תמיר, בני, טופל במחלקת אונקולוגיה ילדים בהדסה על ידי ד"ר איריס, אשר יחד עם הרופאים האחרים טיפלו בו־בנו מכל הלב, באנושיות ובאהבה אין קץ.
תמיר היקר שלנו ז"ל נפטר בבית לפני מעט יותר משנה וחודשיים, עם חיוך על השפתיים בזכות הצוות המופלא במחלקה הזו.
לכן אני כאן, באוהל המחאה, במאבק הנוסף הזה על החיים של הילדים חולי הסרטן.
אנחנו מתחילים את שביתת הרעב היום בגלל שאיבדנו אמון במערכת הבריאות. עצוב לראות כי פרופ' רוטשטיין מנהל את השר יעקב ליצמן ולא להפך, ופועל בניגוד לסיכומים עם ההורים: ד"ר גולדשטיין נשאר לנהל את המחלקה, נבנית מחלקה להשתלות מח עצם ילדים במכון שרת ומחלקת אונקולוגיה ילדים בהדסה מסכנים את חיי הילדים חולי הסרטן.
"מוחות מבריקים"
הפתרון היחיד הוא פתיחת מחלקת המטו־אונקולוגיה ילדים בשערי צדק.
ששת הרופאים, המוחות המבריקים שבשיתוף פעולה הרמוני מצילים את חיי הילדים חולי הסרטן, יחד עם שלושת המתמחים, צריכים להישאר יחד. אנו נשבות רעב עד שזה יקרה. חשוב לציין שאנו שובתים רעב על דעת עצמנו, ובניגוד לעצת הרופאים, שהביעו את התנגדותם לכך.
כואב לנו שהגענו למצב הבלתי נסבל הזה עבור הילדים חולי הסרטן והוריהם.
אנו כאן למען הציבור, והלוואי שאף אחד לא יזדקק לטיפול במחלקה הזו, אבל אם כן, הוא ימצא "גן עדן בתוך גיהינום", כפי שיתאר זאת אחד הילדים המטופלים במחלקה.
תמיר היקר שלנו ז"ל נפטר בבית לפני מעט יותר משנה וחודשיים, עם חיוך על השפתיים בזכות הצוות המופלא שהיה במחלקה בהדסה. לכן אני כאן, באוהל המחאה, במאבק הנוסף הזה על החיים של הילדים חולי הסרטן."עצוב לראות כי פרופ' רוטשטיין מנהל את השר יעקב ליצמן ולא להפך, ופועל בניגוד לסיכומים עם ההורים - ד"ר גולדשטיין נשאר לנהל את המחלקה. הפתרון היחיד הוא פתיחת מחלקת המטו־אונקולוגיה ילדים בשערי צדק"
בנה של הכותבת נפטר מסרטן לפני כשנה, לאחר שטופל במחלקה ההמטו־אונקולוגית בהדסה