שכר המורים הממוצע בישראל עלה משמעותית במהלך העשור האחרון. לפי נתוני ה-,OECD בהשוואה לשכר הממוצע של בעלי השכלה גבוהה, שכר המורים דומה למקובל במדינות המפותחות. כך עולה מסקירה כלכלית שפרסם באוגוסט השנה הכלכלן הראשי במשרד האוצר.
נכון לאוגוסט ,2017 השכר הממוצע של המורים הוערך בכ-13 אלף שקלים. לפי הלמ"ס, ב-2015 עמד שכר זה על 11,632 שקלים.
היום מצוין במערכת החינוך יום המורה הלאומי, שמטרתו להודות לעובדי ההוראה, להוקיר ולהעריך אותם, ובתוך כך - אי אפשר להתעלם מכך שיש בעיה: צעירים רבים וטובים נמנעים מלהיכנס למקצוע. ובכן, המקצוע הזה סובל מחולי הסתדרותי המוכר גם מתחומים אחרים. גם חברת החשמל, למשל, מציעה למהנדסים צעירים שכר רעב, אך הוותיקים נהנים מהשכר הגבוה במשק.
הכלכלן הראשי באוצר אבחן את הבעיה כפערים גדולים מאוד בשכר בין מורים ותיקים למורים צעירים, הגבוהים במיוחד בקרב מורי בתי הספר היסודיים. עיקר הפער בשכר בין מורים ותיקים למורים צעירים נובע מהתפתחות השכר בשלבים המאוחרים יותר של הקריירה, בתקופה שמעבר לעשר שנות הוראה. "בהיבט זה", נכתב בדו"ח, "ישראל חריגה בהשוואה בינלאומית".
ההבדל בין שכרם של מורים ותיקים לזה של מורים מתחילים כל כך משמעותי, שהראשונים מרוויחים בערך פי 2.5 ממורים חדשים. מלבד קוריאה הדרומית, ישראל היא המובילה ב-OECD מבחינת הפער בין שכר המורים בשיא הקריירה שלהם לשכרם של מורים מתחילים. הבעיה הגדולה ביותר במבנה שכר זה היא האטרקטיביות הנמוכה מאוד של כוח אדם איכותי חדש למקצוע.
עוד נתון מעניין שאפשר למצוא במחקרי ה-,OECD והוצג במחקר של פרופ' דן בן דוד, הוא שמורים ישראלים בבתיה"ס היסודיים, חט"ב ובבתיה"ס העל-יסודיים עובדים פחות שעות מהממוצע במדינות המפותחות. המורים בבתיה"ס היסודיים עובדים 23% פחות שעות מהממוצע, 30% פחות בחט"ב ו-%46 פחות שעות בבתיה"ס העל-יסודיים.
תקציב החינוך בישראל הוא המרכיב האזרחי הגדול ביותר בתקציב המדינה ועומד על 44.1 מיליארד שקלים. 32.6 מתוכם הוקדשו בשנה שעברה לשכר המורים, והיתרה הועברה לתשלומים אחרים. בשנים 2016-2000 גדל תקציבו הנומינלי של משרד החינוך ב-%142 והתקציב הריאלי ב-%.86 שיעור הסטודנטים למשרה מלאה בהוראה ירד מ-%13.8 ב-2007 ל-%12.7 ב-.2014
עומר מואב, פרופ' לכלכלה במרכז הבינתחומי בהרצליה ובאוניברסיטת ווריק שבאנגליה, מסביר כי "בישראל יש נתק כמעט מוחלט בין הצטיינות המורה לבין השכר. השכר מושפע בעיקר מוותק, וכך נוצר מצב שמורים בתחילת הדרך זוכים לשכר נמוך - עובדה המקשה גיוס כוח אדם איכותי. נוסף על כך, מנהלי בי"ס לא יכולים לתגמל מורים מצטיינים ובגלל הקביעות לא יכולים לפטר מורים גרועים".
החוקרים מפורום קהלת לכלכלה - ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ואיתמר יקיר - מציעים צעדים לשיפור המצב בטווח הארוך. בראש ובראשונה - להעלות את שכר המורים ההתחלתי, כדי ליצור מערכת אטרקטיבית יותר למועמדים איכותיים. בד בבד, חייבת לבוא גם גמישות גבוהה יותר בתנאי השכר, כלומר שגובהו לא יהיה תלוי אך ורק, אלא בעיקר ברמת ההוראה, כפי שהיא מתבטאת בהישגי התלמידים. החוקרים גם ממליצים להגדיל את מידת האוטונומיה של בתיה"ס, ובפרט להרחיב את הסמכויות ומשאבי התכנון והניהול של מנהלי ביה"ס.