד על שלו, הכריע היועמ"ש בעניין באמירה נוקבת: "יש מי שממליץ. יש מי שמייעץ. ויש מי שמחליט". והמחליט הוא, כמובן, אחד ויחיד: היועמ"ש. אם כך בהמלצה נחרצת של פרקליט מדינה, קל וחומר כשמדובר בהמלצות משטרה. המחוקק מסר את סמכות ההעמדה לדין בידי גורם אחד: היועמ"ש.
כמובן של"המלצותיהם" של פרקליטים בכירים בשירות המדינה, כמו גם של קציני משטרה בכירים שמעורים ומעורבים בחקירה, יש משקל. בהחלטתו חייב היועמ"ש להתחשב בהן ולתת להן את המשקל הראוי בהחלטתו־שלו. אך זכות המילה האחרונה שמורה בידו ועליו להפעילה במתינות, מתוך הפעלת שיקול דעת עצמאי, בלב פתוח ובנפש חפצה, ללא משוא פנים וללא דעה קדומה.
מני מזוז // צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
לא בכדי הוענקה סמכות זו, שכמוה כ"דיני נפשות", בידי ראש הפירמידה של מערכת אכיפת החוק. ולא בכדי המליצה ועדת שמגר שדנה בסמכויות היועמ"ש כי לעומד בראש יהיו תנאי כשירות של שופט בית המשפט העליון. לכובד האחריות, הניסיון ושיקול הדעת הנדרשים למשימה זו אין שיעור. אם כך בהעמדה לדין של כל אדם, כך, קל וחומר, כשמדובר בהעמדה לדין של ראש ממשלה.
"חוק יסוד: הממשלה" קובע שכאשר מדובר בשר שהוגש נגדו כתב אישום, אפילו בעבירות חמורות כגון שוחד, הוא יכול לכהן בתפקיד כל עוד לא הורשע בדין בעבירת קלון ונידון לעונש מאסר. למרות לשונו הברורה של החוק, קבע בג"ץ, בהלכה שנקבעה בראשית שנות התשעים, כי במקרה זה אין זה סביר שרה"מ לא יימנע ממינוי שר שעל ראשו רובצת עננה כבדה כזו, או שלא יורה על פיטוריו לאלתר. אך בעניינו של ראש ממשלה - המצב שונה. לא רק מעמדו, אלא גם תוצאות התפטרותו שכמוהם כהתפטרות הממשלה כולה.
בנימין נתניהו // צילום: אמיל סלמן
לא בכדי החמיר גם החוק בעניין זה יותר וקובע שאפילו אם הורשע רה"מ בעבירת קלון, אך פסק הדין טרם היה לסופי ויכול להתהפך בערעור, צריך הליך נוסף של החלטת הכנסת, ברוב חבריה, על העברתו מתפקידו. רק כאשר פסק הדין נעשה חלוט וסופי, ואין אחריו עוד ערעור, מגיעה כהונת ראש הממשלה לקצה.
אם היה די בהמלצות המשטרה כדי להביא להפלת ממשלה בישראל, לא היה צורך בפרקליטות, ביועמ"ש ובבית המשפט. העובדה שאין הדבר כך, מלמדת על רצון המחוקק ליצור מסננות נוספות, קודם שיוכרע גורלה של ממשלה נבחרת. המלצות כחלק משיקול הדעת - כן. המלצות כגורם מכריע שאין בלתו - לא ולא. פרשת "האי היווני" לימדה אותנו שהמלצות משטרה, אפילו המלצת פרקליטת מדינה והכנת טיוטת כתב אישום שאינה חסרה אלא חתימונת קטנה, אין בהם די כדי להכריע גורלו של ראש ממשלה בישראל. הוא אשר אמרנו: יש מי שמייעץ, יש מי שממליץ. וטוב שכך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
