"אם לא נילחם - בסוף המאה אירופה תהיה חלק מהעולם הערבי"

חדר העבודה של חרט וילדרס בפרלמנט ההולנדי בהאג דומה לבונקר. כדי להגיע אליו צריך לעבור כמה דלתות חשמליות מאובטחות, שניתן לפתוח אותן רק עם כרטיסי זיהוי מיוחדים. בכניסה ללשכה ישובים שני שוטרים חמושים, שעברו אימון מיוחד באבטחת אח"מים, ואם ייווצר הצורך הם רשאים לפתוח בירי גם בבניין הפרלמנט. לצידם מסך, שממנו הם יכולים לפקח באמצעות מצלמות על כל דרכי הגישה למשרד - שאותו אסור בתכלית האיסור לצלם. אין בו חלונות, מחשש לירי צלפים־מתנקשים. 

וילדרס (53) הוא הפוליטיקאי המאוים ביותר בהולנד וקרוב לוודאי באירופה כולה. הטרור האסלאמי, שמכה ביבשת, הוא חלק משגרת חייו מאז נכנס לפוליטיקה לפני כ־15 שנים. התנגדותו הנחרצת והקולנית לאסלאמיזציה הפכה אותו לאויבם של רבים, אך גם לנציגם של יותר ויותר הולנדים. בבחירות הכלליות שנערכו במארס הפכה ״מפלגת החופש״ של וילדרס לשנייה בגודלה בפרלמנט. שאר המפלגות התחייבו מראש לא לשבת בממשלה איתו, אך בלעדיו הן מתקשות להרכיב ממשלה יציבה. כבר כחצי שנה מנוהלים מגעים קואליציוניים, שאולי יסתיימו בהצלחה מסוימת בימים הקרובים. 

וילדרס, שהפך לאחד מראשי "המהפכה הפטריוטית" באירופה - לצד מארין לה פן בצרפת, היינץ־כריסטיאן שטראכה באוסטריה ופראוקה פטרי בגרמניה - רואה איך המפלגות הממסדיות בארצו ממשיכות להתעלם מהבעיה העיקרית, בעיניו, הניצבת בפני אירופה ומאיימת על קיומה, ומרגיש שהזמן אוזל. אך גם שהוא הולך ומתקרב ליום שבו הוא עשוי להפוך לראש ממשלה.

מנצ׳סטר, לונדון, ברצלונה, פריז - זו רק רשימה חלקית של פיגועי הטרור שבוצעו הקיץ. האם אירופה במצב מלחמה?

"בהחלט. הוכרזה עלינו מלחמה כבר לפני זמן רב, לפני 1,400 שנה (תחילת האסלאם; א"ב). בעבר הצלחנו להילחם בחזרה. למרבה הצער, אנחנו חווים בשנים האחרונות מספר רב של התקפות. הסיבה לבעיה היא האסלאמיזציה של המערב, אי יכולתו של האסלאם להשתלב ולהיקלט ורצונו לשלוט. המטרה היחידה שלו היא לתקוף את דרך החיים, החופש והקיום שלנו. בגלל שהאליטות שלנו אפשרו את זה, אנחנו לא רק במלחמה, אלא מתמודדים עם בעיה קיומית. ישראל מכירה את המצב הזה טוב מאוד. אנחנו נלחמים על קיומנו היום. 

"אני נמצא ברשימות החיסול של אל־קאעידה וארגוני טרור אחרים כבר 15 שנים, אבל היום כולנו ברשימות חיסול, ואפשר להיווכח בכך כמעט מדי יום. אני מאוד כועס על כל הפוליטיקאים שאפשרו בעבר הגירה המונית ואת הצונאמי של הענקת המקלט. אני לא אומר שכל מי שבא הוא טרוריסט, אבל הם באים עם אידיאולוגיה שלא עולה בקנה אחד עם חופש, כבוד לאחר ודמוקרטיה. לא ביקשו מהם להיקלט, והיום אנחנו רואים את התוצאות: מצב מלחמה טוטאלי, שנגרם לא רק על ידי אנשים שבאים מסוריה ועיראק, אלא 'טרוריסטים מבית'. 

"עוד לא חווינו את הנורא ביותר. בעשורים הקרובים הבעיה תלך ותחמיר. באפריקה יש התפוצצות דמוגרפית. לפי דו"חות של האו״ם, שליש מהם מתכוונים לעבור לאירופה. עם הגבולות הפתוחים שלנו והיחסיות התרבותית אנחנו לא מסוגלים להילחם על הקיום שלנו. אנחנו במצב קשה מאוד והאשמה כולה מוטלת על מנהיגינו".

רעיונות במקום טנקים

הרב הראשי של ברצלונה אמר בעקבות הפיגוע בברצלונה לפני שבוע שאירופה גמורה. וילדרס די מסכים עם הקביעה הזו: "הוא גם ייעץ ליהודי אירופה לעלות לישראל כי הם אינם בטוחים פה יותר. מדינות הלאום באירופה העבירו סמכויות ריבונות לבריסל. היום אנחנו לא אחראים יותר על ביקורת הגבולות שלנו. נפטרנו מרעיון מדינת הלאום, והתוצאה היא סוג של משבר זהות. אתה זקוק לתחושה לאומית, לדגל, להמנון, לתרבות לאומית כדי שהדמוקרטיה תוכל לשגשג. אין לי דבר נגד הפורטוגלים או הדנים, אבל אנחנו לא זהים. אם אינך יודע מה אתה, אינך יודע גם מה אתה לא. ובמצב כזה אינך יכול לבקש מהמהגרים להיקלט. להיקלט במה? מי שאומר כמוני שיש צורך ב'לייטקולטור' (״תרבות מובילה״ בגרמנית), תרבות דומיננטית, לא אחידה, מכונה גזען. 

הפגנות מוסלמים בלונדון // צילום: אי.פי.איי

"הולנד אינה מדינה אסלאמית, אלא מדינה המבוססת על נצרות, הומניות, יהדות. זה מה שאנחנו, מה שהיינו ומה שעלינו להיות. במדינות רבות באירופה ניתן להעמיד אותך לדין אם אתה אומר זאת. עכשיו אנשים מתחילים לראות מה קורה, והם פוחדים. יש התעוררות מחדש של הזהות הלאומית. חקר שבוצע בקרב צעירים טורקים בהולנד העלה ש־78% מהם חושבים שהנוסעים לסוריה להילחם עם דאעש הם גיבורים. אוניברסיטת אמסטרדם, מוסד של השמאל הליברלי, מצאה כי 11% מהמוסלמים בהולנד - כלומר יותר מ־100,000 מתוך מיליון, מוכנים להשתמש באלימות בשם האסלאם בשעת הצורך. זה ציבור גדול כפליים מהצבא ההולנדי".

הסירוב להכיר בקשר בין טרור לאסלאם הוא חלק מהבעיה?

"כמובן. עכשיו אנשי התקינות הפוליטית באירופה אומרים: אסלאם הוא לא הבעיה אלא הסלפיסטים. כאילו יש שני סוגים של אסלאם. מה עם המדינות הסלפיות והווהאביות במזה״ת שמממנות ומשפיעות רעיונית על כל אירופה ואמריקה? סעודיה, המדינה שבה הנשיא טראמפ נופף בחרבות, היא אחת המדינות הבעייתיות ביותר יחד עם שאר נסיכויות המפרץ".

ויש גם נוכחות טורקית.

"אכן. זו לא מלחמה קונבנציונלית עם טנקים, אלא מלחמה רעיונית. צעירים, שלעיתים קרובות נולדו באירופה, כפי שקרה בברצלונה, מקבלים השראה לא רק מדאעש אלא גם מסעודיה, טורקיה, מרוקו וכל האחרים שמממנים התארגנויות קיצוניות. אסלאם הוא לב הבעיה, זה לא רק הסלפיזם. לא כל המוסלמים הם טרוריסטים, אבל באירופה היום כל הטרוריסטים הם מוסלמים. הדבר הראשון שיש לעשותו הוא ניתוח נכון של המצב. עלינו להכיר בכך שאידיאולוגיית האלימות, השנאה וחוסר הסובלנות שהם מביאים איתם היא האיום שבפנינו. ככל שאירופה תהפוך לאסלאמית יותר, יהיה לנו פחות חופש ויותר אלימות. שנית, וכאן אנחנו יכולים ללמוד מישראל, להתאים את דרך המאבק שלנו. עלינו לחשוב כמו האויב ולפעול כמעט כמוהו, אחרת נפסיד. לא ניתן להגיע לפשרה עם אנשים שרוצים להרוג אותך".

"לא נותר הרבה זמן"

וילדרס טוען שאירופה מתחילה להתעורר, אבל בכמה מדינות אירופיות האזרחים קיבלו הזדמנות לבחור בשינוי ולא עשו זאת. "לא ניצחנו בבחירות אבל התחזקנו", הוא משיב, "המפלגה שלי הגדילה את ייצוגה בפרלמנט בשליש. בפעם הראשונה בתולדות המפלגה, שקיימת רק 15 שנה, הפכנו לשנייה בגודלה מבין 13 מפלגות. לא משתפים אותנו בשיחות על הקמת הממשלה החדשה, כי איש אינו רוצה לגעת בנו. באוסטריה 'מפלגת החופש' הפסידה בבחירות לנשיאות רק בכמה אחוזים בגלל שכל האחרים איחדו את כוחותיהם נגדה. מארין לה פן השיגה את התוצאה הטובה ביותר בתולדות מפלגתה. 

"אני מאוד מעריך את לה פן. היא אינה דומה כלל לאביה. אני לא בהכרח מסכים לכל מה שהיא אומרת, אבל היא פוליטיקאית מאוד מקצועית. היא לא זכתה בנשיאות כי כרגיל כולם התאחדו נגדה, אבל היא התחזקה. בגרמניה, מפלגת ״האלטרנטיבה״ תעבור את אחוז החסימה ותיכנס לראשונה לבונדסטאג. אלו אינם צעדים קטנים. זה לא מספיק עדיין, אין לנו רוב. האליטה הפוליטית עדיין מאוד חזקה. לא נותר לנו הרבה זמן, אבל אנחנו מתחזקים".

כמה זמן עוד נשאר?

"היו מחקרים רבים על השפעת האסלאמיזציה על החברה. מוסלמים לא צריכים להיות רוב במדינה מסוימת כדי לגרום לשינויים עצומים שקשורים לחופש, לאלימות, לשלטון חוק. למעשה, כבר 'חמש דקות אחרי חצות'. מאוחר מדי. עלינו להיאבק בחזרה. ניתן לשנות את המצב. אין בפנינו ברירה. מדובר בקיום שלנו. אנשים בכל רחבי אירופה רואים את תוצאות האסלאמיזציה. הם מפחדים לשלוח את הילדים שלהם לבתי הספר או לקניות במרכזי ערים מחשש להתנכלויות. אם לא נילחם, בסוף המאה הנוכחית נהיה חלק מהעולם הערבי או מאפריקה. בבריטניה יש כבר בתי דין של השריעה על אדמת אירופה. זו לא אגדה, זה קורה. המצב נורא".

יש האומרים שההתנהלות הכאוטית של הנשיא טראמפ השפיעה על כך שהמפלגות הפטריוטיות לא מאוד הצליחו בבחירות באירופה. מה דעתך?

"יש אירופאים שאוהבים את טראמפ. הרבה לא אוהבים אותו. בסוף היום אנשים מתייחסים למה שקורה בארצותיהם, בעריהם, ברחובותיהם. אולי המצב צריך להיות חמור יותר לפני שהוא ייהפך לטוב יותר. הממשלות במערב אירופה הולכות בכיוון הלא נכון. במזרח אירופה המצב שונה. שם מודעים לזהות הלאומית וגאים בה, הם לא נגועים בווירוס של היחסיות התרבותית, הם זוכרים מה זה משטר טוטליטרי מהימים שבהם נשלטו על ידי מוסקבה, והם לא מוכנים להישלט על ידי גוף טוטליטרי אחר בבריסל. אין להם הגירה מקולוניות לשעבר. פגשתי לאחרונה את ויקטור אורבאן בהונגריה. הוא אומר: 'אנחנו מדינה נוצרית, לא אסלאמית. אני מסרב לקבל עוד מוסלמים, גם אם האיחוד האירופי יתעקש'. כך גם הפולנים והסלובקים והצ׳כים. אנחנו יכולים ללמוד מהם".

ראש הממשלה הבא?

השותפים ל״מהפכה הפטריוטית״ באירופה מעוררים חשדות רבים אצל יהודים וישראלים. לה פן מעוניינת לאסור סממנים יהודיים ומשכתבת את ההיסטוריה הצרפתית בשואה, בשורות ״האלטרנטיבה״ נשמעות הצהרות אנטישמיות. "איני שותף לכל הדעות של לה פן", מגיב וילדרס, "גם לגבי המזה״ת וגם בענייני כלכלה, אבל אני באמת מאמין שהיא לא אנטישמית. לפני שהתחלנו לעבוד יחדיו בפרלמנט האירופי דיברתי איתה פעמים רבות, והאמן לי - אם היא היתה קרובה בצורה כלשהי לדעותיו הפוליטיות של אביה, לא הייתי מתקרב אליה. אני גם לא חושב שפראוקה פטרי, מנהיגת 'האלטרנטיבה', אנטישמית. בהולנד המפלגה שלי נדחית על ידי הימין הקיצוני כי הם קוראים לי 'ציוני'. אנחנו המפלגה הפרו־ישראלית ביותר בפרלמנט בהולנד".

ממשלת המעבר החליטה לאחרונה להמשיך בהעברת כספים לרשות הפלשתינית. האם יש דרך כלשהי להפסיק את זה?

"בשנתיים שבהן המפלגה שלי תמכה בממשלת מיעוט של השמרנים הפסקנו את זה. היום הממשלה שוב נותנת כסף לישות שלא קשורה כלל לדמוקרטיה ויוצרת בעיות שונות. איני יודע מה הממשלה הבאה תעשה בעניין. המפלגות הנושאות ונותנות, שאינן מחבריי, הן בעלות עמדה שונה מהממשלה היוצאת, שבה חברים הסוציאל־דמוקרטים. הסכסוך הפלשתיני־ישראלי אינו על אדמה, אלא אידיאולוגי. זה היגיון מול ברבריות, דמוקרטיה מול רודנות. לא ניתן יהיה לפתור אותו באמצעות ויתור על אדמות. זה יביא אולי הודנה זמנית, אבל הם ימשיכו עד שלא יישאר דבר מישראל. זה מה שקורה לנו באירופה. אנחנו מאבדים את השטחים שלנו. מה שאנחנו צריכים ללמוד מישראל זה להגן על עצמנו, להיות גאים בזהות שלנו ולהילחם באויב בדרכיו. זו אולי לא דרך תקינה פוליטית, אך זו הדרך היחידה להתמודד עם זה".

כנראה בקרוב תורכב ממשלה חדשה בהולנד. כמה זמן היא תחזיק מעמד והאם אתם תנצחו בבחירות הבאות?

"כפוליטיקאי, העוצמה שלי, ויש שיאמרו שזו החולשה שלי, היא שאני עקבי. אני לא פועל לפי מדדי הפופולריות וסקרי דעת הקהל. הייתי חבר מוצהר של ישראל בתקופה שזו היתה עמדה מאוד לא פופולרית. זה עלה לי בקולות. רבים מהבוחרים שלי אז לא אהבו את מה שאמרתי על ישראל. לא שיניתי את עמדותיי, כי אני מאמין בהן. מעבר לכך, אני נלחם נגד האסלאמיזציה. אני משלם מחיר אישי כבד על כך, אבל אני באמת מאמין שזו הדרך לשמור על החופש בחברה שלנו ועל קיומה. אם הייתי ממתן את עמדותיי ומתמרכז, אולי היו מזמינים אותנו למו״מ על הממשלה החדשה, אבל אז לא הייתי כן עם עצמי ועם בוחריי. אני מקווה לנצח בבחירות הבאות, אבל זה לא הדבר החשוב ביותר. לא אתפשר על אמירת האמת".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו