נערת הגלגל

השנה היא 2008, וקייט ווינסלט זוכה בפרס האוסקר הראשון והיחיד שלה עד כה, על תפקידה בסרט "נער קריאה". "אני אשקר אם לא אודה שכבר כתבתי גרסה של הנאום עוד לפני שהייתי בת 8 מול המראה בחדר האמבטיה, כשהפסלון היה בעצם בקבוק שמפו", אומרת השחקנית הנרגשת על הבמה, וממהרת להודות לשורה ארוכה של קרובים ומנהלים. כולם, למעט אחד: מפיק הסרט, הארווי וויינשטיין. 

"לפני הטקס אמרו לי, 'תוודאי שאת מודה להארווי אם את זוכה'", שחזרה השחקנית לאחרונה בראיון ל"לוס אנג'לס טיימס". "ואני זוכרת שאמרתי: 'לא, אני לא אעשה זאת'. אם אנשים לא מתנהגים כשורה, למה להודות לו?

"אני לא אפרט את ההתנהגות המבישה במהלך העבודה על הסרט, כי זאת קופת שרצים שאני לא מוכנה לפתוח בפומבי. אבל אני לא הוטרדתי מינית, למזלי. ניצלתי איכשהו. כשנותרו ארבעה ימי צילום של כמה סצנות משמעותיות, הארווי לפתע החליט לעצור ואמר: 'סיימנו, אין יותר כסף' - וכולנו נשלחנו הביתה. 

"זאת כמובן דוגמה להתנהלות העסקית מולו, אבל מאז ומתמיד הוא היה אדם מאוד מאוד לא נעים. מאז לא עבדנו שוב יחד, אני עומדת בזכות עצמי ולא מתרפסת בפני מי שאמורים לרצות. אני לא מוכנה שיטרטרו אותי או שינהגו בי בבריונות, את זה כבר חוויתי בילדותי. לא עוד, ולא על ידי וויינשטיין.

"לאורך כל הקריירה שלי, בכל הזדמנות שנתקלתי בו, הוא היה תופס בזרועי ואומר: 'אל תשכחי מי נתן לך את הסרט הראשון שלך', כאילו שאני חייבת לו את הכל. הוא נהג בגועליות ובבריונות, והוא כינה את הסוכנת שלי בכינוי גנאי משפיל לנשים בכל פעם שדיבר איתה בטלפון. העובדה שלא איאלץ שוב לדבר איתו לשארית חיי היא אחד הדברים הטובים שקרו לי, ואני בטוחה שזו הרגשה שמשותפת לנשים רבות".

"חשתי גאווה". אלן // צילום: אי.אף.פי

כבר בתחילת אוקטובר, עם פרסום התחקירים והתלונות נגד וויינשטיין, מיהרה ווינסלט (42) לחזק את ידי המתלוננות. "עצם העובדה שאותן נשים מתחילות לדבר בגלוי על היחס הפסול והמבחיל של אחד ממפיקי הקולנוע הבכירים והחשובים היא אמיצה מאוד ומזעזעת מאוד", אמרה אז. "אין לי ספק שזו טראומה לאותן נשים, ואני מצדיעה לעוצמה שלהן ותומכת בחשיפה הנדרשת של כל מי שנהג בצורה נלוזה שכזו. התנהגותו של וויינשטיין היא מביישת ודוחה. קיוויתי שאלה רק שמועות, אבל אולי כולנו היינו תמימים. מוכרחה להיות מדיניות של אפס סובלנות ליחס משפיל לנשים בכל מקום בעולם. אני מקווה שהוא יוענש במלוא חומרת הדין".

אבל ההצהרות שלה ביחס לתפוח האדמה הלוהט בהוליווד נתקלו בביקורות. כינו אותה צבועה, בתור מי שמככבת בסרט החדש של וודי אלן, "גלגל ענק". גם שמו של אלן הוכתם ברבות השנים בתלונות על התעללות מינית לכאורה בבת דילן, שאותה אימץ עם זוגתו בשנות השמונים, מיה פארו. זאת, לפני שעזב אותה לטובת בת מאומצת אחרת, סון־יי, אז בת 21. מנגד, נטען כי פארו הדריכה את דילן לטעון להתעללות כניסיון לנקום בו.

לקלחת הזאת מסרבת ווינסלט להיכנס. "זה דיון מסובך שאני מעדיפה לא להיכנס אליו. נגדנו, השחקנים, תמיד טוענים שאנחנו אומרים את הדבר הלא נכון. אני סבורה שמוטב להתרחק מהדיון בצורה מכובדת".

הרחק מהשערורייה, היא מגיעה במצב רוח מרומם להקרנה בלוס אנג'לס של "גלגל ענק". בסרט היא מגלמת את ג'יני, מלצרית קשת יום בתחילת שנות החמישים פלוס, שפוצחת ברומן עם מציל צעיר ושרמנטי בשם מיקי, שאותו מגלם ג'סטין טימברלייק.

"גלגל ענק" הוא ההפקה הקולנועית הראשונה של אולפני אמזון, ספקית התוכן שמנסה לתת פייט לנטפליקס. אלן חבר לאמזון כבר ב־2016, בסדרה "משבר בשש סצנות" בכיכובה של מיילי סיירוס, שנחלה כישלון. גם הביקורות ל"גלגל ענק" היו די צוננות, והנחמה היחידה עבור המבקרים היא הופעתה של ווינסלט, שתקווה אולי למועמדות נוספת לאוסקר או לפחות לגלובוס הזהב, שהמועמדויות אליו יוכרזו בשני הקרוב.

"לעבוד עם וודי זה מבעת ומרגש בו בזמן", היא אומרת לי בתום ההקרנה. "כשסיימתי לקרוא את התסריט הרגשתי אכזבה אדירה, כי לא יכולתי להעלות על דעתי כיצד אצליח בכלל לגלם את התפקיד, והנחתי שהוא יעבור למישהי אחרת. הבטתי בבעלי ואמרתי לו שזה תסריט מבריק, אבל לא בשבילי.

"אלא שאז בתי בת ה־17 גלגלה את עיניה לעברי ואמרה: 'יאללה, פאקינג תירגעי כבר, את הולכת לעשות את התפקיד', וזה החזיר אותי למציאות.

"השורה התחתונה היא שוודי כותב תפקידים נשיים נפלאים, והרגשתי גאווה להצטרף לשורה ארוכה של שחקניות נפלאות שכיכבו בסרטיו. תחושת האחריות לשאת את הלפיד לא עזבה אותי, וכל הזמן חשבתי לעצמי שאין מצב שאני מחרבת את העסק. עבדתי בלי הפסקה על התפקיד והתאמצתי להימנע מקלישאות". 

איך היתה האווירה על הסט?

"אווירה של אחריות כבדה, כי יש הרבה מאוד טקסט. היו מקרים שעשינו סצנה כמה פעמים. וודי היה הולך, וכשהיה חוזר היה אומר, 'מה, אתם עדיין מדברים, זה עוד לא נגמר?' ואני הייתי מגיבה במבוכה: 'לא, יש עוד שלושה עמודים שלמים לעבור עליהם, זה תסריט שאתה כתבת'. הוא היה עונה: 'זה באמת אני כתבתי?' ומסכם שאנחנו מוכרחים לצאת להפסקת צהריים.

"אתה מצפה שהתסריטאי ידבק בתסריט, אבל הוא נתן לנו יד חופשית לשנות או להחליף מילה פה ושם. החוויה היתה יוצאת דופן, כמו רכבת הרים משוגעת".

מסוג התפקידים שלא נכתבים מספיק לנשים?

"כן, נדיר לשמוע על תפקידים כאלה. כשצילמתי את 'סטיב ג'ובס' לצד מייקל פסבנדר, הבטתי מהצד והשתאיתי מהנוכחות ומכמות הטקסט שהיתה לו, ואמרתי שזה יהיה מדהים אם יהיה מי שיכתוב תפקיד עשיר כזה לאישה. לכן, כש'גלגל ענק' נפל בחיקי, לא האמנתי. האמת היא שהייתי מתוחה, אבל כשאתה בתוך העשייה, מחליף תלבושות, חי בתוך דמות שעובדת, מבשלת, מעשנת ושולפת בקבוק אלכוהול שהיא מחביאה מתחת לכיור המטבח - אתה יודע שאסור ששום דבר יערער אותך. כי ברגע שהביטחון שלך לא יהיה בשיא, אתה תעשה טעויות ללא הרף".

יש הקלה אחרי שהצילומים מסתיימים ונותר רק לקדם את הסרט?

"דווקא כשאני צועדת על שטיחים אדומים, אני מרגישה שאני משחקת. כשאני על הסט זה בא לי טבעי. באירועים יש סביבי הרבה יותר התעסקות, מה אלבש ואיך אראה. הדרך היחידה לאזן בין השניים היא ליהנות כמה שאפשר בכל אחת מהסיטואציות. אני נהנית היום לשחק בדיוק כמו בגיל 15, ואולי יותר, כי היום אני גם יכולה להעריך הכל טוב יותר. בבית כולם נרתמים ותומכים בי, וזה חשוב לי הכי הרבה".

 

ווינסלט נולדה באוקטובר 1975 ברדינג, אנגליה, שנייה מבין ארבעה ילדים לרוג'ר וסאלי־אן, שבעצמם ניסו את מזלם במשחק ללא הצלחה. אביה פרנס את המשפחה מבניית בריכות שחייה ועבודות מזדמנות אחרות, ואמה טיפלה בילדים ומלצרה.

"לאבא מעולם לא היה מקצוע שיכול היה לממן את חיי המשפחה בשום צורה", סיפרה ווינסלט בעבר. "היה עליו לעבוד במה שהיה יכול כדי שיהיה אוכל על השולחן. הוא עבד בשלב מסוים כנהג משלוחים ובתור דוור. אני זוכרת שהייתי מתעוררת מוקדם מאוד בבוקר רק כדי שאצליח לראות אותו. אבל מעולם לא הרגשנו שאנחנו ילדים עניים. גרנו בבית נחמד עם מרפסת, והיה לנו אחד את השני".

את העבודה הראשונה שלה קיבלה בגיל 11, בפרסומת לדגני בוקר. היא המשיכה בלימודים, אבל כשבגיל 15 התקבלה לתפקיד ראשי בסדרת נוער ב־BBC, מיהרה להשלים את הבגרות שנה מוקדם מהמתוכנן, כדי לממש את החלום - ובכך גם לעזור בפרנסת הבית בתור שחקנית. 

התפקיד המשמעותי הראשון שאליו לוהקה היה בסרט "יצורים שמימיים", שבהפקתו היה שותף הארווי וויינשטיין. "כשהתעוררתי לבוקר הצילומים הראשון היה קר וחשוך בחוץ, והרגשתי כאילו אני שומרת סוד בתוכי, שברגע שאקום מהמיטה ואצא לעולם לא מוכר, למעשה אגיח בכוחות עצמי למסע אל תוך המשחק.

"בניגוד למה שחושבים לא היתה לי שום הכשרה מקצועית, אלא פשוט עשיתי שיעורי בית; דאגתי להיות קשוחה כדי שאהיה מוכנה לכל מה שייקרה בדרכי, ידעתי שיש לי מזל גדול, ושאוי ואבוי אם אקלקל זאת. עבדתי אז במשרה חלקית במעדנייה, ובזמן שהכנתי כריך ללקוח הטלפון צלצל, וידעתי שזה בשבילי.

"המנהל קרא לי לטלפון, ואז הסוכן שלי בישר לי שהתקבלתי לסרט. התחלתי לבכות, לא סיימתי להכין את הכריך. זה היה רגע קריטי בחיי. הייתי נחושה, וכשזה קרה סוף סוף, לא יכולתי להאמין. כל כך שמחתי".

הפריצה שלה הגיעה ב־1995, כששיחקה לצד אמה תומפסון ב"על תבונה ורגישות" והיתה מועמדת לראשונה לאוסקר ולגלובוס הזהב - מה ששם אותה על הכוונת של ג'יימס קמרון, שליהק אז את "טיטאניק".

"זו היתה נקודת מפנה גדולה בחיי, הכל השתנה בן־לילה", ווינסלט נזכרת. "חברים שאלו אותי לפני שהסרט יצא כיצד אתמודד, וחשבו שאני עומדת להשתנות. הגבתי בכעס ואמרתי שלא אשתנה, לא ידעתי על מה הם מדברים. אבל זה באמת היה מהפך מוחלט. לא יכולתי עוד לצאת מהבית לקנות עיתון וחלב, צלמי הפפראצי ארבו לי מחוץ לדלת. 

"זה היה הלם אדיר, וזה מסוג הדברים שאף אחד לא יכול להכין אותך לקראתו, כי זה מצב מאוד לא ברור ודי מוזר. ההמולה מסביב גם פגעה ביכולת שלי ליהנות מכל מה שקרה עם הסרט. מהרגע ששמו של לאונרדו דיקפריו הוזכר כאופציה לגלם את ג'ק, קיוויתי שזה יהיה הוא, למרות שנבחנתי לצד שחקנים מאוד מוכרים - מת'יו מקונוהיי, כריסטיאן בייל, ג'וני דפ ובראד פיט".

וווינסלט עצמה, אגב, גברה בדרך על ג'ניפר אניסטון, וינונה ריידר, גווינת' פאלטרו, ניקול קידמן, אנג'לינה ג'ולי וקלייר דיינס. 

"טיטאניק", שהופק בתקציב של 200 מיליון דולר, עלה לאקרנים בדצמבר 1997 והפך בתוך זמן קצר לסרט הרווחי בהיסטוריה (עד שהודח ב־2010 על ידי סרטו הבא של קמרון, "אווטאר"). אבל מהקרנת הבכורה הראשונה של הסרט נעדרה הכוכבת, בעקבות מותו מסרטן של השחקן סטיבן טרדרה, שהיה החבר הראשון שלה בנעוריה ונשאר ידיד קרוב.

הקרנה נוספת היא פספסה כי צילמה סרט עצמאי בשם "מרקש אקספרס" במרוקו, שם גם התאהבה בעוזר הבמאי ג'ים טריפלטון. שנה לאחר מכן הפך טריפלטון לבעלה הראשון. 

"במקום פרמיירה הלכתי להקרנה רגילה אחרי שהסרט יצא, חבושה בכובע בייסבול, כי מישהו יעץ לי לעשות זאת. זו היתה חוויה מרגשת, לשבת ולצפות בסרט עם קהל אמיתי. זה לא משהו שעשיתי לפני כן, ולא מאז", סיפרה לאחרונה לרגל השקת גרסת התלת־ממד של הסרט בלונדון. 

"לצפות בסרט עכשיו מרגיש אחרת, גדול יותר מאשר כשיצא לראשונה. מה שבטוח - המבטא האמריקני שלי היה יכול להיות טוב יותר, וגם כישורי המשחק שלי. אבל אני מרגישה יפה יותר כיום. זה מצחיק, כי הייתי בת 21 בצילומי הסרט, וחשבתי לעצמי כמה נורא אני אראה כשאגיע לגיל 40, כולי מקומטת. והנה, אני די אוהבת את המראה שלי כיום ומרגישה נהדר עם עצמי".

"אדם מאוד לא נעים". וויינשטיין   צילום: אי.פי.אי

המראה הבריא והשופע של ווינסלט הפך לסימן ההיכר שלה. אחרי שעלתה על הגל עם "טיטאניק", שעליו קיבלה שני מיליון דולר, בחרה בשורה של סרטים עצמאיים, שלא נחשבים למתגמלים במיוחד, כמו "אייריס וג'ון" ו"שמש נצחית בראש צלול" ("הסרט היחיד שלי שראיתי יותר מפעם אחת, כי הילדים שלי אוהבים אותו. זאת פחות או יותר הפעם היחידה שבה הם יכולים לראות סרט שבו אמא לא מתפשטת או עומדת למות"). על שני הסרטים היא היתה שוב מועמדת לאוסקר. 

בין הסרטים שכן תגמלו אותה יותר מאחרים בולטים "למצוא את ארץ לעולם לא" עם ג'וני דפ (ושכר של 6.5 מיליון דולר), המותחן "התפשטות" (7.5 מיליון דולר), "יופי נסתר" עם וויל סמית' (5 מיליון דולר) ו"סטיב ג'ובס" מלפני שנתיים (4 מיליון דולר), שעליו היתה מועמדת לאוסקר וזכתה לבסוף בגלובוס הזהב.

בהיעדר משכורות ענק, היא משמשת זה שנים פרזנטורית של מותג הקוסמטיקה לנקום, חברת השעונים השוויצרית לונג'ין ואמריקן אקספרס. הונה מוערך ב־90 מיליון דולר, ובין נכסיה - אחוזה שנבנתה במאה ה־17 בסאסקס שבאנגליה בשווי 4.1 מיליון פאונד (כ־5.5 מיליון דולר), וילה מפוארת בלוס אנג'לס ודירת פנטהאוז בשווי 5 מיליון דולר בשכונת צ'לסי במנהטן.

לפני שנתיים, כשחידשה את ההתקשרות עם לנקום, חשפה כי ביקשה סעיף מיוחד בחוזה שימנע מהחברה לתקן את תמונותיה בתוכנת פוטושופ. "אלו דברים שחשובים לי אישית, אבל אני מקווה שאחרות ילכו בעקבותיי", הסבירה. "יש לנו אחריות כלפי הדור הבא של נשים צעירות. אני חושבת שהבנות הללו קוראות מגזינים שבהם מופיעות נשים מצליחות, ואני רוצה תמיד לשדר את האמת שלי לגבי איך אני נראית".

את התרעומת שלה על מניפולציית הפוטושופ השמיעה כבר ב־2003, כשתמונתה על שער המגזין "GQ" הוצרה כדי להעניק רושם שהיא רזה מכפי שהיא. "הריטוש היה מוגזם, אני לא נראית ככה, וחשוב מזה - אין לי שום רצון להיראות ככה", התלוננה אז. "יש לי תמונת פולרואיד מאותו יום, שקיבלתי מהצלם, ואני יכולה לומר שהם הצרו את היקף הרגליים שלי בשליש. נראיתי טוב בתמונה המקורית.

"כי מה זה בעצם הרעיון של להיות סקסית? מהגברים שדיברתי איתם הבנתי שהם אוהבים בחורות עם ישבן עסיסי, אז למה נשים חושבות שעליהן לרזות כדי שיעריצו אותן? כשלמדתי משחק בנעוריי, היה מורה שאמר לי שאולי אצליח בתחום אם אסתפק בתפקידי הילדה השמנה. ותראו איפה אני היום (צוחקת). אבל זה מסר לכל מי שמורה או חבר השפיל אותה בגלל משקלה: אף פעם אל תקשיבו לזה ברצינות. אני לא הקשבתי, המשכתי הלאה, והתגברתי על הפחדים וחוסר הביטחון. ידעתי שאני צריכה לחפור עמוק בתוכי ולהאמין שאני מסוגלת. אף אחת לא צריכה לפקפק ביכולותיה, אלא פשוט ללכת על זה".

 

זה חמש שנים שהיא נשואה לאיש העסקים נד רוקנרול, אחיינו של המיליארד הראוותן ריצ'רד ברנסון. רוקנרול עובד בתאגיד הענק של דודו. הוא בעלה השלישי אחרי טריפלטון והבמאי היהודי־בריטי המוערך סם מנדז. מכל בעל יש לה ילד: מיה (17) מנישואיה הראשונים; ג'ו (14), שהביאה לעולם עם מנדז; ובֶּר (4), שנולד שנה אחרי שנישאה לרוקנרול.

השניים הכירו בנסיבות לא שגרתיות. ווינסלט וילדיה נפשו עם בן זוגה אז, הדוגמן לואי דאוולר, באי הפרטי בקאריביים של ברנסון. בשעת לילה היכה הוריקן באי, ומכת ברק גרמה לשריפה בבית הקיט הפרטי שבו שהו בני הזוג עם קרובי משפחה של ברנסון. ווינסלט למעשה עזרה לאמו בת ה־90 להיחלץ מהאש, כשהמבנה נשרף כליל.

"מהרגע ששמו הוזכר, קיוויתי שזה יהיה הוא". עם דיקפריו ב"טיטאניק"

"עמדנו על אבנים בחוץ בעיצומה של סופת הוריקן, גשם זלעפות, זה היה מאוד דרמטי. הרגיש כמו סרט. החזקתי בידיי את החזייה והדרכונים שלנו, ואז ראיתי את נד, הוא היה היחיד שבא עם נעליים ועם פנס תאורה. אז אמרתי לעצמי שאני נצמדת לבחור עם הפנס. בסוף התחתנתי איתו".

הרבה יותר מבעלה, הצימוד שהכי מרגש את המעריצים עד היום הוא כשווינסלט פוגשת את דיקפריו בכל מיני טקסים ואירועים, שנאמר - ג'ק ורוז לנצח. בקיץ האחרון היא אף חברה אליו בריביירה הצרפתית לאירוע צדקה למען איכות הסביבה, והשניים הציעו את עצמם לארוחת ערב משותפת עם המרבה במחיר.

"אני לא מוכנה לספר על מה אנחנו משוחחים כשאנחנו מתראים, אבל אנחנו חברים קרובים", אומרת ווינסלט. "לפעמים אנחנו מצטטים משפטים מ'טיטאניק', כי רק אנחנו יכולים, וזה משעשע".

באותו ערב נוצץ נולד הפרויקט המרגש הבא של ווינסלט, שבו תשוב לאחד כוחות עם ג'יימס קמרון בסרט ההמשך המסקרן ל"אווטאר". "התבקשתי לא לתת פרטים, אבל זה התחיל כשנפגשנו באירוע של ליאו בצרפת", היא אומרת. "ג'יימס סיפר לי על דמות בשם רונל ושלח לי תסריטים.

"עבודת מחשב נשמעת לי כמו תהליך מרתק, ואני משתוקקת לחוות זאת. הסרט הראשון שפע השראה, והילדים שלי לא הפסיקו לדבר במשך חודשים על האפשרות שאשחק בסרט ההמשך". √

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו