ברקת ותלמידי בית הספר "אבדאע" // צילום: ג'קי לוי

"48% מההורים במזרח י־ם בעד תוכנית הלימודים הישראלית"

לפי סקר של עיריית י־ם, יש ירידה בביקוש לתוכנית הפלשתינית • השנה חל זינוק של כ־20% במספר התלמידים שבחרו בתוכנית הישראלית • ברקת: "מדביקים את הפער"

48% מההורים לתלמידים ממזרח ירושלים אינם מעוניינים עוד בתוכנית הלימודים הפלשתינית. כך עולה מסקר חדש ומקיף שערכה לאחרונה עיריית ירושלים בקרב מאות הורים לתלמידים במזרח העיר. 

מהסקר מתברר כי קיימת ירידה תלולה בשביעות הרצון מתוכנית הלימודים הפלשתינית, הנלמדת בבתי הספר הערביים בעיר, ולצידה עלייה משמעותית בביקוש לתוכנית הלימודים הישראלית. במשך עשרות שנים למדו תלמידי מזרח העיר לפי תוכנית הלימודים הירדנית, מכוח הסטטוס קוו. עם הקמת הרשות הפלשתינית ב־1994, הפעילה ההנהגה לחצים כבדים על ירדן ועל האוכלוסייה המזרח־ירושלמית כדי להעביר את התלמידים לתוכנית הלימודים של הרשות - וכך אכן קרה. 

 

"מתן שוויון הזדמנויות"

כיום נשמעים יותר ויותר קולות של מזרח־ירושלמים, המצביעים על כשליה של תוכנית הלימוד הפלשתינית ומבקשים לעבור לתוכנית הישראלית, כפי שנהוג בבתי הספר הממלכתיים במגזר הערבי. כך, למשל, כתבו הורים בכרוז שהופץ במזרח ירושלים ערב פתיחת שנת הלימודים: "אחינו ערביי ישראל לומדים על פי תוכנית הלימודים הישראלית והם נאמנים לעם שלהם לא פחות מאיתנו... אנחנו מעודדים את זכות הבחירה של התלמידים והוריהם. מי שמעוניין בתוכנית לימודים פלשתינית ילמד על פיה, ומי שמעוניין בתוכנית לימודים ישראלית, זכותו המלאה לבחור בכך". 

לממצאי הסקר יש עוד עדות בשטח. בעירייה ציינו כי השנה חל זינוק של כ־%20 במספר התלמידים במזרח ירושלים הלומדים על פי תוכנית הלימודים הישראלית, בהשוואה לשנה שעברה, והוא עומד השנה על 5,800 תלמידים, לעומת 300 תלמידים לפני שבע שנים. 

ראש עיריית ירושלים ניר ברקת אמר ל"ישראל היום": "אנחנו מובילים בשנים האחרונות את מהפכת החינוך הישראלי במזרח העיר ומעניקים לראשונה כלים להשתלבות בחברה הישראלית, בהשכלה גבוהה ובתעסוקה". לדבריו, מדובר ב"אתגר עצום, לאומי ועירוני כאחד, לענות על הביקושים הגבוהים לתוכנית הלימודים הישראלית במזרח העיר. כיום אנו נותנים מענה לכ־6,000 תלמידים מתוך כ־50,000 המעוניינים בכך. אנו משקיעים מאמצים עירוניים גדולים, הן בפן הפדגוגי והן בתשתיות, במטרה ליצור את ההתאמות הנדרשות ולהדביק את הפער". 

השנה, למשל, יזמו ברקת וראש מינהל החינוך בעירייה, אביב קינן, תוכנית חדשנית בהשקעה של 25 מיליון שקלים, שתתרום בין השאר לצמצום הפערים במזרח העיר ולקידום למידה משמעותית. במסגרת התוכנית יונהג בכל בתי הספר העל־יסודיים במזרח העיר יום לימודים ארוך, שיכלול מרכזי למידה וקורסי העשרה ותגבור, בדגש על רכישת כישורי חיים ולימודי עברית. כמו כן, יתווספו השנה מאות שעות העשרה והוראה פרטנית, יוכנסו תוכניות של "קרן קרב" ויינתנו הכשרות ייחודיות לקראת תעסוקה והשכלה גבוהה. 

העירייה תרחיב השנה את פעילותה גם בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים במזרח העיר ותעבה את מערך הצהרונים, הפועל ביותר מ־130 גנים ו־40 בתי ספר. כמו כן, נפתחו השנה במזרח העיר 79 כיתות חדשות והוקמו ארבעה בתי ספר חדשים. במסגרת זו נחנך בית הספר העל־יסודי "אבדאע" למוזיקה ולאמנויות בשכונת שייח' ג'ראח, המלמד לפי תוכנית הלימודים הישראלית ומצטרף לשני בתי ספר עירוניים ייחודיים שנפתחו במזרח העיר בשנים האחרונות וזוכים לביקוש רב מצד ההורים.

ברקת סיכם ואמר: "אנחנו לא רק מדברים על ירושלים מאוחדת, אלא פועלים לאחד את העיר במעשים באמצעות מתן שוויון הזדמנויות לכל התלמידים מכל המגזרים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...