מוריד הגשם: 15 שנים עברו מאז התפילה ההמונית שערך רב המועצה האזורית עמק הירדן על האי המפורסם שנחשף מירידת המפלס בכנרת והפך מאז לסמל הבצורת. היום, כשהכנרת מתקרבת בצעדי ענק לאחת מנקודות השפל החמורות ביותר שידעה, החליטה המועצה שבתחומה נמצאים בעיקר קיבוצים "חילוניים למהדרין", להחזיר עטרה ליושנה ולקחת את היוזמה המוצלחת צעד אחד קדימה.
ב־2002 ערך את התפילה רב המועצה ובתחילת ינואר יערוך את תפילת הגשם ההמונית על האי, הרב הראשי לישראל דוד לאו שנעתר להזמנת המועצה.
"אני קיבוצניק חילוני, אבל בנסיבות האלה שבהן מדינת ישראל לא מציגה פתרון אסטרטגי ארוך טווח ורציני שימלא את הכנרת, אז אנחנו מפעילים את התכנית האסטרטגית האלטרנטיבית שלנו", אמר בחיוך עידן גרינבאום, ראש המועצה האזורית עמק הירדן.
"ארובות השמים יפתחו"
שנת 2001 הייתה שנה היסטורית לכנרת. מפלס האגם ירד לשפל הנמוך ביותר שידע והגיע למינוס 214.87 מ'. אז סימנה לראשונה רשות המים קו נוסף לקווים האדומים שהיו עד אז בכנרת: הקו השחור. בשעתו הסבירו מומחי המים כי מתחת לקו השחור העומד כאמור על מינוס 214.87 מ', השאיבה אסורה הן בשל הנזק האקולוגי שעלול להיגרם לכנרת והן בשל הצורך לשמור על רזרבות מינימליות של מים באגם. בתחילת החורף העוקב, של שנת 2002, החליטה המועצה האזורית לקיים לראשונה תפילת גשם על האי המפורסם של האגם.
האי בכנרת // צילום: גיל אליהו/ ג׳יני
"זאת הייתה שנה קשה מאוד ואמרנו בואו נעשה תפילת גשם של בחורים ובחורות ביחד", שיחזר אתמול בחיוך זאב שור (וולוולה) שהיה ראש המועצה האזורית עמק הירדן בשנת 2002. "התייחסנו לזה כאירוע תרבותי, אבל אחרי שבוע נפתחו ארובות השמיים, כל החורף ירד גשם זלעפות והכל היה מוצף".
בחורף של 2002־2003 סגרה הכנרת גירעון של לא פחות מ־5.5 מ', פי 3.5 מהממוצע והעונה הסתיימה כשהמפלס שלה היה רחוק בחצי מטר בלבד מהקו האדום העליון. בימים אלו חוזר המפלס ומתקרב בצעדי ענק לשפל ההיסטורי של שנת 2001 והוא עומד כיום על מינוס 214.39 - מרחק של 47 ס"מ בלבד מהקו השחור. "התחזיות מאוד קודרות ואני מקווה שגם היום התפילה תשנה את התוצאות וארובות השמיים יפתחו", סיכם יהודה ניצני, חבר קיבוץ כנרת שב־2002 השיט את המתפללים לאי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו