בנק ישראל מזהה גם הוא האטה בענף הנדל"ן, כך עולה מהסקירה השנתית על המערכת הבנקאית שמפרסמת המפקחת על הבנקים בבנק ישראל, ד"ר חדוה בר, הבוקר (רביעי). "בתקופה האחרונה ניכרים בשוק המשכנתאות סימני האטה, שבאים לידי ביטוי בהתמתנות קצב צמיחתו של האשראי לדיור, בירידת היקף המשכנתאות החדשות ובעליית הריבית עליהן", כך נכתב בדו"ח. כמו כן, צוין כי "חלק ממאפייני הסיכון של ההלוואות לדיור השתפרו בעקבות צעדים שנקט הפיקוח על הבנקים בשנים האחרונות, ואלו השתקפו בירידה מסוימת של שיעור ההפסד באשראי לדיור במבחן הקיצון שנערך השנה".
אך יחד עם זאת, בבנק ישראל כן מזהים את הסיכונים בתחום הנדל"ן על המערכת: "ההתפתחויות בשוק הדיור בשנים האחרונות חושפות את הלווים ואת המערכת הבנקאית לפגיעה אפשרית כתוצאה משינויים שיכולים להתרחש בסביבה הכלכלית. זעזועים כגון פגיעה משמעותית בהכנסות הלווים בעקבות עלייה באבטלה, עלייה חדה של שיעורי הריבית וירידה ניכרת ומהירה של מחירי הדירות צפויים להקשות על לווים בהחזר המשכנתא ולפגוע גם בבנקים".
שליש מתיק האשראי הבנקאי – אשראי לדיור
עוד מוסיפים בבנק ישראל כי "בשנים האחרונות נקט הפיקוח על הבנקים שורה של צעדים לשם צמצום סיכונים אלה ותמחור הולם יותר שלהם. הריבית על המשכנתאות מושפעת מעלות גיוס המקורות של הבנקים, ממידת התחרות בשוק המשכנתאות ומהסיכון של הלווה וההלוואה. הפנמת הסיכונים הגלומים באשראי לדיור על ידי הבנקים, ובהכוונת הפיקוח על הבנקים, הייתה אחד הגורמים העיקריים לעליית הריבית בשנתיים האחרונות – התפתחות הפועלת למיתון של עליית הביקושים למשכנתאות ולמיתון של עליית מחירי הדירות".
"מזהים סיכונים בתחום הנדל"ן". נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג // צילום: נעם ריבקין פנטון
למרות הפעולות שנקט הפיקוח על הבנקים לצמצום הסיכון בתחום הנדל"ן, מודים שם כי "תיק ההלוואות לדיור נותר מוקד סיכון – לנוכח חלקו הגבוה של האשראי לדיור בתיק האשראי הבנקאי, שמגיע ל-32 אחוזים, העלייה בהיקף ההלוואה הממוצעת לדיור, התארכות התקופה לפירעון והמשך ההתייקרות של מחירי הדירות, שעלו במהלך 12 החודשים האחרונים ב-4.7 אחוזים".
במקביל: הבנקים ממשיכים להגדיל את האשראי
מעבר לתחום הדיור, המשיכו הבנקים ב-2016 להגדיל את האשראי שהם מעמידים למשקי הבית ולעסקים הקטנים והבינוניים על פני העסקים הגדולים במשק. סך התיק של האשראי המאזני גדל ב-3 אחוזים והסתכם ב-935 מיליארד שקל בסוף השנה שעברה. חלקם של העסקים הזעירים והקטנים הגיע ל-43 אחוזים מתיק האשראי העסקי. האשראי למשקי הבית זינק ב-4.9 אחוזים, לעסקים קטנים וזעירים ב-7 אחוזים, לעסקים בינוניים ב-0.7 אחוזים בלבד ולעסקים גדולים נרשם קיטון של 5 אחוזים. בתחום הדיור גדל האשראי ב-4.4 אחוזים.
כמו כן, עולה מהסקירה כי הבנקים הקטנים בקרב 5 הבנקים הגדולים במערכת, הגדילו מאוד את היקף האשראי שהעמידו בשנה שעברה. דיסקונט רשם את הזינוק החד ביותר של 9.7 אחוזים, אחריו מזרחי-טפחות (לעסקים הבינוניים) בשיעור של 7.1 אחוזים ואחריו הבינלאומי בשיעור של 4 אחוזים. לאומי הגדיל רק ב-0.6 אחוזים והפועלים רשם קיטון של 1.2 אחוזים.
״אשראי הוא כמו מלח באוכל״
המפקחת על הבנקים ד״ר חדוה בר הביעה את דאגתה מהגידול החד באשראי שניתן למשקי הבית. לדבריה ״אשראי הוא כמו מלח באוכל״. כלומר כשהמינון גבוה מידי אי אפשר לאכול, וכשהוא נמוך מדי אז האוכל סר טעם. צריך לדבריה לתת אותו במידה.
בר קראה לציבור שלא להעמיס על עצמו הלוואות שלא יוכל לעמוד בהן. היא הוסיפה כי בנה בן ה-13 קיבל לאחרונה הצעה להלוואה של 20 אלף שקל במסרון בטלפון הסלולרי. לדבריה הבנקים לא מציעים אשראי במסרון.
בפיקוח על הבנקים דואגים מהסיכון הכולל למערכת, שנצבר כך שהגופים השונים לא מודעים לגבי האחרים. הבנקים למשל לא יכולים בוודאות אם מישהו נטל הלוואות חוץ בנקאיות. עניין זה יוסדר בעתיד על ידי מערכת דירוג אשראי, אך כרגע אין פתרון מערכתי כולל.