זה יכול להיות תסריט בלהות: נתק בכבל תקשורת תת־ימי יגרום לניתוקה של מדינת ישראל משדרת האינטרנט העולמית. הקריסה של הכבל תעמיס את כל התנועה ללוויין התקשורת היחיד הפעיל, והעומס הפתאומי ישבית גם אותו. התוצאה: אין אינטרנט החוצה. אין טלפוניה בינלאומית. אין טלוויזיה רב־ערוצית. יחלפו שבועות עד שיחוברו מחדש הסיבים האופטיים המובילים לארבע מדינות באירופה, שלהן השליטה על ה"ברז" בצד השני.
בלי גיבוי, בלי לוויין תקשורת ישראלי מאובטח, מדינת ישראל תישאר בלי תקשורת. תתחיל תגובת שרשרת: חברות הסייבר הישראליות המנטרות מכאן את הרשת העולמית ומשגיחות מישראל על תעבורה עולמית נקייה, לא יוכלו לפעול. מרכזי הפיתוח של תאגידי הענק העולמיים יושבתו ויעברו לפעול מעבר לים; האמינות של מדינת ישראל תיפגע, ומהר מאוד ימצאו חלופות במקומות עם תקשורת יציבה. הכל בגלל שלא התעוררנו בזמן ולא בנינו במועד לוויין תקשורת חדש.
ישראל נסמכת היום על לוויין תקשורת סיני, שמרכז השליטה שלו בסין, ועל לוויין אמריקני, ואין לה שליטה מקומית. עמוס 2 סיים את חייו לפני שלושה חודשים, ועמוס 5 כבר לפני שנתיים. בשמיים נותרו רק עמוס 3 ו־4, לכל המשימות.
לפני שנה, ב־1 בספטמבר 2016, התפוצץ על כן השיגור בקייפ קנוורל לוויין התקשורת הישראלי עמוס 6, כתוצאה מדליפה במערכת ההליום בחלק העליון של מכל החמצן בטיל השיגור. 200 מיליון דולר ושלוש שנים של מאמץ עלו באש. שנה שלמה חלפה, ושום דבר לא נעשה מאז כדי לשגר לוויין תקשורת חלופי. החסם העיקרי הוא תקציב.
שר המדע, אופיר אקוניס, העלה את חשיבות התמיכה הממשלתית בלוויין תקשורת בישיבת הממשלה שבה הציג את ההכנות לשיגור הלוויין "ונוס", ובקרוב תתקיים גם פגישה עם ראש הממשלה ושר האוצר בנושא. משרד המדע חוזר ומדגיש בכל הזדמנות את חיוניות הצורך האסטרטגי בלוויין תקשורת בשליטה ישראלית ומזהיר מנזק אפשרי לתעשיית החלל בשל אובדן ידע, יכולות ומומחיות שחיוניים לפרויקטים נוספים בתחום החלל.
האכזבה של צוקרברג
אחד הלקוחות הגדולים של לוויין התקשורת עמוס 6 היה אמור להיות "ארגון האינטרנט", מיזם של מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג. באמצעות הלוויין הישראלי התכוונן הארגון להנגיש למדינות באפריקה שירות אינטרנט לווייני מהיר.
צוקרברג חתם באוקטובר 2015 על הסכם שיתוף הפעולה שנועד לחבר לרשת גם פינות נידחות בעולם. "כחלק משיתוף הפעולה עם Eutelsat", כתב, "לוויין חדש בשם עמוס 6 יספק חיבור אינטרנט לחלקים גדולים לאפריקה שמדרום לסהרה. עמוס 6 יכסה חלקים גדולים של מערב אפריקה, מזרחה ודרומה. אנו עומדים לעבוד עם שותפים מקומיים באזורים אלה כדי לסייע לקהילות להשיג גישה לשירותי האינטרנט המסופקים באמצעות לוויינים. זו רק אחת ההמצאות שאנו עובדים עליה כדי להגשים את המשימה שלנו בארגון האינטרנט. קשה ובלתי יעיל לחבר בני אדם המתגוררים בקהילות מרוחקות באמצעות תשתית קונבנציונלית, ולכן אנחנו ממציאים טכנולוגיות חדשות".
לקראת השיגור טס צוקרברג לאפריקה כדי לחנוך את פעילותו של עמוס 6, אך הפיצוץ גרם לביטול האירוע. במקום נאום חגיגי נאלץ צוקרברג להסתפק בפוסט בפייסבוק: "אני מאוכזב עמוקות לשמוע על כישלון השיגור של SpaceX שגרם להשמדת הלוויין שלנו, שהיה מספק קישור לכל כך הרבה יזמים ולכל השאר ברחבי יבשת אפריקה".
אולם שלא כמדינת ישראל, שעד היום עוד לא עשתה דבר כדי לייצר תחליף ללוויין האבוד, צוקרברג הודיע כבר באותו ערב טרגי שיש גיבוי ללוויין האבוד, כי "למרבה המזל, פיתחנו טכנולוגיות אחרות כמו Aquila שגם יחברו אנשים. אנו נשארים מחויבים למשימה שלנו לקשר את כולם ונמשיך לעבוד עד שלכולם יהיו ההזדמנויות שהלוויין הזה היה אמור לספק".
עוד לקוח שהמתין לעמוס 6 הוא חברת הלוויין הישראלית yes. היום משדרת yes באמצעות עמוס 3. מחברת yes נמסר כי במקרה קיצון, כשהקיבולת לא תספיק לכל הערוצים, ייתכן שיורידו שלושה עד חמישה ערוצים זניחים ממספר 150 ומעלה בלוח השידורים, כדי שקיבולת הלוויינים תספיק לשידור הערוצים המרכזיים הנצפים ביותר.
"הכל תקוע באוצר"
המצב הזה אינו בריא. ישראל, שמקושרת בסיבים אופטיים תת־ימיים לכל העולם, זקוקה ללווייני תקשורת לגיבוי. כאשר התקשורת הרציפה היא לב הפעילות הפיננסית, הכלכלית והלוגיסטית, מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה אפילו רגע אחד ללא קשר יציב ואמין. "בא לבכות שזה לא ברור", אומר עפר דורון, מנהל מפעל הלוויינים של התעשייה האווירית. "לכל מי שעוסק בתקשורת זה ברור לגמרי, רק צריך להחליט, וזה לא קורה".
המדינות המפותחות משתמשות בסיבים אופטיים וגם בלוויינים לתקשורת ארוכת טווח. ארה"ב מובילה את התחום ואחריה אירופה. בעולם נבנים בשנה 20 לווייני תקשורת בממוצע שמשרתים את רוב מדינות העולם. יש מגמת גידול משמעותית בשימוש בלוויינים לתקשורת סלולרית, כי לוויין מאפשר להוריד הספק ולהעלות את הקיבולת.
הלוויינים משמשים לקשר בין מטוסים ואוניות, ומערכות ביטחון בכל העולם עובדות עם לווייני תקשורת. רוב המדינות מבינות שיש צורך לאומי־אסטרטגי בלווייני תקשורת ומשקיעות בו כסף רב. ארה"ב מובילה את התחום, ואחריה צרפת ואנגליה. גם במזרח הגיעו להבנה, ואותה מובילות הודו, יפן, סין ורוסיה.
לקבוע את תחום לוויני התקשורת האזרחיים כיעד לאומי. שר המדע אלדד אקוניס // צילום: אוהד צוינגברג
ועדת חלל שהוקמה בעקבות התפוצצות עמוס 6 הגיעה למסקנה כי נדרשת מדיניות לאומית המגדירה את הפעילות בחלל כיעד בעדיפות לאומית. הוועדה גם המליצה שהחברה המפעילה את לווייני התקשורת הישראליים תהיה ישראלית.
במסיבת עיתונאים לחשיפת מסקנות הוועדה, לפני תשעה חודשים, הודיע אקוניס כי ימליץ לממשלה לקבוע את תחום לווייני התקשורת האזרחיים כיעד לאומי. בזמן פרסום מסקנות הוועדה אמר כי הממשלה תשקיע בפיתוח לוויין תקשורת ישראלי חדש במקום עמוס 6, אולם השבוע הודה ששום דבר לא התקדם: "הכל תקוע במשרד האוצר".
מהאוצר נמסר: "המשרד מכיר בחשיבות הפעלת לווייני תקשורת ישראליים ובצורך ליצירת מענה לצורכי התקשורת הישראליים בעקבות התפוצצות הלוויין עמוס 6. בימים אלו מצוי משרד האוצר בדיונים עם משרדי הממשלה הרלוונטיים בכל הנוגע לחלופות לפתרון הסוגיה על בסיס המלצות הוועדה המקצועית שבחנה את הנושא. הבקשה התקציבית למימון משלים מתקציב המדינה לבניית הלוויין החדש גבוהה משמעותית בהשוואה ללוויין הקודם. הלוויין החדש צפוי להיות קטן יותר ולכן עלותו נמוכה בכ־20%, ואילו התקציב המשלים הנדרש מהמדינה גבוה בכ־150% בהשוואה ללוויין עמוס 6. נדרשת בדיקה מעמיקה מדוע חלקה של חברת 'חלל תקשורת' קטן, ואילו חלקה של המדינה גדל באופן כה משמעותי בבקשה זו. לאור זאת נבחנות חלופות מקצועיות".
על כך אומרים במשרד המדע כי "העלות הגבוהה ללוויין תקשורת חדש נובעת מעלויות הייצור הגבוהות, מהתקדמות הטכנולוגיה ומהתגברות התחרות... בכל המדינות המובילות מתקיימת תעשיית החלל האזרחית בזכות תמיכה ממשלתית רחבה".
האוצר אינו ממהר לשחרר את הכספים, למרות שתשתית לווייני התקשורת חיונית גם לחוסן הכלכלי וגם לביטחון המדינה. עמוס 8 אפילו לא הגיע לשלב התכנון, כשזמן הבנייה עומד היום על כשלוש שנים. ראש הממשלה בנימין נתניהו, העומד בראש הקבינט המדיני־ביטחוני, היה אמור לתת רוח גבית לתוכנית מימון לוויין תקשורת, אבל טרם התערב.
צורך חיוני
תעשיית החלל הישראלית נמצאת כיום במשבר חמור המאיים על תוכנית החלל הלאומית. לדברי השר אקוניס, "המדינה חייבת להשקיע בלוויין תקשורת ישראלי חדש. קיים חשש שבמצב חירום עלולה להיגרם פגיעה קשה ביכולות התקשורת, בכלכלה ובשגרת החיים בישראל. זהו צורך חיוני להבטחת קיומה של ישראל כמדינה שעתידה בידיה, וכדי לשמור על מעמדנו במועדון המצומצם של מדינות שפועלות בחלל, חייבים לתקצב לוויין חדש".
הוועדה קבעה כי "מערך של לווייני תקשורת מחזק את הביטחון התקשורתי של ישראל בעת חירום, וכי למדינת ישראל צורך חיוני ביכולות עצמאיות להשגת מידע ולהעברתו באמצעות לווייני תקשורת ישראליים". הוועדה המליצה על מערך של לפחות ארבעה לווייני תקשורת פעילים בו בזמן. מערך זה יספק יתירות וגיבוי למקרה של פגיעה בתפקוד של מערכות תקשורת אחרות, שמירה על נקודות השמיים שהקצה האו"ם ללווייני התקשורת הישראליים, וכן במקרה של פעילות עוינת או כשל טכני. משום שאורך החיים המקובל ללוויין תקשורת הוא 15 שנה, המשמעות של ארבעה לווייני תקשורת פעילים בו בזמן היא ייצור לוויין אחד לפחות בכל ארבע שנים.
הקושי בישראל נובע מכך שאין תוכנית סדורה. באירופה עובדים על תוכניות חומש ובדצמבר אשתקד נקבע תקציב של יותר ממיליארד ורבע יורו ללוויינות תקשורת אירופית. השקעה ממשלתית של לפחות 100 מיליון שקלים בשנה תאפשר תכנון בישראל, בנייה של הלוויין עם יכולות ישראליות מותאמות לישראל, אבטחה ישראלית עם ביטחון שימנע מימוש של תסריט בלהות.
בתעשייה האווירית מעריכים שהממשלה תחליט בסופו של דבר לאשר את התקציב, כי השימוש הממשלתי בתקשורת בחלל הוא חיוני. אבל מה שקורה עכשיו הוא שהחליטו שלא מחליטים, למרות החיוניות שבדבר.
התרומה של בניית לוויין תקשורת בישראל היא של מאות שנות אדם. על זה משלמים למדינה מסים, והרבה עובדים שמייצרים הכנסה ומשאירים מקומות עבודה בארץ. בינתיים, למרות שלא אושרה הזמנה של לוויין נוסף, בתעשייה האווירית מחזיקים בהשקעה עצמית את צוותי הפיתוח, שעובדים על פיתוחים עתידיים עד שהמדינה תתעשת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו