שחר של גיבורה חדשה

הרצון העצום של מפתחי משחקים לחדש ולרגש אותנו, השחקנים, מוביל אותם למקומות מסקרנים. אינספור משחקים עוצבו עד היום בסביבה עתידנית, ולא מעט משחקים לקחו אותנו אחורה בזמן. אך מעטים המשחקים שמצליחים לשלב בצורה כל כך טבעית והרמונית בין העבר והעתיד, כמו שמתרחש ב-Horizon: Zero Dawn.

ובכל זאת, מדובר במשחק עתידני. כ-1,000 שנים קדימה, העולם חזר לחברה שבטית אחרי שכדור הארץ עבר אסון אקלימי שכמעט השמיד אותו כליל. בני האדם המעטים שהצליחו לשרוד את האסון עשו זאת באמצעות הטכנולוגיה, שפיתחה רובוטים שאיזנו את תוצאות הקטל העצום, ובמשך שנים בני האדם והרובוטים חיו זה לצד זה. אלא שמשהו השתבש, ובגלל וירוס מסתורי המכונות החלו לתקוף את בני האדם. 

החברה האנושית התחלקה עם השנים לשלושה שבטי הנורה, הקארג'ה והאוסראם. הנורה חזרו לצורת החיים הקדומה ביותר, של ציידים ולקטים, הקארג'ה הקדישו את חייהם כדי לסגוד לשמש, והאוסראם התאפיינו באיסוף וסחר של חלקי מתכת שהשיגו ממכונות ישנות.

איילוי. ממשיכה מגמה מבורכת של גיבורות בעולם הגיימינג

גיבורת המשחק היא איילוי – נערה משבט הנורה שהוגלתה על ידי השבט מסיבה שתתברר בהמשך המשחק. מי שמגדל אותה הוא רוסט, מנודה נוסף של השבט. במשך כל ילדותה ניסתה להבין איילוי מדוע היא גורשה מהשבט שלה, ומחליטה להתאמן כציידת עילאית כדי להוכיח את שוויה בפני הנהגת השבט, שבנוי בצורה מטריאכלית, שבה הנשים הן המנהיגות. כאן המקום לציין ש-HZD ממשיך מגמה בולטת מהשנים האחרונות בתעשיית הגיימינג, והיא לתת לדמויות נשיות להוביל את העלילות המרכזיות.

לאיילוי יש מטרה אחת: לגלות מיהי אמא שלה, ומדוע נודתה מהשבט. כך יוצאת איילוי למסע אפי כדי למצוא את התשובות, ועד מהרה מגלה כי הייעוד שלה בחיים הוא בעצם למנוע את השמדת כדור הארץ, כשהפעם זה יקרה בידי כוח מסתורי שדוחף את המכונות לאלימות ולהרס.

החיקוי עלה על רבו

HZD הוא משחק הרפתקאות בגוף שלישי, המתרחש בעולם פתוח מרהיב ביופיו שמציג בצורה כמעט מושלמת את הסינרגיה שבין עולם עתידי לבין מאפיינים עתיקים. בהקשר הזה, מדובר באחד המשחקים החדשניים ביותר שיצאו בשנים האחרונות. פרה היסטוריה לצד טכנולוגיות על, לקטים וציידים לצד מכונות על.

עיצוב המשחק זכה לתשבוחות כבר מהרגע שבו הוצג הטריילר הראשוני לפני כשנתיים. המכונות מעוצבות כך שמדובר ברובוטים שאימצו לעצמם מאפיינים של חיות פרא. כך למשל, המכונות הפשוטות מזכירות שוורים ואיילים, והמכונות הגדולות נראות כמו דינוזאורים אימתניים. במהלך המשחק איילוי חייבת להתמודד עם המכונות הללו, לגלות את נקודות התורפה שלהן וללמוד כיצד לאלף אותן ולגייס אותן לצידה.

אלא שעל אף רמת החדשנות המרשימה, משהו ב-HZD הרגיש לנו מוכר. כאילו שכבר חווינו משהו דומה בעבר. אחרי כמה שעות של משחק נזכרנו בדמיון: המשחק Far Cry Primal שיצאה לפני שנה, במארס 2016. "פריימל" מתרחש בשנת 10,000 לספירה, ונדמה ש-HZD לא התבייש לאמץ, שלא לומר לחקות, מאפיינים רבים מהמשחק המוצלח הזה.

זה רובוט? זו מכונה? זה דינוזאור? זה הכל ביחד

כך למשל, כלי הנשק דומים, מנגנון היכולות והמיומנות מרגיש מוכר, והקווסטים זהים כמעט לחלוטין. כמו בפריימל, גם כאן אפשר לאלף את המכונות (חיות פרא "אמיתיות" בפריימל); כמו בפריימל, גם כאן משימות רבות כרוכות בהתחקות אחרי עקבות ורמזים; וכמו בפריימל, גם כאן העולם הפתוח מרהיב ביופיו ובגודלו.

אלא שכאן מסתיים הדימיון. בזמן שפריימל לוקה בעומק לדמויות ולסיפור, HZD מביא עימו עלילה עמוקה, מורכבת, בעלת דמויות רבות ומסקרנות, כאלו שגורמות לך לרצות לחוות עוד ועוד מהמשחק. גם המשימות עצמן מגוונות ואינן חוזרות על עצמן יתר על המידה.

יש גם חסרונות, על כל פנים

הורייזון זכה לביקורות נלהבות עם יציאתו לפני כחודשיים. מכיוון שמדובר במשחק בלעדי לפלייסטיישן 4, חברת סוני דיווחה על עלייה נאה במכירת הקונסולה במהלך החודשיים הללו, עלייה שמיוחסת לסקרנות הרבה שהמשחק עורר.

אם נתאמץ ממש, נוכל למצוא גם כמה חסרונות. בדור המשחקים הנוכחי, כמו "אנצ'טרד 4 , פיפ"א 17 ועוד, הבעות הפנים של הדמויות עברו "מתיחת פנים", תרתי משמע, ואפשר לראות כל אגל זיעה וקמט שולי. נדמה שב"הורייזון" חסכו בפן הזה, והדיאלוגים המעניינים באים עם הבעות פנים פלסטיות ושטחיות מעט.

אבל עבורנו השחקנים יש מדד אחד שהוא החשוב ביותר: מדד ההנאה. HZD הוא לא רק משחק מרהיב ביופיו ובעלילתו, אלא גם משחק מהנה מאוד, מאתגר במיוחד, שבו גם המשימות הצדדיות שלכאורה לא מקדמות את העלילה המרכזית זכו לטיפול קפדני. ועם גיבורה מהפנטת ביופיה ובאופיה כמו איילוי, יהיה זה בטוח להמר שמשחק ההמשך הוא רק עניין של זמן.

העיצוב המרהיב של "הורייזון"

על קצה הג'ויסטיק

גרפיקה ****+

חדשנות ****

משחקיות *****

עלילה מרכזית *****

סה"כ ציון: 4.6 מתוך 5