האלימות בחברה הישראלית מגיעה גם לכביש. מי מאתנו לא נתקל בנהג שקילל, איים, חתך, סנוור או סתם נצמד לרכב באופן מסוכן? סקר חדש של עמותת "אור ירוק" באמצעות מכון המחקר "מאגר מוחות", חושף כי כמעט אחד מכל שני נהגים (42%) טען כי נתקל בקטטה בין נהגים בכביש לפחות פעם אחת בשנה האחרונה.
הסקר נועד לבחון את שיעור האנשים המדווחים כי הם נתקלים בתופעות שונות של זעם ותוקפנות מצד נהגים בכבישי ישראל: 87% דיווחו כי נתקלו באלימות מילולית (קללות) ותנועות מאיימות לפחות פעם אחת בשנה האחרונה. 63% מהציבור השיבו כי נתקלו באלימות מילולית (קללות) ותנועות מאיימות, בסקר הקודם שנערך בשנת 2015 - עליה של כ-30%. עוד מהסקר: 42% דיווחו כי נתקלו לפחות פעם אחת בקטטה בכביש, בשנה האחרונה. 21% מהציבור השיבו כי נתקלו לפחות פעם אחת בקטטה בכביש, בסקר הקודם שנערך בשנת 2015 - פי שניים יותר.
99% דיווחו כי ראו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה כלי רכב שחותך רכבים אחרים או נצמד אליהם. 91% מהציבור השיבו כי ראו לפחות פעם אחת רכב שחותך רכבים או נצמד אליהם, בסקר הקודם שנערך בשנת 2015 - עליה של כ-10%.
98% דיווחו כי ראו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה כלי רכב שצפר בכוונה ובאגרסיביות. 83% מהציבור השיבו כי ראו לפחות פעם אחת רכב שצפר בכוונה ובאגרסיביות, בסקר הקודם שנערך בשנת 2015 - עליה של כ-20%.
97% דיווחו כי נתקלו לפחות פעם אחת בשנה האחרונה ברכב שסנוור כלי רכב אחרים. 70% מהציבור השיבו כי ראו לפחות פעם אחת רכב שסנוור כלי רכב, בסקר הקודם שנערך בשנת 2015 - עליה של כ-40%.
הכעס הוא האויב
על פי אור ירוק, מחקרים בעולם הראו קשר ישיר בין התנהגות אלימה להגדלת הסיכון למעורבות בתאונות דרכים. "נהגים החשים כעס, מדווחים על מעשים פזיזים ומסוכנים בכביש כמו אי-שמירת מרחק, מהירות מופרזת ונהיגה פחות יציבה באופן כללי. נהגים אלו יהיו מעורבים בתאונות דרכים בשיעור כפולמנהגים שאינם חשים כעס בזמן נהיגה". מחקר אמריקני אחר מעריך כי הכעס והאגרסיביות משחקים תפקידים ראשיים ביותר ממחצית מתאונות הדרכים הקטלניות ביותר באמריקה.
מחקר של מכון המחקר ההולנדי לבטיחות בדרכים SWOV, בדק ומצא כי קיים קשר חזק בין כעס לבין התנהגות אגרסיבית ותוקפנית על הכביש. הכוונה היא להתנהגות שעשויה לגרום נזק פיזי או נפשי למשתמש והתנהגות המכילה אלימות וחריגה מכללי מוסר. ישנן מספר סיבות להתנהגות אגרסיבית בכביש: נהגים רבים נמצאים על הכביש בזמן שמלווה אותם תחושת כעס ועצבנות ממקרים שקורים לפני הנהיגה או במהלכה. רגשות אלו מסכנים את הימצאות הנהג על הכביש והופכות אותו לאגרסיבי ואימפולסיבי יותר.
זעם על הכביש, אילוסטרציה // צילום: getty images
סיבה נוספת לסכנה היא תנאי הדרך. מצבים שכיחים כוללים פקקי תנועה, עיכובים באור אדום ועבירות המבוצעות על ידי אחרים הגורמות לעיכוב בתנועה. כל אלו ואחרים גורמים לנהג להרגיש עצבנות, כעס וזעם, המעלים את סיכוייו להיות מעורב בתאונת דרכים באופן משמעותי.
כיצד ניתן למנוע מהכעס מלהשפיע על ההתנהגות בכביש? דרך אחת היא באמצעות החינוך. חשוב להבין שקשה למנוע מאנשים לחוות רגשות, אולם, מידע וקורסים בנושא שליטה על הכעס יכולים לסייע בשינוי הדרך שבה כעס בא לידי ביטוי בדרכים.
דרך נוספת קשורה לתשתיות המדינה. אין ספק כי רבים מהנהגים מרגישים כעס וצורך להתנהגות אימפולסיבית כשהם נתקלים בפקקי תנועה למשל. ברור כי הפחתת פקקי התנועה, קיצור זמני ההמתנה לאור אדום ומידע לנהגים לגבי עיכובים בדרך יכולים לעזור בהפחתת הרגשות הקיצוניים. גם האכיפה נשארת חשובה בהתמודדות עם מצבים קיצוניים של תוקפנות הנהגים.
ארז קיטה מנכ"ל עמותת אור ירוק מספר: "האלימות בכביש היא תוצאה ישירה להיעדר משטרת התנועה ברחובות ובכבישים. כשחלק מהציבור לא רואה נוכחות משטרתית בכביש, ההרתעה נעלמת ואנשים מתנהגים בבריונות, בידיעה כי הסיכוי שיתפסו נמוך. משטרת התנועה סובלת ממחסור חמור במאות ניידות ומאות שוטרים ולכן ישנה חשיבות עליונה לנראות המשטרתית היומיומית בכביש כגורם שמונע עבירות נועה ובריונות. חייבים לחזק את אגף התנועה בתופסת של 300 ניידות ומאות שוטרים כדי להחזיר את הביטחון למשתמשי הדרך".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
