פרידה אחרונה

סגן עדי לוי כותבת לשירה צור ז"ל

הקסם, שייחד רק אותך

שירה,

אני בוחרת לספר עלייך ממקום של חוזק ומופת.

שירה צור ז"ל

כבר אז, עוד בתחילת הקורס, עוררת בי סקרנות על מי שאת ועל מה שתביאי איתך לצוות: הידע השופע, היצירתיות, ויותר מכל - החוכמה שלך. ואת, בדמותך ובחוכמתך, הצלחת לגעת בכל אחד מאנשי הצוות: בזכות צניעותך, המסירות לאנשים ולמשימות - גם לאלו הקטנות ביותר.

בכל שלב של שיח ששילב עומק וחשיבה, שם נשמעת. במסגרת שיחותינו נחשפתי אלייך, וכמה מיוחדת היית. שיתפת אותי בחוויות מגיבוש הטיס שעברת ומהשירות הצבאי שהיה מאוד משמעותי בעבורך, וסיפרת על השאיפות שהיו לך לגבי עתידך כקצינה בצבא ההגנה לישראל.

אחד הדברים שריגשו אותי היה לשמוע עד כמה חשוב לך להיות המפקדת הטובה ביותר לאנשייך. זה ללא ספק היה חשוב לך יותר מכל.

באחד השיעורים שבהם דיברנו על הבחירה שלכם לצאת לקצונה, כתבת לי פתק: "עדי, יצאתי לקצונה בשביל לפקד על הצד הטוב ביותר על מב״רים חדשים״. אין ספק שאמירה זו באה ממקום עמוק, כמו הבחירה שלך לצאת לקצונה, שלא היתה לך ברורה בהתחלה. היה חשוב לך לצאת מהמקום האמיתי ביותר.

הפיגוע שבו נרצחת הותיר בי תחושה שהטובים ביותר נלקחו מאיתנו, איזה פספוס גדול. המחשבה מה יכולת להביא לעולם בהמשך דרכך לא מניחה לי. נהגת לספר לי על התכנונים הרבים, החל מהקרובים ביותר כמו ההתנסות בהר הרצל שתיכננת באופן יוצא דופן, ועד התפקיד שבו תשובצי וחופשת הסקי בסוף הקורס.

היה בך את הקסם הזה, שייחד רק אותך, המבט הטוב בעיניים, התמימות ויותר מכל: אהבת האדם.

למען הנצחתך אטפח בתוכי ובאנשים הקרובים אלי חלק מתכונותייך שכל כך אפיינו אותך - את שמחת החיים שהגיחה גם ברגעים הקשים בקורס וסחפה איתה את כולנו, את הסקרנות והשאיפה לטוב ביותר.

שירה... זה לא באמת נתפס. את חיה בתוכנו, החותם שלך חקוק בי וילווה אותי לעד.

מודה לך על תקופה משמעותית ומלמדת בחיי.

סגן עדי לוי

הכותבת היתה המפק"צית של שירה ז"ל בקורס הקצינים, וכיום מפק"צית בגדוד ארז

•   •   •

סרן שרית לוי כותבת ליעל יקותיאל ז"ל

הגעת מוכנה ונרגשת - ואז הסיור נקטע

יעל,

הגעת ליחידתנו בנובמבר 2017, עוד לפני שסיימת את ההשלמה לקצונה. "הצצת" על היחידה לשלושה ימים ואז חזרת לסיים את קורס הקצינים. כבר בשלושת הימים האלו התחלתי להבין מה "יש לנו בידיים", איזו קצינה מצוינת קיבלנו. כבר בשיחת הפתיחה איתך נחשפתי לאיכויות שלך, לרצון העז להיות מצוינת במה שאת עומדת לעשות בשנה וחצי הקרובות, לסקרנות הרבה שאפיינה אותך וגרמה לך לרדת לפרטים הקטנים בכל נושא שבו נגעת.

יעל יקותיאל ז"ל

השבוע הראשון שלך ביחידה לאחר סיום ההשלמה היה במקביל לסידרת חינוך של קורס טיס. חברותייך ליחידה הדריכו את פרחי הטיס במשך חמישה ימים, וההנחיה שקיבלת ממני היתה להיצמד לקבוצות וללמוד את ההדרכות. בפועל, לא רק שעשית את זה ולא עזבת לרגע את הקצינות האחרות, אלא לא הפסקת לשאול אותן שאלות לאורך כל השבוע, העיקר לספוג וללמוד כמה שיותר.

החודשיים שלאחר מכן הובילו לכך שתובילי בעצמך סדרות חינוך. העמקת בכל דבר הרבה מעבר למצופה, יצרת קשרי חברות עם הקצינות והחיילים במדרשה והתחבבת מאוד על כל מי שפגש בך. הדרכת בעצמך כמה סיורים, ויותר מכל, שמחת במקום שאליו הגעת והבנת שאת מבצעת תפקיד משמעותי מאוד למרות היותך קצינה צעירה בתחילת דרכך.

סידרת החינוך הראשונה שהיית אחראית לה היתה של גדוד ארז - צוערים תומכי לחימה בבה"ד 1. היית אמורה להוביל את הסידרה ופתחת אותה ביום ראשון בבוקר, 8 בינואר 2017. הספקת להיות בשעות הראשונות של הסידרה, עד לסיור שהיה אמור להתקיים בעיר העתיקה בירושלים. הסיור החל בארמון הנציב, אך נקטע לאחר פיגוע הדריסה. התכוננת לסידרה בהשקעה רבה, סגרת את כל הפינות ווידאת שלא נשאר שום עניין פתוח. הגעת מוכנה ונרגשת מאוד לסידרת החינוך. בבוקר זה לא הייתי נוכחת בפתיחת הסידרה, אך כששאלתי אותך איך היתה ההתחלה השבת: "טפו טפו טפו, עד עכשיו הכל טוב". נרגעתי וידעתי שיש על מי לסמוך.

היית מסוג האנשים שעוד בחייהם הבנו וידענו להעריך את המעלות שלך, האהבה הרבה שהבית עימך, הרצון לעזור לאנשים אחרים, להיות שם בשביל מי שצריך ולדעת לדרוש שיהיו שם בשבילה כשהיא צריכה, ויחד עם כל אלו, גם המקצועיות ללא פשרות, הלמידה המתמדת, הבגרות והחוכמה.

אנחנו ממשיכים לזכור אותך ואת עודך חלק מהישיבות שלנו, חושבים מה היית אומרת, איך היית רואה את הדברים וכיצד היית פועלת. אני סבורה שחווית חודשים משמעותיים מאוד בשירותך הצבאי והרגשת מסופקת מהעשייה החינוכית המשמעותית. נמשיך לזכור אותך ולחבק את משפחתך המדהימה והמיוחדת.

סרן שרית לוי

הכותבת היא מפקדת יחידת ההסברה למפקדים, היתה המפקדת הישירה של יעל ז"ל

•   •   •

סגן רוית גולן לארז אורבך ז"ל

ממך למדתי על אהבת האדם

ארז,

"העושה מצווה אחת קונה לו פרקליט אחד, והעובר עבירה אחת קונה לו קטגור אחד" (מסכת אבות) - כך פתחתי את ההספד שלי אליך בתום השבעה. לפי ציטוט זה, שורה של פרקליטים מאחוריך עכשיו.

ארז אורבך ז"ל

מוזר שעוד מעט ארבעה חודשים מאז הפיגוע, מאז לכתך, אותו פיגוע שטילטל את עולמנו. ואולי עדיין לא עיכלתי עד הסוף. תמיד קראתי קטעים שנכתבו על חיילים שנהרגו, כמו "ההחמצה" ו"הוא כבר לא", ופתאום זה מתלבש לי עליך, מהצד של המפקדת בעצמי.

בתור מפק"צית בבה"ד 1 נחשפתי למגוון כה גדול של צוערים: דתיים, חילונים, יהודים, דרוזים, גברים, נשים, מבוגרים, נערים, עתודאים, נגדים, מה לא... וגם אתה הגעת אלי.

אתה, ארז, שיכולת לא להתגייס עקב מצבך הרפואי, בחרת אחרת. בחרת אחרת גם כשדחפת לצאת לקצונה והתחייבת ליותר. יכול היית לבחור בצוות מגדרי בתור חייל דתי, אך ויתרת. דווקא כדי לחוות את השוני. ובסוף - הגעת אלי.

ממך למדתי על קבלת האחר, על אהבת אדם, על צניעות טהורה ועל רצון עמוק וכן "להיות אדם טוב יותר ולהשתפר כל הזמן". כמה פשוט, ככה יפה.

נרצחת ביום שבו ציינו את חורבן הבית עקב שנאת החינם. ואתה - שייצגת עבורי את אהבת החינם, נותן לי עדיין תקווה למציאות יפה יותר, לישראלי היפה, לטוב שבאדם.

חבל שהעולם לא הפיק ממך עוד. הרבה אנשים יכלו ללמוד ממך, לקחת ממך דבר או שניים לחיים.

תודה על הרצון, ההתמדה והנחישות שלך.

תמיד תלך איתי.

סגן רוית גולן

הכותבת היתה המפק״צית של ארז ז״ל בקורס הקצינים, וכיום מפק"צית בגדוד ארז

•   •   •

סגן לירון טלקר כותבת לשיר חג'אג' ז"ל

בטוחה שגם למעלה את מיועדת לגדולות

שיר,

עברנו יחד חודשיים אינטנסיביים במיוחד. חודשיים שונים מכל מה שהיית רגילה אליו. ולמען האמת, גם לי אלה היו חודשיים שונים מכל מה שהכרתי.

שיר חג'אג' ז"ל

לאורך כל הדרך הזאת הראית לכולם מי את ומהן האיכויות שלך והצלחת להתבלט, בענווה ובצניעות. לא היית מהראשונים לחוות דעה, אך כשעשית זאת היא היתה אמיתית, כנה וחדה. כי ככה את - לא חוסכת במילים ובביקורת, אומרת כל מה שעובר בראש.

לא תמיד היית לוקחת חלק בדיונים בצוות, אבל כשאכן לקחת לא היה סיכוי שמישהו לא יקשיב או חלילה יתפרץ לדבריך. "אני מדברת!" וכששיר מדברת, מקשיבים. 

אומרים שיש סיבה לכל אדם שנכנס לנו לחיים. ואני למדתי ממך המון בעודך בחיים, וגם לאחר לכתך. כולנו למדנו ממך. על חברות, אכפתיות ומסירות שאפיינו כל צעד שלך, ובמיוחד בעשייה שלך מאחורי הקלעים, בלי צורך שיכירו לך תודה, אלא ממקום טהור ואמיתי, רעות ועשייה הדדית. העשייה והמנהיגות השקטה - הן אלה שגרמו לכולנו להתאהב בך. כל זאת לצד הבגרות והביטחון, שאיפשרו לסובבים אותך להאמין בדרכך וללכת בעקבותייך. הצלחת לסחוף למקומות שאליהם כיוונת. למדנו ממך שההשפעה תהיה עמוקה יותר כשהיא מגיעה דווקא מהמקום הזה של שקט וצניעות.

למדנו ממך על כוח רצון, ועל כמה שהוא יכול לנצח הכל: כבר בשבוע הראשון סיפרת לצוות על הקשיים שחווית במהלך לימודי התואר, אמרת בנחישות שבאמצעות מוטיבציה אפשר להגיע לכל מקום ושהשמיים הם הגבול. ואת, את ההוכחה המובהקת לביטוי הזה.

לפני כמה שבועות נכחתי בשיעור של צוות מהמחזור החדש של הקק"צ: פתאום התחילה לדבר צוערת דעתנית, שמדברת מהר כמעט כמוך. חוץ מזה היא לא הזכירה לי אותך בכלל, אבל הנה פתאום עלתה לי דמותך לנגד עיניי. בראשי ראיתי אותך יושבת באותה הכיתה, לצד שאר הצוות, מנדנדת את הרגל במרץ, עם הגולגול המבולגן על הראש והנעליים המבריקות, כי את הרי לא משתמשת בגלח"צ רגיל, רק בספריי.

והנה שאלתי אותך שאלה, ואת מדברת בנחישות וסוחפת את כולנו לאחוז בדעתך. אני משחזרת בראשי שוב ושוב את אותם הרגעים שבהם הכל התהפך. שנייה בודדת לפני תחילתו של הסוף.

עוד עמדת לצידי, כל מה שהיה צריך זה עוד רגע אחד או פחות רגע אחד, מטר בודד לשמאל או לימין והכל יכול היה להסתיים אחרת. 

אולי, הצלחתי להעלות לעצמי תשובה בראש, אולי היית פשוט טובה מדי בשביל להיות כאן? כל שנותר לקוות זה שטוב לך יותר איפה שאת נמצאת. בטוחה שגם שם את מיועדת לגדולות.

היתה לי הזכות ללוות אותך בשבועותייך האחרונים. לצפות מקרוב בתהליך שעברת ובכוח ההשפעה שלך על הסובבים אותך. לעד אזכור את המסירות, השאפתנות, החוכמה, תעצומות הנפש ואת כל הטוב שבך.

משהו ממך יישאר בי תמיד, תודה לך.

סגן לירון טלקר

הכותבת היתה המפק"צית של שיר ז"ל, וכיום קה"דית בגדוד ארז

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו