עתירה שהוגשה אתמול לבג"ץ מבקשת לחייב את השר להגנת הסביבה זאב אלקין בדרישה לחייב את המשרד להחיל את דמי הפיקדון גם על בקבוקי משקה גדולים.
בעתירה נטען כי למרות ממצאי דו"ח ביקורת שהוזמן על ידי המשרד, אשר קבע כי תאגיד אל"ה, הנשלט על ידי חברות המשקאות, לא עמד ביעדי האיסוף והמחזור שנקבעו בחוק הפיקדון, נמנע השר מלאמץ את מסקנות הדו"ח ולהורות על הרחבת חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים - 1.5 ליטר ומעלה. העתירה הוגשה בשמה של חברת אסופתא תאגיד מחזור בע"מ העוסקת באיסוף, מיון ומחזור של מכלי משקה על ידי עורכי הדין קובי בר-לב, בילה כהנא לוינזון ואדווה פרץ־עובדיה ממשרד עורכי דין נשיץ, ברנדס, אמיר ושות'.
חבר הכנסת אורי מקלב מיהדות התורה אמר ל"כלכלה היום" ש"דמי פיקדון גורמים ליוקר המחיה - בסופו של דבר זה מושט על הציבור מייקר את המוצר וגורם ליוקר מחירים".
ירון ברדוגו, מנכ"ל תאגיד המחזור אסופתא שהגישה את התביעה, התייחס לנתוני המחזור בישראל בשיחה עם "כלכלה היום": "כל הבקבוקים שמגיעים למפעל ממוחזרים. על פי הדו"ח של המשרד להגנת הסביבה, רק כ־10% מהבקבוקים הגדולים ממוחזרים כך שכנראה האיסוף הוא הרבה פחות מ־37%".
מתוך סך הבקבוקים הממוחזרים, כמה מגיעים דרך מנגנון הפיקדון וכמה מגיעים מפחי המחזור ברחוב?
"יש הבדל בין בקבוקים קטנים עליהם יש פיקדון של 30 אגורות ובין בקבוקים משפחתיים עליהם אין כיום דמי פיקדון. לכלובי המיחזור (המיחזוריות) מושלכים הבקבוקים הגדולים. את הבקבוקים הקטנים מחזירים למרכולים או לנקודות איסוף. במסגרת הבקבוקים והפחיות הקטנים הנכללים בחוק הפיקדון נאספים 6000 טון שהם 80% מהמכירות".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי "העתירה טרם התקבלה. היא תיבחן ועמדת המשרד תימסר לבית המשפט".