קודם כל זאת הפתעה נעימה. קצב הצמיחה המהיר ברבעון האחרון של 2016 הורגש בשטח במהלך הרבעון והיו לו סימנים מקדימים. שיא בהזמנת רכבים, פיצוץ אוכלוסין בנתב"ג בדרך לטיסות לחו"ל, הזמנות מרובות לכל סמארטפון חדש שיוצא בשוק וכך הלאה. זה לא שנפטרנו מהעוני, ברור שחייבים להמשיך לפעול לצמצומו, אבל מצבם של רבים השתפר.
מנתוני הלמ"ס אתמול ניתן היה לראות את הגורמים שהשפיעו על קצב הצמיחה המואץ: גידול חד בהוצאה לצריכה פרטית, זינוק בהשקעות בנכסים קבועים. הריבית הנמוכה ממשיכה לתת את אותותיה והיא מזיזה את הכלכלה. אבל זו לא רק הריבית, גם אופק של הפחתות מסים מעודד את הציבור לצרוך ומקל על עשיית עסקים. חשוב להמשיך במדיניות הפחתות המסים, ובמיוחד להקל על בעלי העסקים, דרך הפחתת נטל הרגולציה.
יחד עם זאת, אין מנוס מלהגיד את זה, אבל כנראה שמשהו ששר האוצר משה כחלון עושה - ובכלל הצעדים שנוקטת הממשלה ובראשה ראש הממשלה נתניהו, שלו יש תבונה כלכלית מוכחת - הם נכונים מבחינה כלכלית. האבטלה בשפל של כל הזמנים, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה מטפס, המשק מוכיח את חוסנו. אפילו הפתרון לבעיה העיקרית שמטרידה את הציבור הרחב - מחירי הדיור הבועתיים - מתחיל לתת את אותותיו, ונרשמה רגיעה ראשונית במחיריהם.
המודלים הכלכליים הסטנדרטיים מראים שכאשר מעלים את שכר המינימום האבטלה צריכה לטפס. והנה כבר שלוש מדרגות הקפיצו את שכר המינימום, וחתמנו את 2016 עם אינפלציה שלילית ואבטלה בשפל. יכול להיות שהמחיר ייגבה בעתיד ואין לזלזל בכך, אבל הייתי מצפה מהקולגות בתחום הכלכלי לפחות להראות הרהורים שניים בנושא.
בסיכומו של דבר, כאשר צצים נתונים חיוביים שכאלה אני חושש ממבול נוסף של חקיקות פופוליסטיות של חברי כנסת שרוצים ליפול כאבן ריחיים על בעלי העסקים, במחשבה שאפשר להעמיס על ה"חמור" כמה שרוצים מבלי שגבו יישבר. חובה עלינו להיזהר מחטא הגאווה, ובמיוחד, כדי להמשיך לצעוד קדימה, לבחון עוד הקלות בנטל המסים. אל לנו להיקלע לשאננות.