מכירים את זה שאתם רואים טלוויזיה, מעבירים לhd, וחוזרים לערוץ הרגיל? התחושה שזה בסדר, אבל לא חד. ככה נראתה הפועל ת״א במחצית הראשונה של המשחק מול הפועל רעננה. היא החזיקה בכדור, ניסתה לעשות מהלכים וזה נראה די בסדר אבל משהו חסר, עומק וחדות. כך במשך דקות רבות ראינו את האדומים מנסים, בלי סיומת.
וכמו בכל קלישאה טובה, התקפה טובה של רעננה וטעות של איציק שולמייסטר הספיקה, ובדקה ה-33 השופט קבע פנדל לרעננה, לאחר הכשלתו של מוחמד שכר. שמעון אבוחצירה בעט, אך אריאל הרוש היה במקום והשאיר את האדומים בחיים.
אלישע, עוד לא החלטת מי יהיה השוער הראשון שלך מול ספרד? אל תחפש רחוק מדי. הרוש רוצה, הוא מוכן, הוא ראוי.
אם המחצית הראשונה לא היתה ב-HD, במחצית השניה היתה תחושה של ימי תחילת הטלוויזיה, כשהיו ניתוקים והתמונה קצת מטושטשת. שתי הקבוצות לא הציגו כדורגל טוב, האדומים המשיכו להחזיק בכדור אבל שיחקו לרוחב, בלי לסכן את היריבה וברעננה, למרות שהיתה מסוכנת יותר בהתקפות נראתה כאילו הגיעה לסמן ״וי״ על משחק ותיקו טוב לה.
הקבוצה של חיים סילבס הגיעה למשחק הזה אחרי שני ניצחונות חוץ רצופים, ואולי לא רצתה לייצר תקדים, מכיוון שהיא מעולם לא השיגה שלושה ניצחונות רצופים בחוץ.
תיקו מאופס זו לא תוצאה טובה לשחקנים של קורצקי, שכמו בכל המשחקים לאחרונה התקשו בייצור מצבים והציגו כדורגל לא חכם. להפועל ת"א יחכו עוד יריבות מסתגרות כמו רעננה בפלייאוף התחתון, ולכן המאמן צריך להיות מודאג, שהרי אם לא ינצחו משחקים, האדומים יתקשו לשרוד. מנגד, רעננה עשתה את שלה. לנוכח הרמה בתחתית, סילבס יכול לישון בשקט, למרות שעם קצת יותר ריכוז מצד שכר ודור חוגי הוא היה לוקח אתמול שלוש נקודות.
