מערכת הביטחון תשפץ מאות מקלטים ציבוריים בצפון הארץ ביישובים ובערים שנמצאים במרחק של עד 40 ק"מ מגבול ישראל־לבנון, כך נודע ל"ישראל היום".
צילום: אי פי
עלות הפרויקט, שעתיד להתחיל בחודשים הקרובים ולהסתיים עד קיץ 2018, נאמדת בעשרות מיליוני שקלים. התוכנית אושרה בשבוע שעבר על ידי משרד הפנים ומפקד פיקוד העורף, אלוף תמיר ידעי, לאחר שנבחנו כמה חלופות. השיפוץ ימומן מתקציב ההתגוננות האזרחית (הג"א) שמעביר משרד הפנים לפיקוד העורף.
גורמים המעורים בפרטים הסבירו ל"ישראל היום" כי ההחלטה לשקם מקלטים בצפון הארץ ב־21 רשויות, הנמצאות במרחק של עד 40 ק"מ מהגבול, התקבלה לאור העובדה שאיום הטילים והרקטות העיקרי על מדינת ישראל מתרכז באזורים אלה. כידוע, אחד הלקחים העיקריים ממלחמת לבנון השנייה הוא שהתושבים ייאלצו לשהות ימים ואף שבועות במקלטים, וזאת לנוכח היקפי החימוש שבידי חיזבאללה. כזכור, במלחמת לבנון השנייה התגלו מקרים רבים של הזנחת מקלטים, ובפיקוד העורף מעוניינים למנוע מצב דומה בעתיד.
כוחות צה"ל בגבול סוריה, אתמול // צילום: אייל מרגולין/ג'יני
במדינת ישראל יש כיום בסך הכל כ־12 אלף מקלטים, ועל פי נתוני פיקוד העורף כ־3,000 מהם בכשירות נמוכה. כ־300 מקלטים מתוכם נמצאים בצפון הארץ, במרחק של עד 40 ק"מ מהגבול. הפעם האחרונה שבה התקיים מבצע נרחב לשיפוץ מקלטים היתה בשנת 2007, כשנה לאחר מלחמת לבנון השנייה. מאז עברו עשר שנים, ובחלק מהמקומות, העיריות והרשויות המקומיות לא השקיעו אמצעים ומשאבים כנדרש לשימור המקלטים. כתוצאה מכך, חלק מהמקלטים נהרסו ואחרים הושחתו על ידי אזרחים שהשתמשו בהם לצרכים פרטיים.
המכרז לשיפוץ המקלטים צפוי לצאת בתקופה הקרובה, באמצעות אגף ההנדסה והבינוי של משרד הביטחון, ובפיקוד העורף מקווים שהשיפוץ עצמו יחל עוד לפני סוף 2017 ויסתיים עד קיץ 2018. השיפוץ יכלול, בין היתר, תיקון של נזילות, אמצעים סניטריים, שיפוץ המבנים וסגירתם על ידי מערכות נעילה מרחוק החסינות מפני פריצות סייבר. על פי ההערכה, עלות שיפוץ של מקלט ממוצע עומדת על כ־100 אלף שקלים.
מבדיקות פיקוד העורף עולה כי כ־10 אחוזים מתוך 255 הרשויות המקומיות בישראל (ושתי רשויות תעשייתיות) לא חתמו כנדרש על תקציב ההג"א שאותו הן מחויבות להקצות לטובת מוכנות לחירום. נוסף על כך, מרבית הרשויות הללו אינן יהודיות. חמור מכך: רובן המוחלט של הרשויות המקומיות שאינן עשירות, בכל רחבי הארץ, לרוב אינן מממשות את תקציב ההג"א לטובת מוכנות לחירום, אלא משתמשות בו לצרכים אחרים של הרשות המקומית. למרות בקשת "ישראל היום", בצה"ל סירבו למסור את רשימת הערים והיישובים שבהם הרשויות אינן משתמשות כראוי בתקציב המוכנות לחירום.
מקלט בקרית אתא // צילום ארכיון: הרצי שפירא
בפיקוד העורף לא שבעי רצון מהמצב, ולאור זאת התקבלה בחודש האחרון החלטה משותפת של משרד הפנים ופיקוד העורף להטיל סנקציות כלכליות על רשויות שאינן מממשות את התקציב לטובת מוכנות לחירום. על פי ההחלטה, אם בשנה מסוימת רשות לא תממש את תקציב ההג"א לצרכים הנדרשים, בשנה העוקבת ייגרע הסכום מתקציב אותה רשות.
על פי גורמים בפיקוד העורף, הבעיה במקלטים בעשור האחרון נוצרה בין השאר לאור אי־מימוש אחריות מצד הרשויות המקומיות.
"מדינת ישראל צועדת צעד גדול לכיוון התושב, כיוון שברשות המקומית שלו לא מימשו את האחריות עד הקצה", אמר קצין בכיר. לדבריו, "בסמכות פיקוד העורף לומר לרשות המקומית - עלייך לטפל במקלטים האלה, ואם לא תעשי כן, יינקטו נגדך צעדים. יכולנו, אולי, להסתפק רק בכך, אבל זה לא ייתן מענה לאזרח במלחמה הבאה".