התמחות בליטיגציה בישראל הינה ענף צעיר יחסית. עד לפני מספר שנים ייצוג התיק בערכאות משפטיות, כמו בית משפט או בית דין רבני, הייתה לחלק בלתי נפרד מניהול תיק הלקוח. ואומנם, הצלחתו של תיק המגיע לדיון משפטי תלויה במידה רבה ביכולת של הפרקליט להופיע במשפט, ולא כל עורך דין, מבריק ומנוסה ככל שיהיה, מסוגל לעמוד מול השופט. לכן החלו בשנים אחרונות להקים משרדי עורכי הדין מחלקות ליטיגציה עצמאיות, מהטפלות בשני ענפי המשפט: משפט אזרחי (אשר כולל בתוכו משפט מסחרי) ומשפט פלילי.
פרקליטו של השטן: מיהו ליטיגטור
מאחורי המונח הלועזי, מסתתרת דמות של פרקליט כריזמטי ומחונן, בעל כישרונות רבים, ולא רק בתחום המשפט. ליטיגטור טוב הינו פסיכולוג מלידה, שחקן, אסטרטג, איש המילים בעל שליטה ווירטואוזית בתקשורת הבין אישית. בדומה לשחקן שחמט, ליטיגטור מתכנן מראש את צעדיו ומנבא את המהלכים של הצד הנגדי, וכחלק מאסטרטגיה בונה תחזיות אודות הדינאמיקה שתיווצר בכותלי בית המשפט בעקבות מתן עדויות והצגת הראיות.
בניגוד לשאר התמחויות בעריכת הדין, ליטיגטור הינו דמות ציבורית, חשופה לביקורת ציבורית, השלילית והחיובית כאחת. פרקליטים העוסקים בתחום ליטיגציה מעוררים סנסציות חדשותיות, מובילים רפורמות בפסקי הדין, מעורבים בשערוריות וסקנדלים מתוקשרים ולעיתים הופכים להוגי דעת הקהל ולמובילים שינויים פוליטיים וחברתיים. תיקים מתוקשרים יוצרים לעיתים באז תקשורתי, ומתנהלים באווירה של סערת רגשות, מלאה במתח ובציפייה. לא בכך הדמות של ליטיגטור מעניקה השראה לסדרות טלוויזיה, ספרים וסרטי קולנוע כה רבים.
ליטיגציה: אמנות השכנוע
תפקידו של ליטיגרטור מאתגר במיוחד מכוון שהוא נוגע בשלל האספקטים השונים בתחומים משפטיים – מעיון בספרי החקיקה ומציאת פסקי הדין הקשורים בנושא המתדיין, דרך הכנת הטיעונים, העדויות והראיות ובניית האסטרטגיה הכללית, ועד להצגתו של התיק בפני השופט.
המטרה ברורה לכל: לשכנע בית המשפט בצדקתו של הלקוח ולגרום לו להעדיף את טענתיו על פני הטיעונים של הצד היריב. כדי להשיג את המטרה, חייב הפרקליט להשתמש בכל קשת של כישוריו שברשותו- בידע בתקנותיה של החקיקה ובסדרי הדין והפרוצדורות, בניסיון בהופעה מול השופטים, בכריזמה האישית, בשליטה הווירטואוזית בתחום הוורבאלי, ביכולת הבעה בכתב, ועוד ועוד.
על ליטיגטור לדעת כיצד לתמרן את הליך המשפט לטובת התיק שהוא מייצג. מהכנת הלקוח להופעה במשפט ועד לתשאול העדים וביצוע החקירה הנגדית - הפרקליט המייצג בונה כל שלב במשפט כמו שבמאי בונה סצנה בסרט - הכל מחושב מראש, מתוכנן ומאורגן: העלילה, התפאורה, השחקנים. ויחד עם זאת, אחת התכונות שמאפיינת ליטיגטור טוב הינה הגמישות המחשבית. למרות התכנון היסודי, לעיתים ניצב הפרקליט מול הפתעה, בעיה שצצה בזמן אמת, ועליו למצוא פתרונות יצירתיים במהירות האפשרית תוך כדי המשפט. עורכי דין בעלי דפוסי חשיבה מקובעים, אלה שפוחדים לאלתר ונצמדים לתכנים שהכינו מראש, לעולם לא יצליחו במלאכת הליטיגציה.
ליטיגציה: מאחורי הקלעים
ליטגטור - בין אם מייצג את התובע או את הנתבע, אחראי על כל השלבים של הכנת התיק וייצוגו בבית המשפט.
בקבלת התיק לליטיגציה, על הפרקליט לבצע פעילויות רבות:
ראשית כל , עליו ללמוד על נסיבות הסכסוך מנקות המבט של הלקוח ולעבור על כל חומרי החקירה – מהמסמכים הרשמיים ועד להקלטות, הודעות טקסט, שיחות טלפון מתועדות, צילומים ומיילים. על סמך הממצאים של הבדיקה היסודית יתכן כי יחליט כי יש צורך באיתור חומרים נוספים, אותם יחפש בעצמו או בעזרת עוזריו, תחקירנים או בלשים.
בשלב הבא מנתח הפרקליט את המקרה של התיק מהזוויות העובדתיות והמשפטיות, בונה תמונה אובייקטיבית של נסיבות האירוע, לומד את טענותיו של היריב ואת עמדתו במשפט.
לאחר מכן צריך הפרקליט להתעמק בפסיקה והלכות משפטיות. נושא התיק וטיעוניו “יתורגמו” לשפה המשפטית, ויועברו למסמך רשמי, מנוסח היטב, הגיוני, משכנע, בהיר ורהוט.
בניית הטקטיקה והאסטרטגיה הינו השלב המרכזי בתהליך ההכנה של התיק למשפט. יחד עם הלקוח, מגדיר הליטיגטור מהי המטרה של ההליך המשפטי: פשרה, עסקת טיעון או זכיה מלאה. בהתאם לכך, בונה קוו הטיעונים הכללי, תוך כדי יצירת מענה למגוון סיטואציות שעלולות להתרחש בזמן המשפט. גם הפרקליט עצמו מתכונן לבית המשפט – ההופעה הוויזואלית, סגנון דיבורו, מסריו, נאומיו, שאלותיו ותשובותיו - הכל מתוכנן ונבנה בהתאם לתכנית האסטרטגית ובעזרת השיטות הטקטיות המתוחכמות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו