ועדת החוקה אישרה אתמול לקריאה שנייה ושלישית תיקון לחוק יסוד הכנסת הקובע כי אדם שהורשע בעבירת טרור חמורה או עבירת ביטחון חמורה, ונגזר עליו עונש מאסר בפועל לא יוכל להיכלל ברשימת מועמדים לכנסת אלא רק לאחר שיחלפו 14 שנים מסיום ריצוי עונש המאסר שלו.
כיום קובע החוק כי אדם כזה יוכל לחזור לכנסת לאחר 7 שנים שסיים לרצות את עונשו. אלה גם התנאים שקובע החוק לגבי מורשעים בעבירות פליליות אחרות שסיימו לרצות את עונשם, אלא אם כן קובע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי אין בעבירה שבה הורשע בנסיבות העניין משום קלון.
יו"ר הוועדה ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) אמר כי "הכנסת לא צריכה לתת מקלט לפושעים". יוזמת התיקון לחוק ח"כ ענת ברקו (הליכוד) אמרה כי "דמוקרטיה לא צריכה לאבד עצמה לדעת ויש אנשים שלא צריכים להגיע לכנסת. אני מעדיפה שגם מי שהורשע בעבירה פלילית לא יגיע לכנסת אבל לגבי טרור לפחות כפל זמן". ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) אמרה ש"אסור לשנות את כללי המשחק באמצע המשחק. החוק כולו צריך לחול על אלו שממחר יורשעו בעבירות המוזכרות".
היועץ המשפטי לוועדה עו"ד גור בליי אמר כי "קיימת שאלה האם יש הצדקה להפרדה בין עבירות טרור לעבירות חמורות אחרות והוועדה הגיעה למסקנה שיש להפריד בין העבירות בשל היות עבירות הטרור פעולה נגד המדינה עצמה ואזרחיה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו