הדיון על מערכת המקלט הישראלית עלה לכותרות לנוכח ההסתננות הלא חוקית של עשרות אלפים, בעיקר מאריתריאה ומסודאן. עם זאת, נתונים חדשים שהתקבלו במרכז למדיניות הגירה ישראלית בעקבות בקשת חופש מידע, חושפים כי עשרות אלפי מהגרים מגיעים דווקא ממדינות בטוחות כגון הודו, הפיליפינים, גאנה ואפילו אנגליה וספרד, ומגישים בקשות מקלט כדי לעבוד בישראל ולזכות בה למעמד חוקי.
מהנתונים החדשים, שהתקבלו מרשות האוכלוסין, מתברר שלא מדובר בסוגיה נקודתית. בשמונה השנים האחרונות הוגשו לא פחות מ־51,673 בקשות מקלט על ידי אזרחיהן של 106 מדינות, כאלה שנמצאות במצוקה וכאלה שלא. רשימת מדינות זו, המתפרסמת כאן לראשונה, חושפת את מדינות המוצא המרכזיות של מהגרי העבודה בישראל.
כך, למשל, נוסף על 8,816 בקשות של מהגרים אריתריאים ו־5,502 של מהגרים מסודאן, בשמונה השנים האחרונות הוגשו 14,704 בקשות מקלט של מהגרים אוקראינים ו־6,571 בקשות של גאורגים. הנתונים המפתיעים מגיעים ממדינות נוספות, שבהן לא מתרחשים מלחמה או משבר, כגון: 2,302 בקשות מקלט של ניגרים, 1,899 אתיופים, 1,701 פיליפינים, 1,141 גנאים, 977 מולדובים, 817 הודים, 432 תאילנדים, 114 רומנים, 305 טורקים ו־272 בקשות מקלט של מהגרים קולומביאנים.
באופן מפתיע, הנתונים שנחשפו מגלים כי גם מקומן של מדינות מערביות מפותחות לא נפקד ברשימה, ובקשות מקלט במספרים נמוכים יותר הוגשו גם על ידי אזרחי ארה"ב (10), פורטוגל (5), פינלנד (4), ספרד (2), בריטניה (2), פולין (2), קנדה (1), נורבגיה (1) ובלגיה (1). ככל הנראה, הרוב המוחלט של בקשות אלו הוא חסר כל בסיס, ולמעשה נועד למשוך זמן ולהאריך את השהייה בישראל.
בסך הכל מדובר ב־51,673 בקשות מקלט, שהצטברו בין יולי 2009 לאוגוסט 2017 - תקופה שבה לקח על עצמו משרד הפנים את האחריות לבדיקת בקשות מקלט במקום נציבות האו"ם לפליטים, שעשתה זאת עד אז. מדובר בעלייה דרמטית ביחס לתקופות הקודמות. לצורך השוואה, על פי דו"ח מבקר המדינה, בשנים 2007-2000 הוגשו בסך הכל 8,377 בקשות - שרובן נדחו.
הגידול העצום בבקשות המקלט בשמונה השנים האחרונות יוצר עומס רב על המערכת, הנאלצת להתמודד עם יותר מ־29,000 בקשות פתוחות או כאלה שכבר מצויות בתהליך בדיקה. עומס זה הופך את זמן ההמתנה לתשובה לארוך, ולכן הגשת בקשה משתלמת יותר עבור מהגרים המעוניינים לנצל את זמן ההמתנה כדי לעבוד, שיטה הגורמת להתפשטות התופעה. בשמונה השנים האחרונות הוכרו 18 בקשות מקלט, ובעשורים האחרונים הוכרו בסך הכל כ־210.
"הנתונים חושפים כי מהרגע שהחלה מגמה של הגשת בקשות מקלט על ידי מהגרי עבודה, התופעה מתרחבת למדינות מוצא נוספות - ללא קשר למצב ההומניטרי", מסביר יונתן יעקובוביץ מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית, "לצד מערכת המקלט, התפתחה תעשייה נלווית הכוללת סוכנים במדינות המוצא, מתווכים בישראל ומשרדי עורכי דין היוצרים נטל על המערכת. על הממשלה להפנים כי כבר לא מדובר בתופעה שולית או חולפת. צריך להקצות משאבים הולמים לטיפול מהיר בבקשות ולנקוט צעדים שיפחיתו את התמריץ להגיש בקשת מקלט חסרת בסיס, לפני שהדברים ייצאו מכלל שליטה".