למרות ההערכה הרבה שלה זוכה הבמאי האמריקני ג'יימס גריי ("רחובות מושחתים", "שתי אהבות", "המהגרת"), ולמרות ההערצה שרוחשים לו וליצירותיו בצרפת (ובפסטיבל קאן), אף פעם לא מצאתי את עצמי באמת מתלהב מסרט שלו. קל מאוד להעריך את מה שהוא עושה. בכל זאת, מדובר ביוצר חכם, עקבי ובלתי מתפשר - מהסוג שהיה קצת יותר נפוץ בהוליווד במהלך הסבנטיז. אך להתלהב? יכול להיות שצריך להיות צרפתי בשביל זה.
גם סרטו החדש של גריי, אפוס ההרפתקאות התקופתי המרשים "העיר האבודה Z", שמתרחש ברובו בעומק האמזונס, בתחילת המאה שעברה, לא העיף אותי אל מחוץ לסטרטוספירה. אבל אין ספק שמדובר בדבר הכי שאפתני שיצא תחת ידיו. והבחירה של גריי לצאת סוף־סוף מניו יורק, לאחר שכל חמשת סרטיו הקודמים התרחשו בחלקים שונים של העיר, מפתיעה ומרעננת גם היא.
במרכז הסיפור, שמבוסס על ספר נון־פיקשן של כתב ה"ניו יורקר" דיוויד גראן, עומד סיפורו האמיתי של רב־סרן מוכשר בצבא הבריטי בשם פרסי פוסט (צ'רלי הונאם, "פסיפיק רים"), שמקבל הזדמנות נדירה לשפר את מעמדו החברתי הרעוע באמצעות משימת מיפוי מסוכנת וארוכה בבוליביה.
פוסט מקים לעצמו משלחת קטנה - שכוללת את רוברט פטינסון, בתפקיד מופנם ולא אופייני, כיד ימינו - מותיר את אשתו הדעתנית (סיינה מילר) ואת בנו הפעוט מאחור, ויוצא לחקור את הג'ונגל. אך ככל שהדרך מתארכת ומסתבכת, כך גוברת משיכתו המיסטית של פוסט אל דרום אמריקה. הוא מוצא את עצמו מוקסם עד עמקי נשמתו מהעולמות החבויים שהוא מגלה. וכאשר הוא חושף את שרידיה האפשריים של עיר מסתורית, שאותה הוא מכנה "Z", האובססיה שלו רק מתגברת, עד שהיא מאיימת לכלות אותו. עם החזרה לאנגליה הוא מייד מארגן משלחת נוספת, כדי לפתור את התעלומה אחת ולתמיד. אך האם הוא ימצא את מה שהוא מחפש?
עם שחזור תקופתי מדוקדק, תפאורה טבעית מרהיבה, שימוש בתאורה טבעית (ובנרות) ופסקול מכשף שניתן לכנותו "אמביינט ג'ונגלים", "העיר האבודה Z" נראה ונשמע נהדר, ומנקודת מבט של חובב קולנוע, מדובר בלא פחות מחגיגה (רשימה חלקית של מקורות ההשראה של גריי כאן כוללת את "פיצקרלדו" של ורנר הרצוג, את "בארי לינדון" של סטנלי קובריק, את "העולם החדש" של טרנס מאליק, וכמובן, את "אפוקליפסה עכשיו" של פרנסיס פורד קופולה).
אך מבחינה דרמטית, המצב קצת פחות מדהים, ואם תשאלו אותי, האשם המרכזי בכך הוא השחקן האנגלי המסכן צ'רלי הונאם, שלגמרי נמצא כאן מחוץ לליגה שלו (למעשה, גריי בחר בו רק לאחר שבראד פיט ובנדיקט קמברבאץ' – שלוהקו בשלבים מוקדמים יותר - נאלצו לפרוש בגלל בעיות של לוח זמנים).
הונאם הוא שחקן סביר, אני חושב, והוא גם נראה כמו איש מאוד נחמד, אבל קלאוס קינסקי הוא לא. האמת? הוא בקושי ג'וש הארטנט. למרות שהוא אנגלי במציאות, איכשהו המבטא שלו בכל זאת מצליח להישמע מזויף. הוא אולי חתיך, אבל הוא נעדר כל כריזמה. רמת האנרגיה שלו נמוכה, ההגשה שלו לאקונית, ובכל מקרה, הוא ממש אינו מתאים לדמות של פוסט, כי הוא לא מצליח לספק לה כל נפח, ואין לו שום סיכוי למכור את הטירוף שלה, שלמעשה מניע אותה ומשמש לה חומר בעירה.
רוברט פטינסון וסיינה מילר, מצידם, דווקא עושים עבודה משביעת רצון, וגם טום הולנד (ספיידרמן החדש), שצץ בחציו השני של הסרט, כבנו הבוגר של פוסט, מזריק קצת רגש שברירי לתמהיל ומותיר רושם טוב. אך אין ספק ש"העיר האבודה Z" היה משתפר מאוד אם במרכזו היה ניצב שחקן קצת יותר רציני ו/או קיצוני. טום הארדי, נניח.
"העיר האבודה Z", "The Lost City of "Z, כתב וביים: ג'יימס גריי. ארה"ב 2016
yishai.kiczales@gmail.com