ארגון ה-OECD, הארגון לשיתוף פעולה כלכלי ולפיתוח, פרסם היום (רביעי) את הדו"ח השנתי ה-30 בסדרת דוחותיו, אשר עוקבים אחר המדיניות החקלאית.
הדו"ח, שמעריך את הפעילות החקלאית במדינות שונות, בחן את המדיניות החקלאית ב-52 מדינות הארגון, המייצרות כשני שלישים מהתפוקה החקלאית העולמית.
ארגון ה-OECD מדגיש כי ישראל היא המובילה העולמית בתחום פיתוח טכנולוגיות מים, מיחזור מי קולחין לשימוש חקלאי ופיתוח מקורות מים חדשים, ובפרט באמצעות התפלה. ישראל נמצאת מזה שנים בצמרת המדינות עם שיעורי פריון גבוהים במיוחד בתחום הייצור החקלאי, הודות לשיעורי השקעה יחסית גבוהים במחקר ופיתוח ובהדרכה.
כמו כן, ישראל היא המובילה העולמית לאורך השנים בתחום הייצור החקלאי בר-קיימא באזורים צחיחים וצחיחים למחצה.
"משטר תמיכות מעוות"
יחד עם זאת עוסק הד"וח בבעייתיות הקיימת במדינות רבות לאורך השנים, וישראל בתוכן, עקב משטר תמיכות מעוות. מדובר על צעדים שפוגעים בתחרות החופשית כמו: סבסוד תשומות (סבסוד ההשקעה), מחיר מובטח, משטר מכסות ייצור ובמיוחד רמת מכסי מגן גבוהה (העלאה מכוונת של מחירי המוצרים המיובאים מחו"ל כדי להגן על התוצרת המקומית).
כל אלו תורמים במצטבר למחירי מזון גבוהים והיעדר תחרות מספקת בשוק חשוב זה. דו"ח הארגון על חקלאות ישראל בשנת 2016 שב וממליץ על שינוי דרסטי במדיניות זו ומעבר למערך תמיכות ישירות וממוקדות, שיש בהן כדי להעצים את התחרותיות והיעילות של חקלאות ישראל, הקצאה יעילה יותר של גורמי ייצור ופוטנציאל גבוה להוזלה של מחירי המזון בשוק המקומי.
סמנכ"ל בכיר לסחר חוץ במשרד החקלאות, איציק בן דוד אמר כי "משרד החקלאות ניהל מול החקלאים ועם משרד האוצר קרוב לשנה מגעים כדי להגיע למתווה מוסכם של תמיכה ישירה ארוך לטווח של כ-15 שנה לקידום ולהגנה על הייצור החקלאי ברוח המלצות ארגון ה-OECD, וכמתחייב ממחויבויות ישראל לארגון הסחר העולמי. עד עתה טרם הגיע המשרד להסכמות עם כל ענפי החקלאות אלא רק במספר קטן של ענפים".
שבחים על הגדלת המכסות הפטורות
בנוסף, בדו"ח מוצגת עלייה בתמיכה לחקלאים בישראל (אומדן התמיכה בחקלאים ב-2016 עמד על למעלה מ-1,300 מיליון דולר). חלק עיקרי מתמיכה זו הינו תמיכה במחיר השוק, המחושבת בהתבסס על היחס בין מחיר המוצר בשוק המקומי לבין מחירי רפרנס שונים בשוק העולמי. הדו"ח מציין כי הענפים העיקריים בישראל שנהנו מתמיכה זו, בשנים 2014 – 2016 הם חלב, עוף ובננות.
הדו"ח מציין לטובה מספר רפורמות שביצע המשרד בשנת 2016, ביניהן הרפורמה בענף הבשר, לפיה המכסות הפטורות של יבוא בשר בקר טרי יגדלו בהדרגה מ-7,500 טון ב-2016 ל- 17,500 טון בשנת 2020.
בנוסף, שיעורי המכס הכלליים לייבוא בשר מעבר למכסה יקטנו בהדרגה ל-12% בלבד בשנת 2020 ובתמורה מגדלי הבקר יקבלו תשלומי פיצויים, שישולמו ליחידת שטחי מרעה.