משחקי המכביה ה־20 שייצאו לדרך ביולי השנה, מביאים איתם כמו תמיד סיפורים רבים. נכון, מדובר בתחרות ספורטיבית אבל בעיקרה מדובר במפגש לחיזוק הקשר היהודי עם התפוצות, כשהספורט הוא רק אמתלה שעליה מתלבשים עשרות סיפורים, שההישגים הספורטיביים הם לאו דווקא הדבר העיקרי בהם.
המקרה של מיקה ברדין יוצא דופן בכך, שכן הוא מכיל בתוכו כמובן את הסיפור היהודי־ציוני־ישראלי, אולם ההקשר הספורטיבי שבו דווקא ראוי לציון. ברדין, רק בת 12, תהיה לצעירת המשתתפים במשחקים בכל הזמנים, והיא תעשה זאת בתחרויות הסקווש, כאשר רוב יריביה יהיו בכלל בנים.
הנתונים שלה מספרים שמתחת לגילאי 15, היא השחקנית הטובה ביותר בישראל. בארה"ב היא ממוקמת בגילאי 13 במקום התשיעי. עד כמה סקווש הוא ענף גדול בארה"ב? קרוב ל־2 מיליון שחקנים לוקחים בו חלק מדי שנה. עד כמה סקווש הוא ענף פופולרי בעולם? יותר מ־20 מיליון שחקנים משתתפים בו באופן מקצועני ביותר מ־120 מדינות ברחבי העולם. אז מה הפלא שהוא אמור להיכנס כענף רשמי במשחקים האולימפיים בשנת 2024?
כוחה של חבטה
שאלה נוספת שראוי כמובן לשאול היא האם לישראל תהיה נציגה היסטורית במשחקים הללו. בלי לשים יותר מדי משקל על הכתפיים של הנערה בת ה־12, נדמה שזו המטרה של כולם.
"מיקה עשתה את הבחירה בסקווש בלי שהתערבנו לה", מספרת ליסה, אמה של הספורטאית הצעירה. "בארה"ב ילדות ונערות נחשפות להרבה סוגים של ספורט, והן יכולות לבצע את הבחירה שלהן ממגוון רחב. מיקה ניסתה והתאהבה בסקווש. גם בימי החופשה שלה, שבהם היא אמורה לנוח, היא יוצאת למגרש ומשחקת".
מיקה אמנם מתגוררת בעמק הסיליקון בקליפורניה, נוכח עבודתו של אביה, אבל ליסה מספרת שאין ספק בכלל שאם הקריירה תמריא, הבת שלהם תייצג את מדינת ישראל: "נועם הוא ישראלי כמובן ואני עשיתי עלייה, לכן הדם של הבנות שלנו הוא כחול־לבן. אנחנו מתגוררים עכשיו בארה"ב, אבל המשפחה של מיקה היא בישראל והתגוררנו שם. הבחירה לייצג את המדינה היתה שלה כמובן, אבל אני לא חושבת שהיה ספק בכלל נוכח העובדה שזה מה שהיא מקבלת בבית שלה".
בחודש שעבר קיימה מיקה את הופעת הבכורה הגדולה הראשונה שלה, באליפות אירופה עד גיל 15 בפראג, צ'כיה. היא היתה השחקנית היחידה של ישראל, כשאיתה נבחרת הבנים של ישראל. אף שהתחרתה עם שחקניות שמבוגרות ממנה בשלוש שנים (כאשר מדובר בספורט אלו הבדלים קריטיים בגילים הללו), היא גברה על אלופת גרמניה בת ה־15, ובכך השיגה ניצחון ראשון משמעותי בקריירה הבינלאומית שלה כנציגת ישראל.
"זה היה קודם כל כבוד גדול שנבחרתי לייצג את ישראל, ואחר כך כמובן לעלות על המגרש ולייצג את המדינה", מספרת מיקה. "אני מקווה שבשנים הקרובות אוכל להמשיך לשמח גם את החברים הישראלים שלי, וגם את החברים האמריקנים".
את מיקה מאמן נדב טאנן, אחד משחקני הסקווש הבכירים של ישראל בשנים האחרונות, שאימן נבחרות באירופה והפך למאמן הראשי של השחקנית הצעירה. הוא הועבר על ידי המשפחה לקליפורניה כדי להיות צמוד אליה. האם ליסה מסבירה כי "עבור מיקה הסקווש הוא דרך להתמודד עם סיטואציות מורכבות בחיים שלה ודרך להתמודד עם החיים, באמצעות השימוש בספורט. כשאני רואה את הדרך שבה היא מתמודדת על המגרש עם סיטואציות כאלו ואחרות, אני מבינה את הכוח של הספורט".
לראות מעבר לספורט
העובדה שישראל יכולה לזכות באחת משחקניות הסקווש המובילות בעולם בעתיד הקרוב, מעלה שוב את השאלה - האם בישראל עצמה היתה יכולה לצמוח ספורטאית בענף שהוא לא מהגדולים ומהמתוקצבים? התשובה ברורה כנראה לכולם, גם לאלו שהספיקו להביט עלינו לרגע מבחוץ.
מיקה ברדין
"אחד הדברים ששמתי לב אליהם בישראל הוא שמדובר בחברה מאוד שוויונית בין גברים ונשים", אומרת ליסה. "אישה יכולה להטיס בישראל מטוס, אבל כשזה מגיע למגרש הספורט, שם דברים מתחילים להשתנות; וזה די מדהים. אתה שומע את כל הדעות הקדומות, למשל 'את נראית כמו בן', וזה לא ברור לי, פשוט מכוונים בישראל בנות שילכו לרקוד ולא ייכנסו לספורט, ויש בישראל כל כך הרבה ספורטאיות מצוינות שאנחנו מפספסים אותן".
אז ביולי השנה יקבל הקהל הישראלי הצצה ראשונה למי שאמורה להיות, אולי, בשנים הקרובות, אחת משחקניות הסקווש המובילות ואולי־אולי הנציגה שלנו במשחקים האולימפיים בהמשך הדרך.
"אני לא חושבת שאנחנו מוסיפים לחץ עליה כשאנחנו מדברים על זה", מסכמת ליסה. "היא לא לחוצה על המגרש ולא כשאנחנו מדברים על זה. להפך, היא רואה בספורט כלי לשוויוניות בין נשים לגברים, דרך לקשר בין אנשים ממדינות שונות. היא מצליחה לראות את הקשר שמעבר לספורט, אף שמדובר בתחרות ספורטיבית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
