עינת שרוף: "אני נהנית מול המצלמה"

עינת שרוף כבר שלחה ידה בעבר לתפקידי משחק למיניהם. היא שיחקה בסדרה "אבודים באסיה" ובסרט "ישמח חתני", וכעת היא עושה זאת שוב בסרט "ואז היא הגיעה", שעולה היום לאקרנים. 

הסרט הוא קומדיה רומנטית על פי תסריט של שי להב ובבימויו של רועי פלורנטין, ועוסק בדן פרייליך (מיכאל אלוני), עורך דין צעיר שעובד במשרד של אביו בחיפה ועומד להתחתן עם חברתו הנצחית תמר (אפרת דור). כשהוא פוגש את מירב (חן אמסלם), מלצרית ירושלמית סוערת וסקסית, עולמו מתהפך. שרוף מגלמת את עדנה, אמה של מירב, שמצליחה לראות את הקשר המיוחד שמתפתח בין בתה לבין עורך הדין שנכנס לחייהן. עוד משחקים בסרט: שמואל וילוז'ני, גידי גוב, מיקי קם ואורנה בנאי. 

"כל העניין שלי עם משחק התחיל בסרט 'עץ לימון' של ערן ריקליס מ־2008", מספרת שרוף, "עשיתי תפקיד אורח, בתפקיד עצמי, ואחר כך שיחקתי בסדרות 'חדר מלחמה' ו'האחיות המוצלחות שלי'. הבנתי שיש לי זה. קבלתי פידבקים מעולים בעיקר אחרי הסדרה 'אבודים באסיה', שבה שיחקתי את אשתו של צחי גראד. הביקורות היו מצוינות בצורה יוצאת דופן. בפרמיירה של 'אבודים באסיה' ניגשה אלי הסוכנת זוהר יעקובסון ואמרה לי שהיא רוצה לייצג אותי. היום המשחק הוא חלק מהקריירה שלי".

לדברי שרוף, "המקום הכי טבעי שלי הוא הבמה, וגיליתי שגם כשאני מאחורי מצלמה - ברגע שאומרים 'אקשן' אני לא מפחדת. אני רגועה, זורמת. זה כמובן לא בא על חשבון המוזיקה. אני קמה ב־05:00 בבוקר לצילומים, עד 17:00 אחר הצהריים, מגיעה הביתה, אוכלת משהו, מחליפה לבגדי הופעה והולכת לעשות שמח לעם ישראל. בחודש האחרון ישנתי אולי שלוש שעות בלילה בממוצע, כי אני בחזרות למופע חדש עם ליהיא לפיד שבו נספר ונשיר ויש דיאלוגים מצחיקים יחד. חוץ מזה אני בחזרות למופע חדש שלי לרגל 70 שנים למדינה, שאיתו אני מתכננת להופיע בארץ ובחו"ל". 

בסרט את מגלמת כורדית, עם מיטב הסטריאוטיפים על המזרחית שיודעת לבשל, אל מול מיקי קם, האמא האשכנזייה שלא יודעת לבשל. לא הפריעה לך הסטריאוטיפיות הזו?

"לא הפריעה לי כי זה עם המון הומור. המדינה מורכבת מאנשים שהגיעו מכל העולם, כור ההיתוך לא ייקח רק 70 שנים אלא הרבה יותר, אבל לאט לאט זה קורה. הוריי טריפוליטאים, הבת שלי נשואה לאשכנזי ואני חיה עם אשכנזי, ויש המון הקנטות סביב זה, בהומור".

סיפרת לאחרונה כי אבחנו אצלך גידול סרטני. מה שלומך היום?

"גיליתי למזלי בגילוי מוקדם גידול סרטני בשד בגודל של שני ס"מ. לשמחתי היו צריכים רק להוציא אותו ולהעביר הקרנה אחת. עכשיו אני צריכה לקחת במשך כמה שנים טובות כדורים ואני צריכה לשמור על תזונה וספורט. אני בעיקר צריכה לשמוח שקיבלתי את החיים שלי במתנה". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו