דדי יאנקי לא ישכח את 11 בספטמבר של השנה שעברה. בדיוק 15 שנים אחרי אסון מגדלי התאומים, התמוטט הראפר הפורטוריקני, זמן קצר לפני הופעה בקולומביה, והובהל לבית חולים. בבדיקות התברר ששתי המחלות שמהן הוא סובל - היפוגליקמיה (תת־סוכר) וטרום סוכרת - הגיעו לשלב קריטי. היו שטענו שהוא עומד לפני קטיעת אחת מרגליו, וברשתות החברתיות אף התרוצצה שמועה שהוא מת.
אבל יאנקי (40) התאושש וחזר לפרוח. שמו אולי לא מוכר לכל אחד, אבל את הלהיט האחרון שלו, "דספָסיטו" ("באיטיות"), בטוח שמעתם. הוא נחשב היום לאחד הראפרים המצליחים בעולם, עם תשעה אלבומים שמכרו יותר מ־20 מיליון עותקים. אחת לכמה שנים משתלט על הגלובוס להיט לטיני שלו, שאי אפשר להתחמק ממנו.
"דספסיטו", שבו הוא משתף פעולה עם הזמר לואיס פונסי, הוא ה"למבדה", ה"מקרנה" ו"שיר הקטשופ" של 2017, עם יותר מ־2.5 מיליארד צפיות לקליפ הרשמי ביוטיוב, כחצי מהן באדיבות גרסה באנגלית ששר ג'סטין ביבר. השיר קופץ מכל תחנת רדיו, רשת חברתית, מועדון לילה או רכב חולף, ואף הבליח במערכון "פנג'ויה מוגזמת 2" ב"ארץ נהדרת". כיום הוא מועמד רציני לתואר שיר השנה הלועזי בישראל.
כבר לפני עשור, כשהרגאטון התגבש כטרנד לוהט בפופ, דדי יאנקי היה שם עם הלהיט הענק "גסולינה", שיצא בסוף 2004 והפך אותו לכוכב בינלאומי. "אני ללא ספק אחד החלוצים שהכניסו את הראפ וההיפ הופ לתוך המוסיקה הלטינית", הוא אומר בראיון טלפוני ל"ישראל היום", "'גסולינה' היה אולי להיט הרגאטון הגלובלי הראשון, הרבה לפני שבעולם ידעו מה זה".
גם בישראל הרגאטון הוא מכת מדינה, עם "כביש החוף", "סלסולים" ו"טודו בום" של סטטיק ובן־אל תבורי, "מסיבה בחיפה" של האולטראס ואיתי לוי ו"בא לה לרקוד" של גל מלכה.
דדי יאנקי יגיע לארץ לפסטיבל רגאטון מיוחד, שיתקיים ביום חמישי הבא באמפיפארק ראשון לציון. בפסטיבל יופיעו גם הזמרת הקולומביאנית קרול ג'י ואמנים מקומיים כמו האולטראס, גל מלכה ומומי לוי.
זהו ביקורו השני בארץ. "הופעתי בישראל כבר לפני שנתיים, וזו היתה חוויה נפלאה", הוא אומר, "גיליתי ארץ יפהפייה עם אנשים מאוד ידידותיים. עדכנו אותי שהרגאטון כבר שולט בישראל. אני ממתין לראות ולהאזין לכמה אמנים מקומיים".
ה־BDS ניסו לשכנע אותך לא לבוא?
"שמעתי עליהם, אבל אף אחד לא פנה אלי וביקש ממני משהו. אני אוהב את ישראל ומאוד שמח לחזור אליה ולקהל שלי, שנמצא שם. אני מעדיף לא לכלול במוסיקה שלי נושאים כבדים כמו פוליטיקה אלא לשמור אותה שמחה, שהקהל יהיה שמח ואופטימי".
חשבת שהלהיט שלך יצליח כל כך?
"בכנות, לא. לואיס פונסי הוא חבר ותיק שלי. שנינו חשבנו שזה שיר טוב, הרגשנו שיש לנו ביד משהו מיוחד, אבל לא ציפינו להצלחת ענק כזאת. אני מופיע בכל העולם ושומע את השיר בכל מקום. ההרגשה פנטסטית".
מה הפך את הרגאטון לפופולרי כל כך?
"ראשית, העובדה שהוא מגיע מהרחוב, כמו הרית'ם אנד בלוז בארה"ב. שנית, המקצב הזה נותן תחושה של חופש, בלי קשר למי אתה, איפה אתה גר או כמה כסף יש לך. זו מוסיקה פשוטה, שגורמת לכל מי שנמצא מסביב לשמוח".
סיבוב ההופעות הבינלאומי של יאנקי לא מובן מאליו. בעקבות ההתמוטטות והאשפוז הוא נאלץ לבטל בסתיו שעבר סדרת הופעות. בפנייה למעריצים סיפר שהוא סובל מסוכרת כבר שנים, אבל הזניח את הטיפול במחלה, וההתמוטטות הכריחה אותו לבצע סדרת בדיקות רפואיות מקיפות, שבהן התגלה שמצבו חמור משחשב. הוא נכנס מיד למשטר של דיאטה קפדנית ופעילות ספורטיבית.
"בהתחלה חשבתי שזו בדיחה", אמר לרשת הטלוויזיה "יוניוויז'ן", "לא באמת הבנתי מה משמעות הסוכרת, אבל כיום אני מנסה להתמודד עם זה, מתוך מודעות לשינויים שעובר הגוף שלי.
"עכשיו, כשהמחלה החמירה ועברה לשלב אחר, זה שונה. אני עדיין לומד איך להתמודד עם המצב החדש. זו לא אותה ההיפוגליקמיה שהכרתי לפני כן. עכשיו צריך להיות הרבה יותר ממושמע, להיזהר עם מה שאני מכניס לפה ולעשות תרגילי כושר".
יאנקי, שנולד ב־1977 בפורטו ריקו בשם ראמון לואיס איאלה רודריגז, חלם להיות שחקן בייסבול מקצועי. בגיל 6 התאמן בבייסבול, וראה איך המאמן שלו נורה על ידי אלמוני במהלך משחק. "הזיכרון צרוב בראשי מאז", סיפר ל־MTV, "ראיתי אותו נופל ומתמוטט. לא יכולתי לישון במשך כמה לילות, מההלם. כילד, המאמן הוא המודל שלך לחיקוי, וכשהוא מת לך מול העיניים, זה משהו שלא שוכחים לעולם".
בגיל 15 אותר ככישרון בייסבול מבטיח על ידי קבוצה מליגת הבייסבול המקצועית של ארה"ב, והיה מועמד לחתום בה. "בפורטו ריקו או שאתה משחק בייסבול או שאתה מתאגרף, אחרת אתה לא נחשב לפורטוריקני", אמר פעם בראיון.
במקביל, החל לעסוק במוסיקה. שיר שלו נכנס למיקס־טייפ של המפיק־די.ג'יי הפורטוריקני פליירו. כשהיה בן 16 נורה ברגלו מכדור תועה של רובה קלצ'ניקוב, בעת שיצא מאולפן ההקלטות של פליירו בווילה קנדי, השכונה שבה התגורר.
"יצאתי להפסקה, ישבתי עם חבר, ופתאום נקלענו לקרב יריות. התחלתי לברוח. רצתי, אבל האש היתה צולבת וספגתי פגיעה שריסקה לי את העצם. זחלתי מתחת לוואן גדול, וזה מה שהציל את חיי. אושפזתי לשנה בבית חולים. לאט־לאט השתקמתי. בהתחלה בכיסא גלגלים, אחר כך עם קביים".
תקרית הירי הוזכרה בכמה משיריו, והשיר שעוסק בה יותר מכולם הוא "6 De Enero" ("ה־6 בינואר"), שיצא ב־2012. היום יאנקי רוקד ומקפץ בקליפים ועל הבמות כמעט ללא הפרעה.
יש הטוענים שהקליע מעולם לא הוצא מרגלו, אבל הוא מסרב לאשר או להכחיש. כך או אחרת, הפציעה גדעה את קריירת הספורט שלו, והוא התרכז במוסיקה. "אי אפשר לדעת מה היה קורה איתי אם לא הייתי נפצע", הוא אומר, "אולי הייתי הופך לשחקן בייסבול גדול ומתראיין אצלך אחרי שהייתי זוכה בגביע העולם".
• • •
ב־1994, כשהיה בן 17 בלבד, נישא למירדיס גונזלס, היום מנכ"לית חברת התקליטים אל־קרטל רקורדס. באותה שנה נולדה בתם הבכורה יאמילט (23), חוויה שאותה תיאר יאנקי בעבר כ"קשה מאוד, מורכבת, מלמדת ומאוד מתגמלת". כעבור שלוש שנים נולדה הבת השנייה, חסאליס מריה (20), וכעבור שנתיים נוספות - הבן ג'רמי (18).
המחלות שלו עברו בתורשה גם לשתי בנותיו. הגדולה סובלת מהיפוגליקמיה, והשנייה מסוכרת. "מכיוון שאני כבר נלחם במחלות האלה, אנחנו נאבקים בהן ביחד", אמר בעבר לרשת העיתונים "לה פרנסה", "אני לא נוטש את הבנות שלי במאבק הזה. זו הפכה להיות מלחמה של כל המשפחה".
הבת הצעירה, חסאליס מריה, היא בלוגרית אינסטגרם עם 67 אלף עוקבים, שמתחקים אחרי תמונות האופנה והיופי שהיא מעלה. בתמונות של אביה היא מכנה אותו "הפרפורמר הטוב ביותר, שראוי לכל פרס והכרה שבעולם".
"ברגע שאתה הופך למפורסם, יש כמה פיתויים שאתה צריך ללמוד להתמודד איתם", אומר יאנקי, "אני תמיד חושב על אשתי וילדיי כדי להימנע מצרות, ומשתדל לא לחשוב על הדברים המפתים".
למרות סירובו לשיר על פוליטיקה, הוא מעורב פוליטית. פורטו ריקו היא מדינת חסות של ארה"ב, שלאחרונה הצביעו מרבית אזרחיה ברוב עצום על הצטרפותם כמדינה ה־51 של הדוד סם. הפורטוריקנים מצביעים לנשיאות ארה"ב, ובבחירות 2008 תמך יאנקי בגלוי במועמדות של ג'ון מקיין הרפובליקני.
כיום, כמי שמנסה לפרוץ לכמה שיותר שווקים בינלאומיים ולצאת בסדר עם כולם, הוא לא מוכן לומר מילה על פוליטיקאים. כששואלים אותו, למשל, על דונלד טראמפ, הוא מגיב ב"אין תגובה" מהדהד.
מנגד, הוא משמש דובר של ארגון להגנת הסביבה, הפועל בבתי ספר במולדתו. "אני מאוד פעיל ומודע למה שקורה בקהילה שלי ובעולם כולו. חשוב לי להיות בתוך הלופ הזה, לדעת מה קורה. לדעתי אפשר עדיין להציל את הכוכב שלנו. לאנשים יש כיום מודעות הרבה יותר גדולה לנושא, ואנחנו חייבים להמשיך לדבר ולעסוק בו, כי העולם הזה הוא הבית שלנו".
הוא לא פוסל הליכה לפוליטיקה בעתיד, "אבל כרגע אני מתמקד במוסיקה שלי, מופיע מסביב לעולם ומקליט הרבה. אשמח לעוד הרבה להיטים. יש לי עוד כמה שירים בקנה, שאתה וכל העולם עוד תשמעו אותם ועליהם. אני חולם להופיע בכל העולם ולשתף פעולה עם אמנים גדולים אחרים, למשל ריהאנה. זה יכול להיות נפלא".
shishabat@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו