האם בעתיד הקרוב כשנגיע לרופא המשפחה נפגוש שם רופא כללי ולא מומחה? כבר כיום, כ־60 אחוזים מרופאי המשפחה שאנו פוגשים אינם מומחים ברפואת משפחה אלא רופאים כלליים, והמצב רק ילך ויחמיר כך שיותר רופאים כלליים ופחות מומחים ייכנסו לתפקיד, כך מתריעים רופאי המשפחה.
אחרי שמצוקת רופאי המשפחה עלתה לדיון בכנסת לפני כחצי שנה, ולא טופלה, יוצאים הרופאים למאבק על הגדלת מספר המתמחים ברפואת המשפחה. רופא משפחה הוא למעשה הכתובת הראשונה של המטופלים, ולרוב גם הרופא שמרכז את הטיפול בהם, גם במקרה שיש צורך בהפניות לרופאים מומחים אחרים. בעידן שבו תוחלת החיים עולה, אך חולים רבים סובלים מכמה מחלות והטיפול בהם מורכב, גדלה גם חשיבות רופא המשפחה כמתאם הטיפול.
מנתוני משרד הבריאות עולה שכיום ישנם בישראל 4,523 רופאים העוסקים ברפואת משפחה, כאשר רק כ־1,900 מהם התמחו בתחום ו־300 מתוכם יפרשו לגמלאות בשנים הקרובות. כמו כן, רק כ־60 עד 80 רופאים חדשיםמסיימים מדי שנה התמחות ברפואת משפחה, בעוד שבאיגוד רופאי המשפחה מעריכים שיש צורך ב־300 מתמחים בשנה כדי להדביק את הפער.
ד"ר מיסקין // צילום: אורן בן חקון
באיגוד רופאי המשפחה מעריכים שאחת הסיבות למחסור בתקנים למתמחים קשור למצבן הכספי של קופות החולים, המעדיפות לעבוד עם רופאים כלליים ולא להשקיע בהתמחות של ארבע שנים. נוסף על כך, משרד הבריאות לא מסייע במימון תקני התמחות לרופאי משפחה, שכן תחום רפואת המשפחה לא הוגדר כ"מקצוע במצוקת כוח אדם" בהסכם הרופאים מ־2011, בעוד שמקצועות כמו רפואת פגים או הרדמה הוגדרו ככאלו ומי שבחר להתמחות בהם קיבל תמריץ כספי.
בנוסף, מדובר בתחום שכמעט ואין בו אפשרות לעבודה פרטית ומכניסה, כמו במקצועות רפואיים אחרים, ואילו העבודה היא בעלת אספקטים "פקידותיים" רבים כמו מתן אישורי מחלה ואישורים שונים. כמו כן, כמחצית מהרופאים הצעירים בישראל הם בוגרי לימודי רפואה בחו"ל, כאשר ברוב המדינות אין דגש על רפואת משפחה והיכרות מתקופת הלימודים, שעשויה לגרום להם לבחור דווקא בהתמחות זו. כל אלו, לצד הגידול הטבעי באוכלוסייה ופרישתם של רופאים ותיקים, גורמים למחסור הקשה.
"פספוס של רופא משפחה יכול לעלות בחיי אדם. רופא משפחה חייב לדעת להבדיל בין מצבים, ולדעת אם יש צורך בטיפול מיידי או רק במעקב", מסביר ד"ר יאן מיסקין, מומחה ברפואת משפחה ובמחלות זיהומיות. לדבריו, "בהתמחות בתחום לומד הרופא לא רק לטפל במה שראה עד עכשיו - אלא גם במצבים שלא פגש. רופאי המשפחה מתעדכנים ועושים השתלמויות כל העת, ומאותה סיבה שאף אחד לא הולך לעבור ניתוח אצל רופא כללי, או לא פונה לרופא כללי כשיש לו בעיות בכליה, או לקרדיולוג לא מומחה, איך אפשר ללכת לרופא משפחה שאינו מומחה? זה הזוי. זו צריכה להיות דרישה מהציבור שהרופא המטפל הראשוני יהיה מומחה, ומשם תגיע הדרישה הזו לקופות החולים ולמשרד הבריאות".
יו"ר איגוד רופאי המשפחה, פרופ' שלמה וינקר, מוסיף כי "יש צורך דחוף להגדיל באופן משמעותי את תקני ההתמחות ולקלוט בכל שנה יותר ממאה מתמחים נוספים על הקיים, וזאת כדי לתת מענה לאוכלוסייה הגדלה והמזדקנת ולהציע מקומות התמחות בקהילה לרופאים החדשים שייכנסו למערכת בשנים הקרובות".
לדבריו, "ללא העלאת מספר המתמחים, תהיה ברפואה בקהילה נסיגה קשה לשנים רבות באיכות הטיפול המוענק לאזרחים, עקב קליטתם של רופאים ללא התמחות לעבוד כרופאים ראשוניים בקהילה, רופאים שיישארו לעבוד כרופאים כלליים עשרות שנים, עד לפרישתם לגמלאות".
פרופ' וינקר // צילום: שמוליק סולומון
במסגרת המאבק הקים איגוד רופאי המשפחה קבוצת דיון בפייסבוק בשם "מומחים צעירים", שמגייסת חברים חדשים ותפקידה להסיר חששות ולהשיב לשאלות בנוגע להתמחות. כמו כן, נפתח אתר אינטרנט באותו השם, שמרכז את כלל המידע על ההתמחות. הרופאים אף הפיקו סרטון המעודד התמחות ברפואת משפחה, ומציג את המקצוע כשילוב בין אתגר מקצועי לסביבת עבודה נוחה ומתגמלת.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "המשרד פועל בכמה מישורים על מנת להדביק את הפער הקיים. כיום מוכשרים בישראל מדי שנה יותר מ־750 סטודנטים לרפואה, בשנים הקרובות המספר יעלה ל־900 והגידול יביא לגידול משמעותי נוסף במספר מקבלי הרישיון. כמו כן, מספר המתמחים ברפואת משפחה גדל משמעותית בשנים האחרונות כתוצאה מפעילות המשרד. גם השנה יקצה המשרד מענקים לקידום תחום ההתמחות בקהילה".