שני צעירים נאבקים כדי לאזן בין עבודתם התובענית בתחום הרפואה לבין חיי הנישואים המתפוררים שלהם ב"הפרעה בקצב הלב" - דרמת מערכת יחסים עטורת פרסים שמגיעה אלינו מרוסיה.
אולג (אלכסנדר יטשנקו) הוא פרמדיק מוכשר אך לא ממושמע שמבלה את שעות הפנאי המעטות שלו בשתייה מופרזת. אשתו, קטיה (אירינה גורבצ'בה), שעובדת בחדר המיון בבית החולים, היא ה"מבוגר האחראי" במערכת היחסים, וכבר בתחילת הסרט, לאחר שאולג שותה יותר מדי בארוחת צהריים חגיגית עם משפחתה, היא מודיעה לו שברצונה להתגרש.
למרות שקל לראות מדוע נמאס לקטיה מהשטויות של בעלה (הוא באמת מתנהג באופן בלתי נסבל בתחילה), ככל שעלילת הסרט מתפתחת, הצופים מתחילים להבין מדוע אולג איבד שליטה בחייו. שעות העבודה שלו ארוכות, הבירוקרטיה בלתי נסבלת, הבוסים מטומטמים וימיו מלאים בטרגדיות ובמוות. הוא משקיע את כל כולו בעבודה, וניכר שמאוד אכפת לו ממטופליו. אך אופיו המרדני וחוסר היכולת שלו להישמע להוראות ממוניו - מסבכים אותו שוב ושוב בצרות.
על כל פנים, לקטיה - שבוודאי דימיינה שחייה ייראו קצת אחרת - נמאס. כעת היא רק רוצה שאולג ייצא מחייה, ונראה שאפילו הוא חושב שמדובר ברעיון טוב. אך הפרידה מתעכבת, והמחויבויות המקצועיות הבלתי פוסקות אינן מאפשרות לשניים לקחת את הזמן המינימלי שדרוש כדי להפריד כוחות.
בוריס חלבניקוב, שביים (ושכתב את התסריט יחד עם נטליה משכנינובה) משרטט כאן דיוקן אמין ומעורר הזדהות של זוגיות במשבר. הדינמיקה בין אולג וקטיה משתנה תדיר ונמנעת מחנופה ומפתרונות קלים. יטשנקו וגורבצ'בה עושים עבודה מצוינת ורב גונית בתפקידים הראשיים ומצליחים לגרום לצופים לחבב את שניהם - מה שמקשה עוד יותר להחליט מי מהם צודק.
בסופו של דבר "הפרעה בקצב הלב" הוא סרט קצבי ואינטליגנטי שמבין כיצד מערכות יחסים ארוכות שנים פועלות, ושיודע שבחיים האמיתיים היכולת לשרוד יחד למרות הקשיים והמחלוקות - היא ה"הפי אנד" האמיתי. עד למשבר הבא, לפחות.
"הפרעה בקצב הלב", רוסיה/פינלנד/גרמניה 2016