"בייבי דרייבר", ארה"ב 2017
די נהניתי מ"בייבי דרייבר". הוא קצבי, הוא יצירתי, הוא מבדר. יש בו אחלה דמויות שמגולמות בידי אחלה שחקנים. יש בו אחלה מרדפי מכוניות. ואתם יודעים מה? גם הפסקול שלו אחלה.
עם זאת, באותה נשימה, אני מבקש לציין ש"בייבי דרייבר" הוא גם סרטו החלש ביותר של הבמאי הבריטי אדגר רייט, ששמר על רמה מאוד גבוהה עד עתה (ע"ע "מת על המתים", "שוטרים לוהטים", "האקסים של החברה שלי", "סוף העולם"). אמנם אין בכך כדי לומר שסרטו החדש הוא טוטאל לוס, ממש ממש לא, אבל יש בכך כדי לומר שהפעם לא יצא לו הום ראן.
הסרט מביא את סיפורו של בייבי (אנסל אלגורט) - נהג שודים אקסצנטרי וטוב לב שחי את החיים דרך האוזניות הלבנות של האייפוד שלו. כמעט כל רגע בחייו מתוזמר לשיר כלשהו שמתנגן בראשו, ובדומה להדסון הוק, גיבור סרט הפולחן הנשכח עם ברוס וויליס, גם את השודים שבהם הוא משתתף הוא מתזמר.
בכל מקרה, בייבי הוא לא באמת פושע. הוא סתם יתום רגיש ומוכה טראומה שעובד עבור גנגסטר אכזר ששמו מאק (קווין ספייסי) כדי להסדיר חוב. אבל הילד יודע לנהוג. ומאק לא יוותר עליו כל כך בקלות.
בין שוד לשוד, בייבי מפתח רגשות כלפי דברה (לילי ג'יימס), מלצרית מתוקה בדיינר השכונתי. השניים מחליפים מבטים נוגים, מספרים זה לזה את סיפורי החיים שלהם ומתכננים לדהור אל תוך השקיעה. אלא שאז שוד שיוצא משליטה מסבך את שניהם עם פושטק פרוע וחסר מעצורים ששמו באטס (ג'יימי פוקס), ומעמיד את ההפי אנד שלהם בסכנה.
יש ב"בייבי דרייבר" לא מעט רגעים מעולים. האקשן והמרדפים - ששואבים השראה מסרטים כמו "הנהג" של וולטר היל, "האחים בלוז" של ג'ון לנדיס ו"היט" של מייקל מאן - יותר ממספקים את הסחורה; הדיאלוגים, שמתמידים לשדר על התדר של טרנטינו וגאי ריצ'י, שנונים ומשעשעים; וספייסי, פוקס וג'ון האם (שמגלם שודד נוסף) פשוט מצוינים.
אבל בתוך כל זה, אנסל אלגורט, שנועד להיות מרכז הכובד של היצירה, דווקא מרגיש כמו החוליה הכי חלשה והכי דלוחה שלה. הילדון בן ה־21, שהתפרסם לאחר שהתמזמז עם שיילין וודלי בבית אנה פרנק בדרמה סוחטת הדמעות "אשמת הכוכבים", באמת נראה כמו בחור נחמד, ויום אחד הוא אולי אף יגדל ויהיה לשחקן טוב. אך בינתיים, בכל פעם שהוא נדרש ללכת ראש בראש עם ספייסי, פוקס והאם - הוא נראה קצת כמו ילד שרוכב על אופניים עם גלגלי עזר.
אף על פי שההופעה של אלגורט מכילה כמה סצנות מוצלחות (המוצלחת מכולן מגיעה כבר בתחילת הסרט, בסיקוונס וירטואוזי ומבריק שמזכיר את "לה לה לנד"), היא אינה צוברת מומנטום ואינה מותירה כל חותם.
יתר על כן, סיפור האהבה בין בייבי לדברה מתברר עד מהרה כבנאלי ומשמים, והסצנות שבהן אלגורט וג'יימס חולקים את המסך מתבררות עד מהרה כסצנות החלשות ביותר בסרט. במיוחד כשמשווים אותן לסצנות דומות שראינו בסרטים כמו "רומן על אמת", "רומן לא חוקי" ו"דרייב".
אז כן, "בייבי דרייבר" הוא אחלה סרט. אבל רייט כבר הוכיח לנו שהוא מסוגל ליותר מזה.
ציון: 7