המירוץ למיליונים

350 אלף שקלים לחודש, ברוטו. זה הסכום שקופת חולים כללית הבטיחה לשלם לרופא אחד, תמורת מעברו מקופת חולים מאוחדת לשורותיה. ההסכם החריג הזה, ששבר כל שיא במערכת הבריאות הציבורית בישראל, מסעיר ומרעיש את הקהילה הרפואית בארץ בשבועות האחרונים. כמעט כל הגורמים הנוגעים בדבר נדהמו: מעולם לא סיפק שום גוף רפואי, בוודאי לא גוף שממומן בכספי ציבור, הטבות כה יוצאות דופן לרופא אחד.

אבל התשלום החודשי העצום שקופת חולים כללית התחייבה לשלם לד"ר סובחי שאהין מסכנין אינו הסעיף היחיד שמעורר מחלוקת בהסכם שנחתם עימו בינואר האחרון, ושנחשף כאן לראשונה. קופת החולים התחייבה להעסיק את רעייתו של ד"ר שאהין כאחות במרפאתו, להחזיר את הוצאות המרפאה, ואף להעסיק בעתיד את שני בניו, שלומדים כיום רפואה.

אם חשבתם שההבטחות יוצאות הדופן הללו ניתנו לכירורג פורץ דרך, למצנתר מוח או לאונקולוג ילדים - תחשבו שוב. ד"ר שאהין הוא רופא משפחה, אחד מ־5,000 רופאי משפחה בישראל. הוא לא מביא לכללית התמחות מיוחדת, אלא מבוטחים: בסכנין הוא טיפל בכ־3,500 חולים, ומאז נחתם ההסכם עימו כבר עברו לשורות הכללית יותר מ־2,000 ממטופליו. מטופלים, כמובן, שווים לקופה הרבה הכנסות, תקציבים ויוקרה.

ההסכם החריג קובע שד"ר שאהין יועסק בכללית במסגרת המוכרת כ"רופא עצמאי", מסגרת שמבטיחה לו הכנסות חודשיות, אולם אינה קובעת שהוא שכיר ישיר של הקופה. הקופה הבטיחה לו מראש שתשלם לו עבור 4,000 מטופלים למשך 36 חודשים, בלי קשר למספר המטופלים שיהיו רשומים במרפאתו בפועל. על כל מטופל חבר הקופה הוא יקבל 75 שקלים (כפול מהתעריף הסטנדרטי - 37 שקלים), ובסך הכל 300 אלף שקלים בחודש.

על ההסכם חתומה פרופ' חן שפירא, המנהלת של בית החולים כרמל ושל מחוז חיפה והגליל המערבי, ואת התשלומים החודשיים הגבוהים החל הרופא לקבל כבר מינואר 2017 - אף שמרפאתו החלה לפעול ולקבל חולים רק כמה חודשים לאחר מכן. פרופ' שפירא חתומה גם על מכתב מיוחד שמצורף להסכם כנספח, ובו כלולות חלק מההטבות החריגות לרופא.

ההטבות הללו יוצאות דופן ומעוררות ביקורת אפילו יותר מהתשלומים הגבוהים: ד"ר שאהין עצמו מקבל שכר של חצי משרה כמנהל המרפאה המייעצת של הקופה בסכנין, והוא אף יוכל להגדיל את המשרה בעתיד; רעייתו סמירה תקבל שכר מהקופה במשרה מלאה כ"אחות מרפאת אורחות חיים"; ו"בבוא העת" יוכלו ד"ר שאהין ורעייתו "לצרף את הבנים הרופאים לעבוד במרפאה בהתאם להסכם הרפואה העצמאית של הקופה".

הקופה גם התחייבה להעסיק במרפאה שלוש אחיות ושלושה עובדים מנהליים על חשבונה, להפעיל במרפאה בית מרקחת, לממן את דמי השכירות עד תקרה של 10,000 שקלים בחודש, ואף לשאת בהוצאות המים, החשמל, הביטוח והארנונה של המרפאה. ד"ר שאהין התחייב להעסיק במרפאה, על חשבונו, רופא ילדים.

ד"ר סובחי שאהין. הקופה התחייבה לממן גם את דמי השכירות של המרפאה ואת חשבונות המים, החשמל והארנונה

ד"ר שאהין דוחה בתוקף את הטענות על ההסכם המיוחד. "לא עברתי לקופת חולים כללית בגלל בצע כסף, אלא כי רציתי לשפר את השירותים הרפואיים שניתנים למטופלים. בכללית יש 'אבא ואמא'. במאוחדת יש מנהלים שחלקם לא יודעים קרוא וכתוב. רעייתי מקבלת שכר כי היא עובדת במרפאה. גם במאוחדת היא היתה מנהלת המרפאה, והיא יכולה גם לנהל בית חולים".

בכירים בקופת חולים מאוחדת טוענים שהרקע לעזיבה היה סירובם לספק לשאהין את דרישותיו, שנענו בכללית. בכיר בקופה הגדיר את הדרישות כ"חציית קו אדום" והוסיף: "זה מקרה ממש קיצוני, אבל הבעיה האמיתית היא שמשרד הבריאות יושב על הגדר".

תחרות פרועה

עוד נחזור להסכם המיוחד עם ד"ר שאהין, שנבדק בימים אלה על ידי מבקר הפנים של קופת חולים כללית. אבל חשיפתו הציפה אל פני השטח בעיה חמורה, שממנה סובלת כל מערכת הבריאות בישראל בשנים האחרונות: המירוץ של ארבע קופות החולים ושל בתי החולים להשיג את הרופאים המבוקשים, שבמסגרתו הם מציעים סכומים גבוהים במיוחד, לא כדי לקדם את בריאות החולים - אלא רק כדי להשיג עוד מבוטחים.

התחרות הפרועה של הקופות בשנה האחרונה הביאה לכך ששכר הרופאים במערכת הציבורית הגיע לשיאים חסרי תקדים. תחקיר "שישבת" מגלה כי רק בחודשים האחרונים חתמו כמה עשרות רופאים בישראל על חוזי עתק בקופות השונות, עם עלויות שכר של 150, 200 ואפילו 250 אלף שקלים בחודש - הכל מהכיס שלנו. 

בכירים במערכת הבריאות מכנים את התחרות בין הקופות בשנה האחרונה במילים דוגמת "ריצת אמוק", "טירוף" ואפילו "קניבליזם". פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא מרכזים רפואיים ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, אומר כי מדובר ב"מחלת סרטן בגופה של מערכת הבריאות".

גם המשבר חסר התקדים שהביא לקריסת המחלקה ההמטולוגית־אונקולוגית לילדים בבית החולים הדסה עין כרם נקשר לתופעה של ניסיונות של בתי חולים "לגנוב" רופאים. בית המשפט קבע כי תשעת הרופאים המתפטרים, ובראשם מנהל המחלקה פרופ' מיקי וינטראוב, לא עשו זאת בגלל הצעות שכר או תפקידים מפתים שקיבלו מבית החולים שערי צדק, אלא רק מסיבות מצפוניות ומוסריות. על פי קביעת בית המשפט, הם סברו כי המתכונת החדשה של הפעלת המחלקה תסכן באופן ממשי את הילדים החולים, ואיבדו את האמון בהנהלת הדסה.

ואולם, ניסיונם של הרופאים המתפטרים לעבור לשערי צדק, והניסיונות של הדסה לגייס בשכר גבוה רופאים בארץ ובחו"ל, רק האיצו את התחרות הפרועה בין בתי החולים. אפילו המנכ"ל החדש של שירותי בריאות כללית, נועז בר ניר, מודה שמדובר בתחרות שיצאה מכלל שליטה ומובילה לפגיעה בחולים.

"ההסכם עם ד"ר שאהין היה מעבר לכל הסכם סטנדרטי", אומר בר ניר בשיחה ל"שישבת". "זה משהו שאסור שיקרה. קופת חולים מאוחדת הציעה לו מחיר מטורף, אנחנו הגבנו, וזו התאבדות של כולנו. הרי זה לא נותן כלום בבריאות לציבור, רק מוריד את כל הקופות במדרון חלקלק מאוד, ובכלל לא משנה מי היה המטורף הראשון. גם אנחנו נתקלנו במצב שקופות גונבות לנו רופאים במחיר מטורף. יש לי עוד הסכמים מטורפים עם רופאים.

"אני מקווה שאוכל לעצור את המעברים המשוגעים האלה בין הקופות. הדרך לכך עוברת במשרד הבריאות. זה היה הדבר הראשון שאמרתי למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, כשפגשתי אותו. הסברתי לו שנוצר מצב שכל קופה 'גונבת' רופא מקופה אחרת, ומנכ"ל שלא עושה את זה, הקופה שלו תדמם. צריך לעצור את הטירוף הזה".

נועז בר ניר, המנכ"ל החדש של הכללית. "יש לי עוד הסכמים מטורפים עם רופאים" // צילום: דודי ועקנין

לדברי בכירים במערכת הבריאות, הפגיעה במצב הנוכחי כפולה: גם באיכות הרפואה המסופקת לחולים, וגם בהוצאות העצומות של כספי ציבור; על פי ההערכות, העלות הכוללת של תוספות השכר בעקבות המירוץ אחרי רופאים מבוקשים מגיעה לחצי מיליארד שקלים בשנה.

מלבד זה, הקופות מקצות עוד כחצי מיליארד לפעילות של מוקדי השיווק שלהן ולמימון חוזי שכר מנופחים שכבר נחתמו. כל זה, בשעה שהן נמצאות בגירעונות ענק של מאות מיליוני שקלים. גם מרבית בתי החולים הממשלתיים נמצאים בגירעונות גדולים.

חוזים שמנים

כשבית חולים או קופת חולים מצליחים לגייס רופא מבוקש תמורת חוזה חריג, נגרמת בהכרח פגיעה מיידית באיכות השירות שמקבלים מטופליו. פעמים רבות מתקשות הקופות למצוא מחליף באותה רמה, ומצבים כאלה כבר גרמו לחולים נזקים קשים.

לדברי בכירים במערכת הבריאות, המירוץ חסר השליטה אחר רופאים בעלי מבוטחים רבים גורם לפגיעה קשה בעיקר בבתי החולים בפריפריה, שמתקשים לעמוד בתחרות לעומת השכר שמציעים בתי החולים במרכז ובירושלים. הפגיעה הזו רק מעצימה את הפערים, הגדולים ממילא, באיכות השירותים הרפואיים בדרום ובצפון, לעומת המרכז המבוסס.

בנוסף, מאחר שאת החוזים השמנים מקבל בסופו של דבר רק קומץ רופאים, נוצרים פערים עצומים ברמות ההשתכרות במערכת הבריאות הציבורית, ונשברים הסולידריות והאמון שעומדים בבסיס פעילותה.

יתר על כן, חלק מהשכר הגבוה שמוצע לרופאים מבוסס על ביצוע קבוע של ניתוחים או של צנתורים ברפואה הפרטית (כך בשר"פ הפועל בבתי החולים בירושלים), או על תוספת עבודה בשעות אחר הצהריים, במסגרת "תאגידי הבריאות" או "קרנות המחקר", שפועלים בבתי חולים ממשלתיים. תאגידי הבריאות מנוהלים בנפרד מהתקציב הרגיל ופועלים כמעין "קופה ב'" של בית החולים, לתקצוב נוסף של פעילותו. הדבר עלול לגרום לביצועם של ניתוחים וטיפולים פולשניים מיותרים.

לבכירי מערכת הבריאות אין ספק שהמירוץ התעצם בעקבות חוזי שכר גבוהים במיוחד, שניתנו בשנה האחרונה בבתי החולים הציבוריים הדסה ושערי צדק בירושלים, ובעקבות גיוס של מאות רופאים לרשת אסותא עקב פתיחת בית החולים החדש שלה באשדוד.

"יש כאן תופעה קשה, שכבר גורמת להתפוררות", אומר מנהל של אחד מבתי החולים הציבוריים. "זו תוצאה של ניהול לא נכון של מערכת הבריאות ושל אי הקצאת משאבים במשך הרבה מאוד שנים. אילו היה תכנון של כוח האדם הרפואי במדינה, אפשר היה לצמצם את התופעה, כי היו היום יותר רופאים.

"אין במשרד הבריאות ראייה לטווח ארוך ושום הכנה משמעותית ארוכת טווח של כוח אדם רפואי וסיעודי. הניהול הכושל הזה הביא למצב שבו כל תזוזה קטנה בבתי החולים קורעת נתחים מבתי חולים אחרים. זה מזיק מאוד ומייצר רף שכר, שאף אחד כבר לא מסוגל לעמוד בו. היו צריכים לשים חסמים לשכר הרופאים במערכת הציבורית, כמו שעשו בבנקים".

היו דיונים במשרד או בקופות החולים כדי להתמודד עם הסוגיה?

"אני לא מכיר דיונים כאלה. רוב הפתרונות הם לכיבוי שריפות. מייצרים פתרון באישון לילה, שלא מחזיק יותר מחצי יממה. זאת ממש בושה וחרפה. יש כאן למעשה זלזול בחולים ובציבור כולו, ואז קל להאשים רופא בודד או מנהל בודד.

"במערכת הבריאות הציבורית היו חייבים להיות כללים לשכר ראוי, ובמקום זה, השכר של הרופאים המבוקשים מתנהל היום כמו שוק טורקי. אין ספק שבשנה האחרונה נפרצו כל הכללים, הכתובים והלא כתובים. גם אין ספק שזה פוגע בחולים ועלול אפילו לעלות בחיי אדם, בעיקר במקרים שבהם רופאים מבוקשים עוזבים בבת אחת ומשאירים בית חולים שלם בלי שירות רפואי בסיסי בתחום חיוני. חייבים לחזק באופן מיידי את המערכת הציבורית, ולא עושים את זה באמצעות חוזי שכר מופרכים".

רשות ההגבלים התערבה

בשבועות האחרונים הבינו ראשי משרד הבריאות שהסחרור שאליו נכנסו הקופות ובתי החולים עלול להוביל אותם להתמוטטות כלכלית. ב־17 ביולי התכנסו מנהלי הקופות לשיחה דחופה בלשכתו של המנכ"ל, משה בר סימן טוב. היו שם המנכ"ל החדש של כללית, נועז בר ניר, מנכ"ל מכבי רן סער, מנכ"ל מאוחדת זאב וורמברנד ומנכ"ל לאומית ניסים אלון. מצד משרד הבריאות השתתפו המנכ"ל, ראש חטיבת הרגולציה מוריס דורפמן, הסמנכ"ל לתכנון אסטרטגי וכללי ניר קידר, וסמנכ"ל הפיקוח על קופות החולים רויטל טופר חבר־טוב. ומצד משרד האוצר השתתפו סגן ראש אגף התקציבים יאיר פינס ורכז הבריאות באגף התקציבים רן רידניק.

"תחרות בין הקופות היא רצויה, אבל תחרות שכל מטרתה היא להעביר מבוטחים באמצעות העברת רופאים אינה משפרת את מערכת הבריאות וגורמת לתוספת עלויות במערכת ללא כל שיפור בשירות", נכתב במסמך סיכום הפגישה, שכתב היועץ הבכיר למנכ"ל משרד הבריאות, נעם ויצנר. "משרדי הממשלה ומנהלי הקופות מסכימים שהמצב היום - תחרות על רופאים שכל מטרתה להעביר מבוטחים מקופה לקופה - אינו מביא כל תועלת למבוטחים, ושתוצאתו המרכזית כרגע היא רק גידול בעלויות לקופות".

בפגישה הוחלט למנות צוות מקצועי לבחינת הנושא, ועד אז סיכמו מנהלי קופות החולים כי למשך שלושה חודשים יקלטו הקופות רופאים בתחומי רפואת המשפחה, הילדים וגינקולוגיה רק אם הרופא יועסק למשך שנתיים במרחק של לפחות 30 ק"מ ממקום עבודתו בקופה הקודמת. כל מעבר יצריך את אישורו הישיר של מנכ"ל הקופה, והקופה הקולטת תדווח למשרד הבריאות על המעבר שבוע לפני החתימה על החוזה. המשרד יוכל למנוע את המעבר אם יפגע קשה בקופה שאותה עוזב הרופא, או אם יגיע למסקנה שמדובר בהסכם חריג.

העובדה שמדובר במהלך שמטרתו המוצהרת היא בלימת התחרות על הרופאים גררה ביקורת קשה על משרד הבריאות. יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר לאוניד אידלמן, כתב למנכ"ל משרד הבריאות שההנחיות החדשות הן "בלתי חוקיות, בלתי חוקתיות, ואינן עולות בקנה אחד עם ערכים של מדינה דמוקרטית. הן פוגעות באופן מהותי, קשה ובלתי מידתי בציבור המבוטחים והרופאים כאחד".

רשות ההגבלים העסקיים הודיעה שההסכמות החדשות עלולות להיחשב "הסדר כובל", ולכן אינן חוקיות. בפגישה בין נציגי הרשות לאנשי משרד האוצר ומשרד הבריאות הוסכם ליישם בינתיים את ההסדר הזמני, אולם ראשי מערכת הבריאות הוזהרו כי "הקופות לא רשאיות להסכים ביניהן על אי תחרות בנוגע לשכירת שירותיהם של רופאים".

לדברי בכיר באחת הקופות, "בגלל הביקורת הקשה על ההסכמות הזמניות, הכל הפך בסופו של דבר להצגה אחת גדולה של משרד הבריאות. בינתיים לא נראה שיהיה שינוי משמעותי במירוץ לגיוס רופאים חדשים לקופות".

צריך לעשות סדר

ההסכם עם ד"ר שאהין עמד גם במרכזו של דיון סוער בישיבה של ראשי האיגוד לרפואת משפחה בהסתדרות הרפואית. לדברי פרופ' שלמה וינקר, יו"ר איגוד רופאי המשפחה וראש חטיבת הרפואה בקופת חולים לאומית, "מצד אחד, יש התנגדות של הרופאים לכוונת משרד הבריאות להגביל מעברים בין הקופות. מצד שני, כשאתה שומע על מקרים כמו זה בסכנין, אתה אומר לעצמך שחייבים לעשות פה סדר.

"ההסכם הרי מחמיא לרופא, ובצדק, אבל ברור שלא משלמים לו כי הוא הרופא הכי טוב בעולם, אלא כי הוא מביא איתו נדוניה של אלפי מטופלים. אנחנו רוצים שיריבו בגלל האיכות של הרופא, לא בגלל הנדוניה שהוא מביא איתו.

"המצב כרגע הוא ממש סחר של מקצוע הרפואה. כשאלפי מטופלים עוברים בבת אחת מקופה לקופה, האם זו באמת הבחירה החופשית שלהם? מסחור של הרפואה אינו מוסרי ואינו ראוי. קופות החולים מניחות שהמטופלים הם אוכלוסייה שבויה של הרופא. זה כמו 'מִפקד ארגזים' של מטופלים. אין כאן בחירה חופשית של אנשים לעבור מקופה לקופה. איבדו את כל הבושה".

ההסכם של ד"ר שאהין העלה את חמתם של רופאים רבים בקופת חולים כללית. "ההסכם הזה עשה רעידת אדמה במערכת הבריאות בצפון הארץ", אומר רופא ותיק בקופה. "נראה לי שכולם בקופה היו מעדיפים שהוא לא יתפרסם לעולם. זאת ממש פצצה מתקתקת ומוקד לתסיסה של עשרות הרופאים שעובדים ביישובים הערביים בצפון ושל רופאים אחרים בקופה.

"פרופ' שפירא עשתה פה דבר בלתי נתפס. כשרופאים שמעו שיש רופא שקיבל חוזה הזוי כזה, חוזה מהחלל החיצון, הם שאלו את עצמם למה מגיע דווקא לו. יש פה רופאים שעובדים 30 שנה ושכל החיים שלהם זה 'כללית'. יש רופאים שעובדים עם אותה כמות מבוטחים כמו לד"ר שאהין, חלקם הרבה יותר בכירים ומומחים, והם מרוויחים שליש או רבע ממנו.

"עכשיו אנחנו מרגישים מקופחים, פגועים ונבגדים. זו הרגשה קשה מאוד, שבכירים בקופה עבדו עלינו בעיניים".

פרופ' שלמה וינקר, יו"ר איגוד רופאי המשפחה וראש חטיבת הרפואה בקופ"ח לאומית. "המצב כרגע הוא ממש סחר של מקצוע הרפואה" // צילום: יהושע יוסף

רופא בכיר מאוד באחת מקופות החולים מגדיר את ההסכם "שערורייתי". "עד היום הסכמים כאלה לא פורסמו לציבור, ואף אחד לא ידע כמה הקופות משלמות בפועל לרופאים. יש כאן סחרור מטורף במלחמות שבין הקופות. הרי כללית לא לקחה את הרופא ממאוחדת כי הוא עילוי, וגם רעייתו האחות לא מעניינת אותם באופן מיוחד. הדבר היחיד שמעניין אותם זה להגדיל בכל מחיר את מספר המטופלים".

תושבי סכנין קיבלו בעקבות ההסכם רפואה טובה יותר?

"הם קיבלו את אותו הרופא, רק בקופה אחרת. שום דבר לא השתנה, והמדינה - באמצעות קופת החולים - הפסידה הון עתק. וזו רק ההתחלה.

"קופות החולים נלחמות להעביר אליהן כמה שיותר מטופלים. בנוסף, יש מחסור גם ברופאי משפחה, ולכן הקופות עסוקות, מבוקר עד לילה, בפיתוי רופאים לעבור אליהן עם אלפי המטופלים שלהם. זה קורה בכל המגזרים, אבל באופן מוגבר במגזר הערבי ובמגזר החרדי.

"בקופה שלי היה מקרה שבו ההנהלה הסכימה להכפיל את השכר של אחד הרופאים, אבל למרות זאת הוא לא נשאר ועבר לקופה המתחרה, שהציעה לו יותר. יש אצלנו רופא שמקבל הכנסה חודשית של כרבע מיליון שקלים, יש רופא ילדים שממש סוחט את הקופה בתנאים ובשכר, ואני מכיר מקרה נוסף של רופאת ילדים, שרשומים אצלה 2,500 מטופלים והיא איימה לעזוב, עד שהכפילו לה את השכר.

"זה מצב נוראי, אני לא זוכר תקופה כזאת. נוצר שוק פרוע, אכזרי, שבו הרופא הופך למאכער מול הקופה שלו וסוחר למעשה במבוטחים שרשומים אצלו. לחלק מהרופאים אין אלוהים. פשוט אין להם שום נאמנות, וזה משחית.

"הקופות מדממות, אבל לא מעניין אותן כמה זה יעלה להן. מבחינת הנהלות הקופות - שהעולם יישרף, העיקר שהן יצליחו להביא עוד חברים". 

ואיפה משרד הבריאות?

"עד לא מזמן הוא לא היה קיים כלל. המשבר בהדסה טלטל אותם, וגם המידע על ההסכם עם הרופא בסכנין. עכשיו הם הבינו סוף סוף שיש כאן בעיה קשה.

"למעשה, חלק ממה שקופות החולים עושות לצורך שיווק עצמי - החל מהעסקת מאכערים, דרך מוקדי השיווק שעולים להן עשרות מיליוני שקלים וכלה בחוזי העסקה מנופחים - מנוגד לחוק ומנוגד להוראות משרד הבריאות. כולם במשרד יודעים את זה, ושותקים".

עוד לפני הפגישה של מנהלי הקופות במשרד הבריאות העביר מנכ"ל מאוחדת וורמברנד פנייה למנכ"ל משרד הבריאות, ובה התריע שהתחרות המסלימה מסכנת במיוחד את מצבן של שתי הקופות הקטנות יותר, מאוחדת ולאומית. לדבריו, העובדה שכללית ומכבי מחזיקות בבעלותן בתי חולים מקלה עליהן לגייס רופאים, וכך גם ההעדפה של בתי החולים הממשלתיים ליצור תקנים משולבים עם רופאים של שתי הקופות הגדולות.

"הבעיה היא בחוסר תכנון של משרד הבריאות", אמר וורמברנד ל"שישבת". "האפשרויות של הקופות הגדולות להציע שכר הן גדולות יותר. בקופת חולים כללית השכר לרופאים שכירים גבוה בכ־50 אחוז מהשכר אצלנו. זה גורם לתחרות משחיתה על הרופאים, ומצד שני, יש ניסיונות לרדוף רופאים שמעזים לעבור אלינו אחרי שעבדו בבתי חולים של קופה אחרת".

עוזבים לאסותא

אחת הסיבות המרכזיות להחרפת המאבק ולזינוק בשכר שמוצע לחלק מהרופאים היא, כאמור, פתיחת בית חולים אסותא באשדוד - בית החולים הציבורי הראשון שנפתח בארץ לאחר יותר מ־40 שנה. בית החולים, שנפתח לפני חודשיים, פועל תחת רשת אסותא, שנמצאת בבעלות מלאה של קופת חולים מכבי. הוא יהיה ציבורי ויכלול חדרי מיון, מחלקות פנימיות וחדרי לידה.

בשנה האחרונה גייסה הנהלת אסותא כ־250 רופאים וכ־400 אחיות לבית החולים החדש באשדוד, בעלות המוערכת בעשרות מיליוני שקלים. לדברי בכירים במערכת הבריאות, מדובר באחד הגיוסים הגדולים זה עשרות שנים, והשפעתו מורגשת בכל בתי החולים - הן בדרישות של רופאים לשדרוג שכרם כדי שלא יעזבו, והן בהתמעטות של כוח אדם מיומן בגלל רופאים שעזבו. 

על פי ההודעה שהוציאה אסותא בחודש מאי השנה, כל מנהלי המחלקות בבית החולים באשדוד הגיעו מתפקידים דומים בבתי החולים הציבוריים הגדולים בארץ. ד"ר דברה ווסט, שניהלה את המיון הכירורגי בבית החולים איכילוב, תנהל את המחלקה לרפואה דחופה וטראומה; פרופ' מוטי פנסקי, שהיה מנהל היחידה לאנדוסקופיה גינקולוגית באסף הרופא, ינהל את מערך הנשים והמיילדות; ד"ר יוני ישעיהו, סגן מנהל בית החולים ספרא לילדים בתל השומר, ינהל את מחלקת הילדים; ד"ר מיכאל דרקסלר, רופא בכיר ביחידה להחלפות מפרקים באיכילוב, ינהל את מחלקת האורתופדיה; פרופ' אלי לב, מנהל יחידת הצנתורים בבית חולים השרון, ינהל את המערך הקרדיולוגי; ד"ר דוד חסין, מנהל מחלקה פנימית באיכילוב, ינהל את המחלקה הפנימית; פרופ' אנדרי קידר, שהיה מנהל היחידה לניתוחים בריאטריים בבילינסון, ינהל את המחלקה הכירורגית; ד"ר בוריס אורקין, מנהל מחלקת כירורגיית ילדים בקפלן, ינהל את מחלקת כירורגיית ילדים; ד"ר נועה רוזנפלד, סגנית מנהל מחלקת טיפול נמרץ ילדים באסף הרופא, תנהל את מחלקת טיפול נמרץ ילדים; ועוד.

על פי הודעת אסותא, "בין הרופאים, כולם בעלי תפקידים בכירים וניסיון מקצועי רב, וחלקם מנהלי מחלקות, שוררת הסכמה כי הסיבה למעבר לבית החולים באשדוד נעוצה בהזדמנות להקים מחלקה מן היסוד, לעצב את אופייה ולבחור את אנשי הצוות הטובים ביותר שיעבדו בה".

החששות מהשלכות הגיוס הגדול הולידו סדרה של דיונים בנציבות שירות המדינה, שבהם השתתפו גם מנהלי בתי החולים הממשלתיים. ביוני האחרון, לדוגמה, התקיימה ישיבה מיוחדת עם מנהל שיבא, פרופ' יצחק קרייס, המשנה שלו, פרופ' ארנון אפק, ומנהל הסיעוד של בית החולים, ד"ר עמיר גרינברג.

בדיון, שפרטיו נחשפים כאן לראשונה, התריעו בכירי שיבא כי הם נערכים לעזיבה מאסיבית של רופאים לטובת אסותא אשדוד, והעריכו כי גם אחים ואחיות רבים - כ־100 במספר - עשויים לעזוב. להנהלה הוצעו פתרונות שונים, דוגמת זירוז האישורים לרופאים לניהול שירות רפואי (תפקיד שמשמעותו גם העלאה בשכר) ותפקידים חדשים לאחיות בכירות, שיציעו להן מסלולי קידום. 

דיונים דומים התנהלו עם ד"ר זהבית זיו־נר, המנהלת בפועל של בית החולים וולפסון בחולון. זיו־נר העריכה כי 70 עובדים - ובהם רופאים, אחים ואחיות - צפויים לעזוב לאסותא. "באסותא מציעים לאחים ולאחיות תנאים טובים וסידור משמרות נוח", אמרה.

גם ד"ר חזי לוי, מנהל בית החולים ברזילי באשקלון, התריע שהוא עומד בפני גל עזיבה של רופאים, אחיות, רוקחים, עובדי רנטגן ופיזיותרפיסטים. מנהל בית החולים אסף הרופא בצריפין, ד"ר בני דוידזון, העריך כי 40 רופאים ואחיות צפויים לעזוב את בית החולים שלו לטובת אסותא. 

בית החולים ברזילי צפוי להיות אחד הנפגעים העיקריים מפתיחת בית החולים החדש באשדוד. "גם ככה בית החולים שלנו לא מספיק אטרקטיבי לגיוס רופאים, וקשה לרופאים לעזוב את סיר הבשר במרכז הארץ", אומר ד"ר לוי ל"שישבת". "ברור לנו שרופאים בכירים אטרקטיביים יכולים לשנות את התמונה בבית החולים, כי סביבם מגיעים רופאים מתמחים, וכך אתה משנה את הרמה הרפואית בכל בית החולים.

"הבעיה היא שרופאים בכירים ומבוקשים מסתובבים לפעמים עם הצעות בכיס מבתי החולים במרכז הארץ, שיכולים להציע להם גן עדן - גם בשכר וגם בטכנולוגיות רפואיות יקרות, שאני לא תמיד יכול להציע. אני לא יכול לשחק הרבה עם השכר של הרופא, שנקבע על ידי האוצר ונציבות שירות המדינה".

אז איך בכל זאת אתה שומר על הרופאים הטובים?

"גם על ידי הכנסה של טכנולוגיות חדשות, וגם באמצעות תוספות שכר ככל יכולתי. אני נכנס למירוץ קשה מאוד. יש הרבה מקרים של רופאים שההתפתחות המקצועית חשובה להם יותר מהשכר, ואז אני במירוץ מול בתי חולים כמו איכילוב ותל השומר".

לד"ר לוי טענות קשות לתאגידי הבריאות שפועלים בבתי החולים הממשלתיים. "התאגיד הוא סדין אדום. הוא נולד כדי לקצר תורים לניתוחים והפך בפועל לחברת כוח אדם. באמצעותם אפשר להעסיק רופאים שאין לך תקנים עבורם, והתקנים הקיימים הם הרי אנכרוניסטיים וכבר לא עונים לצרכים.

"ברור שתאגידי הבריאות הגדולים, כמו שיבא או איכילוב, יכולים להציע תוספות שכר הרבה יותר משמעותיות מאשר בתי החולים בצפון או בדרום. אני צריך לפתות גם את הרופאים המתמחים, שעומדים בתור כדי להגיע לבתי החולים הגדולים. זה מכניס את כולנו לריצת אמוק שאין לה סוף, אבל אין לנו ברירה. חייבים לעשות זאת כדי לשמור על רמה סבירה של בתי החולים בפריפריה".

אתה מסוגל לתת שכר של 180 אלף שקלים בחודש לרופא בברזילי?

"לא הגעתי לסכומים כאלה, ואין אצלנו רופאים שמשתכרים כך. המקסימום שאני יכול להגיע אליו הוא תוספת שכר של 25-20 אלף בחודש. הצלחתי גם להניא שני רופאים מהכוונה לעזוב לבית החולים באשדוד. זה מעכיר את הרוח".

יש השפעה להצעות השכר שניתנו לרופאים בבתי החולים של הדסה ושערי צדק בירושלים?

"כן. בהדסה ובשערי צדק יש השתוללות. סולם השכר שם הוא שונה מבתי החולים הממשלתיים, והתנאים מפתים. לפעמים אני מתפעל מהרופאים המצוינים שנשארים אצלנו רק בזכות החזון והמנהיגות, וגם הציונות".

פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא מרכזים רפואיים, אומר ש"למנהלים של קופות החולים ובתי החולים יש אחריות אישית ומערכתית לא לגרום להסלמה של משכורות. אסור שתהיה השתוללות כזאת, זה יגרום לקריסה של המערכת".

במערכת הבריאות אומרים שאתם הייתם אחד הגורמים למשבר, בגלל גיוס הרופאים לאסותא באשדוד.

"המקרה של אשדוד הוא שונה. אני הצעתי שנביא רופאים ואחיות מצרפת, שגם יעשו עלייה, אבל במשרד הבריאות הערימו קשיים ביורוקרטיים גדולים. המדינה החליטה לפתוח בית חולים ציבורי חדש באשדוד והשקיעה בכך מאות מיליוני שקלים, אז מאיפה מצפים שנביא את הרופאים?

"אנחנו לא פנינו לשום רופא שיבוא אלינו. לרופאים שפנו אלינו ודיברו מייד על כסף אמרנו, 'לא, תודה'. לא שברנו ולא ריסקנו מחלקות בבתי החולים, ומברזילי לקחנו רק בודדים.

"היו רופאים שביקשו שכר של 150-100 אלף שקלים, וסירבנו. היו גם כאלה ששיחקו איתנו וספסרו בנו עם בתי החולים שבהם הם עובדים, והשיגו בזכות זה תוספות של עשרות אחוזים בשכר בבתי החולים שבהם הם עובדים. 

"חייבים לעקור תופעות שליליות של מתן משכורות מוגזמות ופיתוי כלכלי כדי להעביר רופאים. ברור שפיתוי מקצועי הוא הרבה יותר מוסרי".

מה הלקח המרכזי שלך מהקמת בית החולים?

"למדינת ישראל אסור לתכנן שום הקמה של בית חולים ציבורי חדש לפני שהיא מתכננת מראש את כוח האדם הרפואי החדש. משרד הבריאות שגה בכל התחזיות שלו במשך עשרות שנים, כשטען שלא יהיה מחסור ברופאים. הוא לא נערך למחסור הזה, ועכשיו רואים את התוצאות. ברור שככל שיהיו יותר רופאים, כך המשכורות יירדו. עכשיו יש מערבולת של עליות מופרזות בשכר. שכר של 200 אלף שקלים בחודש הוא מוגזם מאוד מבחינה ציבורית".

פגיעה בתושבי הצפון

במערכת הבריאות מפנים אצבע מאשימה וטוענים שאחד הזרזים המשמעותיים לזינוק בשכר הרופאים נמצא בתחרות הגוברת בין בתי החולים הדסה ושערי צדק בירושלים. בתי החולים בבירה נמצאים בבעלות של עמותות ציבוריות ולא בבעלות ישירה של המדינה או של קופות החולים, ובשנה האחרונה החלו להציע לרופאים מסוימים משכורות מפליגות.

כך, למשל, הוקם בנובמבר 2016 מערך מוח חדש בבית החולים שערי צדק, שיתחרה לראשונה בהדסה עין כרם ויהפוך את שערי צדק למוסד שמסוגל לתת מענה לכל טיפולי החירום הקיימים. כדי להפעיל את המערך החדש הצליח מנהל בית החולים, פרופ' יונתן הלוי, לגייס שורה של רופאים בכירים מבתי חולים ציבוריים אחרים: הנוירולוג פרופ' נתן בורנשטיין מאיכילוב, המומחה לשבץ מוחי ד"ר רוני אייכל מהדסה, הנוירו־כירורג ד"ר נבו מרגלית מאיכילוב, ומצנתר המוח ד"ר קובי אמסלם מרמב"ם בחיפה. גם פרופ' בן קורן, מנהל מכון הקרינה לחולי סרטן באיכילוב, הודיע לאחרונה על הצטרפותו לשערי צדק, ועל פי ההערכות, הוא יקבל תוספת משמעותית לשכרו.

פרופ' רפי ביאר, מנהל בית החולים רמב"ם. "הבעיה היא שבתי החולים הופכים לקניבלים, נותנים הצעות חסרות כל היגיון" // צילום: אנצ׳ו גוש - ג׳יני

המעבר של ד"ר אמסלם, אחד ממצנתרי המוח הטובים בארץ, נחשב לקשה במיוחד. המעבר פגע זמנית באפשרות של תושבי הצפון כולו לקבל את השירות הרפואי החיוני הזה, אף שמשרד הבריאות ידע על כך במשך חודשים מראש. ד"ר אמסלם המשיך לספק לבית החולים רמב"ם גיבוי מסוים גם לאחר שעבר לשערי צדק.

משבר נוסף התרחש כשד"ר אירנה זיידמן, שהיתה מנהלת השתלות מח העצם בילדים ברמב"ם, הודיעה שהיא עוזבת לנהל יחידה דומה בהדסה. לטענת בכירים ברמב"ם, היא שדרגה את שכרה משמעותית עם המעבר. הפרשה, שנחשפה ב"ישראל היום", פגעה באיכות הטיפול הרפואי בצפון, שכן המחלקה ברמב"ם היא היחידה בצפון שמבצעת השתלות מח עצם בילדים - כ־30 בשנה.

לדברי בכיר במערכת הבריאות, המעבר של ד"ר זיידמן ללא הכנה מוקדמת ברמב"ם התאפשר בגלל משבר התפטרות הרופאים מהמחלקה ההמטו־אונקולוגית בהדסה, והוא מעלה חשש לפגיעה בילדים חולי סרטן בצפון. ד"ר זיידמן מסרה אז בתגובה כי "בהדסה יש יותר אפשרויות למחקר ולפיתוח, ולכן החלטתי לעבור. לא עזבתי את המטופלים שלי, ואני ממשיכה לתמוך בהם וברופאים הצעירים".

פרופ' רפי ביאר, מנהל בית החולים רמב"ם, אומר כי "בין בתי החולים יש תחרות קשה על הרופאים הטובים. זה מתחיל בתחרות על המתמחים, ממשיך אצל המומחים הצעירים, ובסוף נלחמים גם על מנהלי המחלקות.

"תחרות היא דבר בריא, אבל כללי המשחק לא דומים בין בתי החולים. כשאתה במערכת הציבורית אתה מוגבל בשכר, וכשהרופא עובר לבית חולים שבו יש גם שר"פ, הוא יודע שהוא יכול להכפיל או לשלש את שכרו.

"הבעיה היא שבתי החולים הופכים לקניבלים, נותנים הצעות חסרות כל היגיון. לבתי החולים הממשלתיים קשה להתחרות בסכומים האלה, ויש כאן הפרה קשה של שיווי המשקל. לעיתים זה קורה בתחומים קריטיים או במקצועות נדירים, וכך התחרות על רופאים בתחומים כמו צנתורי מוח או אונקולוגיית ילדים היא אגרסיבית ביותר".

בשנה האחרונה דווקא עבר אליך מהדסה ד"ר מוני בניפלא, נוירו־כירורג ילדים, שהיה אחראי בהדסה לתחום הזה.

"נכון, אבל הוא לא עבר בגלל השכר, אלא בגלל הסביבה התומכת, הרמה הגבוהה והיכולת ליישם כאן תוכנית של ניתוחי מוח בילדים לכל אזור הצפון, בגיבוי אקדמי של הטכניון. אנחנו לא מסוגלים להגיע לשכר של הדסה ושערי צדק. הם פשוט לא נמצאים כמונו תחת זכוכית המגדלת של הממונה על השכר באוצר". 

אתה בכל זאת יכול לתת תוספות שכר גבוהות באמצעות תאגיד הבריאות.

"זה נכון שהתאגיד נותן חופש מסוים, אבל זה מוגבל מאוד ולא מתקרב בכלל לקנה המידה של הדסה ושערי צדק. נגד הרפואה הפרטית קשה מאוד להתחרות.

"ועדיין, למערכת הציבורית יתרונות משלה. יש 13 רופאים מרמב"ם שעברו בשנים האחרונות לנהל מחלקות בבתי חולים אחרים. זו גאווה. הקניבליזם קורה כשזה מתרחש במקצועות נדירים, ואז זה פוגע בציבור".

אין על זה שום פיקוח של משרד הבריאות?

"היום כל רופא או מנהל מחלקה יכול להגיד, 'אני עוזב בתוך חודש'. צריך למצוא את הדרך לעשות את המעברים האלה באופן הוגן וטוב יותר, ויכול להיות שצריכה להיות גם רגולציה של משרד הבריאות במקרים ובמצבים שבהם אוכלוסיות שלמות עלולות להיפגע. היום זה פרוץ לחלוטין, כל רופא יכול לעבור בלי שום תיאום.

"דרישות השכר של רופאים מקשות מאוד את הניהול התקציבי של בתי החולים. גם כך המצב הכספי שלנו קיצוני, שלא לדבר על פערי השכר הקשים בין הרופאים בתוך בית החולים".

ריח של שחיתות

ד"ר מוני בניפלא, מבכירי מנתחי המוח בילדים, עזב בסוף 2016 את בית החולים הדסה עין כרם ועבר לנהל מחלקה ברמב"ם, לאחר שזכה במכרז. "לא עברתי בגלל השכר", הוא אומר. "אני לא משתכר כאן יותר ממה שהשתכרתי בהדסה.

"בשנה האחרונה שלי בהדסה קיבלתי הצעות מארבעה בתי חולים, ועל כולן הנהלת הדסה ידעה בזמן אמת. לפני שעזבתי היו לי שלוש פגישות עם מנכ"ל הדסה, פרופ' רוטשטיין, ודיברנו על תנאי העבודה ותנאי ההעסקה שלי. השיחות היו הוגנות והגונות, אבל העזיבה שלי לא נוגעת לתנאי השכר.

"התחברתי לרמב"ם בגלל סיבות מקצועיות. מבחינתי, זה בית חולים שרואה את החולה במרכז, ויש כאן בית חולים מצוין לילדים, עם קשר מצוין לאקדמיה ואווירה מצוינת. יש כאן גם הנהלה שיודעת לעמוד במילה שלה".

חודשיים לאחר שעבר לרמב"ם, קיבל ד"ר בניפלא הצעה לעבור לשערי צדק תמורת תוספת שכר של 30 אחוז, אולם סירב. "לא חשבתי שזה נכון לעבור רק חודשיים לאחר שהגעתי לרמב"ם, נתתי כאן את המילה שלי".

פרופ' יונתן הלוי, מנהל ביה"ח שערי צדק. "לגבי כל הרופאים שעברו אלינו - אף אחד לא נקנה בכסף" // צילום: יהושע יוסף

פרופ' הלוי אומר בתגובה: "אני מצהיר ומודיע כי לגבי כל הרופאים שעברו אלינו, אף אחד לא נקנה בכסף, ואף אחד לא קיבל תוספת שכר מעבר לשכר החודשי הכולל שקיבל בבית החולים הציבורי, כולל השכר בתאגידי הבריאות, וביחד עם השכר של העבודה הפרטית. מאחר שאצלנו יש שר"פ, אפשר לתת הכל בתלוש אחד של רפואה ציבורית ופרטית ביחד. השכר הכולל לא עלה גם אצל חבורת הרופאים שהגיעו למרכז המוח החדש שהקמנו".

רופאים בכירים רבים מעידים שהם מודעים לבעייתיות שגורמות דרישות השכר הגדלות ומנסים לא להיגרר למערבולת. "לפעמים מתחילה סחטנות של רופאים, ויש דרישות או הצעות שמעלות ריח של שחיתות", מודה רופאה בכירה בבית חולים גדול. "ברור שלרופא קשה מאוד לעמוד בפיתוי כשמציעים לו 100 אלף שקלים בחודש ויותר. חייבות להיות גדרות וחייב להיות פיקוח, אחרת יהיה כאן סחרור ללא רסן".

מנהל יחידה בבית חולים ציבורי אומר כי "העובדה שגובה השכר החריג של הרופאים מוסתר מהציבור ומשאר הרופאים מעידה שיש כאן דברים לא כשרים, שהיו מעדיפים להסתיר. 

"גם העובדה שחלק משכר הרופאים מותנה בביצוע ניתוחים נוספים במסגרת עבודה נוספת אחר הצהריים מביאה לתופעות קשות, שעלולות אפילו לפגוע בחולים, כי יש כאן ניגוד אינטרסים מובנה".

פרופ' אבישי אליס, יו"ר האיגוד לרפואה פנימית ומנהל מחלקה פנימית בבית החולים בילינסון בפתח תקווה, אומר כי "השכר המופרז ניתן בעיקר ל'רופאי שפיץ' ו'תחומי שפיץ', שנותנים רפואה כמו השתלות איברים - ויכולת ההשפעה שלהם על הרפואה שרוב הציבור מקבל היא שולית מאוד. הם בדרך כלל טכנאים של רפואה ולא רופאים, וזה מה שחבל בעניין הזה.

"התודעה הציבורית והתודעה של הנהלות מוסדות הבריאות הולכות לרופאים הכוכבים, שנחשבים 'הדובדבן שבקצפת'. אבל בסיס הרפואה נמצא במחלקות הפנימיות, שסובלות ממחסור בתקציבים ובכוח אדם. גם חיל הרגלים צריך לקבל משהו, לא רק הטייסים".

ranr@israelhayom.co.il

פרופ' חן שפירא: "זכותנו לתגמל רופא עצמאי בכל דרך שהיא"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו