העסקת עובדים זרים: מה חשוב לדעת

על פי נתונים שפורסמו לאחרונה על ידי מכון המחקר והמידע של הכנסת, חיים כיום בישראל כ-180,000 קשישים שאינם מסוגלים לבצע באופן עצמאי פעולות בסיסיות. כ-13% מהם מטופלים במוסדות אשפוז סיעודיים והיתר בביתם ובקהילה

צילום: fotolia // fotolia

בחברת שבח שירותי סיעוד ורווחה מצביעים על כך שהדברים מתכתבים עם העלייה הדרמטית בתוחלת החיים בישראל בשלושת העשורים האחרונים. אם בשנת 1980 תוחלת החיים במדינה לגבר עמדה על 71.2 שנים ולאישה על 75.7 שנים, בשנת 2017 מדובר על 80.2 שנים לגברים ו-84 שנים לנשים. מכיוון שמצב סיעודי קשור גם לגיל, יותר ויותר קשישים (ובני משפחותיהם) נאלצים למצוא פתרונות של טיפול סיעודי. הבה נבחן את אחת הדרכים השכיחות להתמודדות עם הסוגיה והיא העסקת עובד סיעודי זר. מה יש לדעת לגבי מטפל סיעודי זר וכיצד עושים זאת נכון.

fotolia
fotolia
fotolia

התנאים לקבלת ההיתר

ניתן לקבל היתר להעסקה של עובדים זרים על פי עמידה בקריטריונים של מבחן התלות (ADL) הנערך מטעם המוסד לביטוח לאומי, למי שמבקש לקבל גמלת סיעוד, או לחילופין מטעם אגף ההיתרים בסיעוד השייך לרשות האוכלוסין וההגירה, עבור מי שאינו מקבל גמלה עקב הכנסותיו הגבוהות. כמו כן, יש לעמוד בתנאי הזכאות הבאים:

  • החולה לא שוהה במוסד אשפוז סיעודי (מרכזי שיקום, בתי אבות, בתי חולים, מחלקות סיעודיות מורכבות וכן הלאה), אלא אם מדובר בדיור מוגן שאין בו שירותי סיעוד או באשפוז יום.
  • האדם המבקש להעסיק עובד זר הגיע לגיל הפרישה (מלבד נכים הזכאים לקצבת שירותים מיוחדים מביטוח לאומי).
  • ישנם תנאים נוספים שנלקחים בחשבון בתוספת למבחן ADL כמו גיל, בדידות, מגורים עם נכה נוסף ועוד.

חשוב לציין, משום שההיתר מיועד לקשישים או חולים שיש להם צורך בהשגחה וטיפול במרבית שעות היממה, לא קיימת אפשרות להעסקה של עובד זר במתכונת חלקית. טיפול סיעודי בחלק משעות היום יכול להיות על בסיס העסקת מטפל סיעודי ישראלי. בלשכות פרטיות בעלות ניסיון ארוך שנים בתחום, כמו שבח שירותי סיעוד ורווחה, ניתן לקבל מענה לשתי הסיטואציות.

תהליך הגשת הבקשה

הבקשה לרישיון העסקת עובדים זרים מוגשת לרשות האוכלוסין וההגירה השייכת למשרד הפנים. ישנה אפשרות להיעזר בלשכה פרטית שיש לה את הרישיון הנדרש כדי לעסוק בכך, לצורך התיווך, ההבאה והטיפול בעובד הזר. לשכה פרטית מספקת בסיטואציות אלה את העובד הזר בהמשך. ברשותה של הוועדה המייעצת לבקש מהחולה או הקשיש תוצאות של בדיקות רפואיות, חוות דעת רפואית, חוות דעת סוציאלית וכל מסמך אחר הנוגע לדיון בעניינו. קשיש שאינו זכאי לגמלת סיעוד בשל הכנסות גבוהות, ולכן לא נבחן במבחן תלות של הביטוח הלאומי, יופנה ישירות לביצוע המבחן על ידי ענף הסיעוד ברשות האוכלוסין וההגירה. זאת כחלק מהטיפול בבקשה להעסקת עובד זר. ההליך כרוך בתשלום אגרה מלא ויש לצבור את הניקוד כמפורט בתקנות הרשות.

איתור עובדים זרים

אין אפשרות כיום בישראל להעסיק עובד זר בתחום הסיעוד אם האחרון איננו רשום בלשכה פרטית בעלת רישיון והיתר מטעם רשות האוכלוסין וההגירה. היות שמדובר גם בנושאים הקשורים לקשישים סיעודיים מכאן, וגם לזכויות עובדים זרים מכאן, אך ורק לשכות פרטיות אלה מורשות להביא, לתווך ולטפל בעובדים זרים בתחום הסיעוד.

על מנת לאתר מטפל סיעודי זר רצוי לפנות ללשכות פרטיות אשר במסגרת שירותיהן נותנות הכוונה וייעוץ לבני המשפחה ולמטופל בתהליך. כך המשפחה והקשיש יכולים להבטיח כי העובד נבחר על פי צרכיו הייחודים של המטופל. לבסוף, גם אם ישנו עובד זר בארץ שתפקידו הסתיים אצל מעסיק מסוים אך עדיין יש לו אפשרות להישאר בישראל, או לחילופין ידוע על עובד ששוהה בחו”ל ויש ענין להביאו ארצה, המהלך צריך להיות על בסיס יצירת קשר בין העובד ולשכה פרטית. רצוי להסתייע בלשכה מקצועיות ובעלת ניסיון, כמו למשל שבח שירותי סיעוד ורווחה, המספקת פתרונות למגוון רחב של צרכים סיעודיים ושתדע לתת לכם את המענה הנכון.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר