איגוד לשכות המסחר הגיש היום (ראשון) לשרי האוצר והכלכלה תכנית מיסוי בתחומים צרכניים. התוכנית תוצג כחלק מעבודת הצוות שבוחן הקלות במיסוי ושאמור להגיש מסקנותיו בסוף הקיץ. בין הפרקים בתוכנית שהציג האיגוד נכללות המלצות בתחומי האופנה, מוצרי החשמל הקטנים, הקוסמטיקה, מוצרי החשמל לבית, חלקי חילוף לרכבים והצעצועים.
על פי הצעת איגוד לשכות המסחר יש להמשיך בפטור ממסי קניה ומכסים שונים לאותם מוצרים המיובאים באופן אישי מחו"ל, באמצעות אתרי המכירות השונים, עד לגובה של 500 דולר ואת הפטור ממע"מ על אותם מוצרים עד לגובה של 75 דולר ואף לשקול את הרחבת הפטור לסכומים גבוהים יותר. יחד עם זאת, על פי תכנית המיסוי החדשה של האיגוד, יש להעניק את אותו הפטור גם למוצרים אלו הנרכשים בישראל.
לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, "מערכת המיסוי חייבת להתאים עצמה לעולם המסחר המודרני. התחרות בין הייבוא האישי מאתרים בחו"ל ובין המסחר הקמעונאי חייבת להיות על בסיס שוויוני שישרת את כל הגורמים הרלוונטיים: יאפשר לקמעונאים בארץ להתחרות מול הייבוא האישי ולהציע לציבור הרחב את היתרונות שברכישת אותם מוצרים בארץ. השוואת המיסוי יאפשר לכלל הציבור, ובכלל זה גם לאוכלוסיות שאינן פועלות מול אתרי מכירות בחו"ל, ליהנות גם הן ממחירים מוזלים על אותם מוצרים תוך קבלת שירות ואחריות בישראל ותוך מתן ביטחון כי מדובר במוצרים שעברו את אישורי הבטיחות המחמירים".
על פי התוכנית "הרב-שנתית" ליצירת בסיס תחרותי-שוויוני ברכישת מוצרים בדרך מקוונת מחו"ל ("יבוא אישי"), למול המסחר הקמעונאי המקובל בארץ, שהוגשה לשירה גירנברג, סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יו"ר ועדת ההיגוי לבחינת תהליכים בתחום היבוא האישי, התחרות במשק בין המסחר הקמעונאי לבין רכישות באתרי סחר מקוונים מחו"ל חייב להיעשות על בסיס שוויוני מבחינת מסי היבוא (מכס, מס קנייה ומע"מ) ו"חוקיות היבוא". באיגוד לשכות המסחר לא מתנגדים להעלאת תקרת הפטור ל"יבוא אישי", כל עוד ייושם עקרון השוויון שיאפשר תחרות על בסיס שוויוני בין "היבוא האישי" לבין רכישות אצל הקמעונאים מקומיים.
באיגוד לשכות המסחר אומרים כי הורדת המיסוי על מוצרים הנרכשים בישראל והשוואתו לפטור הניתן על מוצרים בייבוא אישי צריכה להיעשות בתכנית רב שנתית בשתי פעולות מרכזיות מקבילות: הורדת מיסי קנייה ומכסים בצורה מדורגת, ועפ"י קטגוריות לאורך 3 שנים: הקטגוריה הראשונה - המומלצת לטיפול בהפחתת מכסים היא שוק האופנה (הנעלה והלבשה) - הרכישות בתחום האופנה המקוון הינן מרכזיות ביותר בהעדפות הצרכנים. שוק זה מובל ע"י אתרים בינלאומיים, המחזיקים נתח של 60% משוק האופנה המקוון בישראל המוערך בכ – 1.7 מיליארד שקל. וההערכה היא ששוק האופנה המקוון צפוי להכפיל את עצמו עד ל – 2020. הקטגוריה השנייה – שוק הקוסמטיקה וטואלטיקה ותוספי תזונה, צעצועים, ותחפושות לפורים; השלישית – כלי בית וחלקי חילוף לרכב. והקטגוריה הרביעית - מוצרי אלקטרוניקה קטנים.
באיגוד טוענים כי המצב הנוכחי בו רק הייבוא האישי נהנה מפטורים במסים אינו הוגן ופוגע הן בציבור הצרכנים והן בקמעונאים. מתוכנית המיסוי החדשה, שהוגשה על עו"ד דן כרמלי, מנכ"ל איגוד לשכות המסחר, עולה כי "ניתן לקבוע באופן חד ערכי, כי היתרון היחידי הקיים לצרכן ברכישה מקוונת באתרי סחר מחו"ל, לעומת רכישה מקומית ברשתות שיווק קמעונאיות, או רכישות באתרי סחר ישראליים ברשת, הינו המחיר לצרכן – זה הוא התמריץ היחידי. יחד עם זאת צריך לזכור כי התמריץ נוצר בעיקר בעקבות יצירה של בסיס תחרות בלתי שוויוני, היוצר אפליה כלפי היכולת של רשתות השיווק הקמעונאיות להתחרות ברכישות המקוונות בחו"ל, למרות כל היתרונות הצרכניים האחרים הקיימים לרכישה ברשתות המקומיות. החיסכון הכספי הוא המניע העיקרי לרכישה מקוונת.
לדברי עו"ד כרמלי, "הצרכנים המבצעים רכישות באתרים מקוונים מחו"ל עושים זאת בשל התפיסה שזו הדרך הטובה ביותר להתמודד עם יוקר המחיה וכך הם נהנים מחיסכון כספי משמעותי. רכישת המוצרים בארץ הופכת להיות ליקרה יותר, זאת גם מחמת חיובי המע"מ המוטל על כל פריט צרכני לעומת מי שמייבא בסכום עד 75$ הפטור ממנו. אם לא תהיה התמודדות עניינית והוגנת עם התפתחות הייבוא האישי, המצב החדש עלול להביא לאסון ולהתמוטטות של עסקים רבים ביניהם: יבואנים, יצרנים, משווקים, חנויות, רשתות ונותני שירותים המעסיקים מאות אלפי מועסקים במגזר המסחר והשירותים, ובמגזר הייצור. "
באיגוד אומרים כי הוצאות התקורה של ה"רשתות הקמעונאיות" הינן גבוהות מאוד: הן משלמות תעריפים גבוהים של שכר דירה ודמי ניהול לקניונים; מס ארנונה; חשמל; ומעסיקות מאות אלפי עובדים, שלא כמו אתרי הסחר המקוון בחו"ל. בנוסף, הן חייבות לעמוד בדרישות רגולציה, לרבות רגולציה צרכנית ודרישות עמידה בתקנים רשמיים (שמטרתן שמירה על בטיחות הציבור). בנוסף לכל זאת, הן חייבות לגבות מהלקוחות מיסי קנייה, מכס ומע"מ על המוצרים המיובאים.
בנוגע לנושא הבטיחותי, באיגוד אומרים כי מוצרים ביבוא אישי נכנסים לארץ כשהם אינם עומדים בדרישות החוק ומבלי שיצטרכו לעבור בדיקות במכון התקנים או במעבדות מוסמכות אחרות ובכך מסכנים את הצרכן הרוכש ואף צרכנים אחרים. כך לדוגמה במוצרי תעבורה שונים כגון רפידות בלמים, מוצרים חשמליים כגון מטענים לפלאפונים, שאינם עומדים בדרישות התקינה ומסכנים את המשתמשים בהם ואת סביבתם, תחפושות לילדים וצעצועים שאינם עומדים בדרישות התקינה ומסכנים את הילדים, תמרוקים ותוספי תזונה שאינם עומדים בדרישות משרד הבריאות ואין לדעת מה השפעתם על הצורכים אותם, אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים שאינם עומדים בדרישות התקינה ואף חמור מכך, העדר פיקוח על מוצרים אלה במידה והם נדרשים ל RECALL או STOP SELLING על ידי היצרן. במקרה זה האופניים ודומיהם ממשיכים להיות בשימוש ולהוות סכנה לציבור.הדבר נכון עוד יותר במוצרי בריאות של ממש כאשר ניתן לייבא ארצה, בייבוא אישי, מוצרים דנטליים שאינם עומדים בדרישות משרד הבריאות אך למרות זאת רופאי השיניים עושים בהם שימוש עסקי ומשתילים אותם בפיהם של מטופלים ללא ידיעתם.
לסיכומו של דבר, באיגוד לשכות המסחר אומרים כי מערך המיסוי כיום הינו מיושן ואינו מתחשב בעולם החדש של ייבוא אישי. המיסוי המוטל כיום על מוצרים רבים בארץ פוגע בכולם: בקמעונאים ובצרכנים ומייצר אפליה בין קמעונאים המשלמים את מלוא המיסים ובין הייבוא האישי הפטור מכך; ובין אוכלוסיות מתקדמות היודעות לעשות שימוש באתרי המסחר הבינלאומיים ובין אוכלוסיות חלשות יותר שאינן יודעות לעשות זאת ונאלצות לשלם ביוקר. באיגוד מציעים להתאים את מערכת המיסוי על ייבוא מוצרים מחו"ל לעולם המודרני ולאפשר לציבור בארץ ליהנות מתחרות הוגנת, שוויונית תוך זכייה ביתרונות הצרכניים הרבים והטובים ברכישה בארץ.