אחרי שש שנות מגורים בהר אדר ולאחר שנפצע קשה במהלך הפיגוע שאירע במחסום היישוב לפני ארבעה חודשים, החליט הרבש"צ לשעבר, עמית שטיינהרט, לעזוב את ביתו והשבוע עבר להתגורר במרכז הארץ.
הסיבות שהובילו לעזיבת הר הדר הן מורכבות וכואבות. למרות שקיווה להתגורר במקום עוד שנים רבות, סובל שטיינהרט (33) מטראומה וקשיים נפשיים, בין השאר משום שהמחסום נגלה מול עיניו בכל פעם שהוא יוצא מביתו. בנוסף הוא חושש מנקמה משום שהתוודה ב"ישראל היום", כי ירה במחבל והרג אותו.
הפיגוע אירע בספטמבר האחרון בשער הכניסה האחורי בין הר אדר לכפר הפלסטיני, בית סוריכ. המחבל, נימר מחמוד אחמד ג'מאל (37) הגיע לעבודתו זה שנים בניקיון בתים של תושבים, אולם הפעם היה מצויד באקדח גנוב. שטיינהרט חשד שמשהו לא תקין כאשר הבחין כי המחבל פוסע לעבר עמדת הבידוק ומעילו נותר סגור, בניגוד להוראות. הוא ביקש מהמאבטח, אור אריש ז"ל, לבדוק אותו, ובמקביל הסתובב לעבר מכוניתו כדי לרשום לעצמו תזכורת להזהיר את נימר. אלא שהמחבל שלף באותו רגע את נשקו והצליח לרצוח את אור, את המאבטח יוסף עותמאן ואת לוחם מג"ב, סמ"ר סולומון גברייה. שטיינהרט נפצע קשה מהקליעים בכתפו ובבטנו.
למרות מצבו הוא סייע לשני שוטרי מג"ב נוספים לפגוע במחבל ולנטרלו. נימר צנח אל הקרקע ליד המחסום כשהוא מתבוסס בדמו. בכוחות אחרונים התקרב אליו שטיינהרט והופתע לגלות כי המחבל עדיין חי ואף כיוון אליו את אקדחו. ללא היסוס ירה בו הרבש"צ לשעבר כדור אחד בראשו.
מיד לאחר הפיגוע נסגר המחסום לתנועה. רק לאחר שמשרד הביטחון הקים במקום עמדה חדשה וממוגנת, הותרה מחדש לפני חודשיים כניסה של פועלים פלשתינים. אלא שאז המצוקה של שטיינהרט גברה.
"בכל פעם שיצאתי לפיזיותרפיה או לנשום אוויר, ראיתי מולי את המחסום וחזרתי לאותם רגעים. לא הייתי מסוגל להגיע לשם אפילו כדי לשחזר את הפיגוע בשביל התחקיר של מג"ב. המצב רק מחמיר".
שטיינהרט הוסיף כי "זה לא רק הסיוטים בלילות או המוות של החברים שלי. מאז שהמחסום נפתח אני חושש שמישהו מבני משפחתו של המחבל או אחד מחבריו, יחליט לסגור איתי חשבון. יש לי אחריות על חייהן של אשתי נעמה והבת שלנו, ליילה, בת השנה וחצי".
שטיינהרט סיפר כי לא רצה לעזוב את הר אדר, אך בלית ברירה נאלץ לעשות זאת. "ההחלטה לעזוב התקבלה בלב לא קל. ראיתי בהר אדר בית. מנגד, לעולם לא אוכל להשתקם כאן עם הטראומה שחוויתי".