תגלית ארכיאולוגית מפתיעה וחשובה בגליל: נחשף דולמן (שולחן אבן) נדיר עתיק ומסתורי בן למעלה מ-4,000 שנה, המעוטר באומנות סלע קדומה. ארכיאולוגים מטעם המכללה האקדמית תל חי, רשות העתיקות והאוניברסיטה העברית בירושלים, גילו לאחרונה את הדולמן מסתורי בן למעלה מ-4,000 שנה בתוך שדה גדול של דולמנים, הסמוך לקיבוץ שמיר בגליל העליון.
באדיבות רשות העתיקות
ייחודו של הדולמן בממדיו העצומים, במבנה המקיף אותו, ובעיקר בעיטורים האומנותיים החרוטים בתקרתו. הדולמן התגלה בביקור מקרי, שערך פרופ' גונן שרון, מהתכנית ללימודי גליל במכללה האקדמית תל-חי, בשדה הדולמנים סביב קיבוץ שמיר, הכולל יותר מ-400 מבני אבן ענקיים, המתוארכים לתקופת הברונזה הביניימית (לפני למעלה מ-4,000 שנה). כאשר פרופ' שרון נכנס לתא, הבנוי מתחת לדולמן הגדול ביותר, הופתע לגלות ציורי סלע חרוטים על התקרה.
"האומנות הראשונה המתועדת בדולמן במזרח התיכון" // צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות
גילוי החריטות הביא לפרויקט מחקר של הדולמן וסביבתו, שהניב גילויים חדשים על תופעת הדולמנים בארץ ישראל. "זו האומנות הראשונה המתועדת בדולמן במזרח התיכון", אמר אורי ברגר, ארכיאולוג רשות העתיקות ושותף למחקר. "הצורות החרוטות מציגות קו ישר, הניגש למרכזה של קשת. בתקרת הדולמן תועדו כ-15 חריטות כאלה, הפזורות במעין קשת לאורך התקרה. אין לצורות אלו מקבילות באומנות חריטות הסלע במזרח התיכון, ומשמעותן עדיין בגדר תעלומה".
הממצא, המציג את האומנות, נסרק בשטח על ידי המעבדה לארכיאולוגיה ממוחשבת באוניברסיטה העברית. באמצעות טכניקה חדשנית, הופק מודל תלת-ממדי של החרוטה: "הסריקה התלת-ממדית מאפשרת לזהות חריטות, שאחרת כמעט ואינן ניתנות לזיהוי בעין רגילה", הסבירה פרופ' ליאור גרוסמן, מנהלת המעבדה.
.jpg)
הדולמן – מבט מבפנים // צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות
החדר בתוך הדולמן, שבתקרתו נמצאו החריטות, הוא גדול ממדים – שני מטרים רוחבו ושלושה מטרים אורכו, והאבן המכסה אותו היא עצומה בגודלה ומשקלה מוערך ב-50 טון לפחות. זו אחת האבנים הגדולות ביותר, ששימשו להקמת דולמנים במזרח התיכון. הדולמן הוקף גל אבנים (טומולוס) אדיר, שקוטרו כ-20 מטרים, ומשקל אבניו מוערך בעוד כ-400 טון.
בתוך גל האבנים זוהו לפחות ארבעה דולמנים קטנים יותר, שמוקמו למרגלות הדולמן המעוטר. משמעות הדבר היא שמדובר במבנה מונומנטאלי ענק, הבנוי בצורה הירארכית (תא מרכזי ותאי משנה). זו הפעם הראשונה, שמזוהה דולמן הירארכי כזה במזרח התיכון. הדולמן הענק בשמיר הוא רק אחד ממאות מבנים ענקיים, הפזורים בצפיפות באזור זה. הוא מעיד על קיומה של מערכת שלטונית משמעותית ומבוססת באזור בזמן "ימי הביניים" של תקופת הברונזה.
הדולמן בשמיר ממבט על // צילום אווירי – שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות
ארכיאולוגים נוטים לפרש את העבר על סמך ממצאים חומריים. היעדרן של ערים, ישובים גדולים ומבנים מונומנטאליים מעיד על התמוטטות המערכות השלטוניות והכלכליות במהלך "תקופה אפלה" בהיסטוריה. הדולמנים מספרים סיפור אחר על התקופה, חברה שיש לה מערכת שלטונית וכלכלית מורכבת, המוציאה לפועל מפעלים הנדסיים מונומנטאליים, אבל לא משאירה אחריה עדויות ארכיאולוגיות אחרות.
"הדולמן הענק בשמיר מעיד, ללא ספק, על בנייה ציבורית", ציין פרופ' שרון. "הקמתו דרשה כוח אדם משמעותי במשך תקופה לא מבוטלת. במהלך הזמן הזה, צריך לשכן ולהאכיל את כל האנשים הללו. הקמת מבנה ענק כזה דורשת ידע הנדסי וארכיטקטוני, שלא מצוי בדך כלל בידיהן של קבוצות נוודים קטנות. חשוב מכך, דרושה כאן מערכת שלטונית חזקה, שתוכל לאסוף כוח אדם משמעותי, לכלכל אותו ובעיקר לצוות על ביצוע ולשלוט בפרויקט גדול וממושך". למרות כל זאת, נסיבות הקמתם של הדולמנים, הטכנולוגיה הכרוכה בבנייתם ותרבותם של האנשים שהקימו אותם, עדיין מהוות את אחת התעלומות הגדולות בארכיאולוגיה של ארץ ישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
