ישראל זקוקה למקור מידע מאוחד בנושא שריפות, כדי לסייע בהבנת מקורן ובדרכים למניעתן - כך עולה ממחקר חדש של האוניברסיטה העברית שנערך על ידי פרופ' נעם לוין וד"ר נעמה טסלר, אשר בדק את ההבדלים בין מסדי הנתונים העיקריים על שריפות במדינה.
החוקרים השתמשו במאגר נתונים שונה של שריפות שהתרחשו באותן שנים בישראל והגיעו למסקנות שונות. פרופ' לוין (כראש המעבדה לחישה מרחוק באונ' העברית) נוהג לעבוד עם לוויין נאס"א המצלם את כל כדור הארץ מדי יום. ד"ר טסלר, לעומתו, בנתה בסיס נתונים המבוסס על נתוני הקרן הקיימת לישראל, הרשות הארצית לכבאות ולהצלה ורשות הטבע והגנים.
הלכה למעשה, התמונה השונה שמעלים בסיסי הנתונים השונים מוליכה למסקנות שונות בקשר למשטר השריפות; על פי הלוויין, האביב והסתיו הם העונות המועדות לפורענות. מנגד, בנתוני קק"ל יש מתאם גבוה בין יערות נטועים לשריפות - לאור העובדה שמרבית הנתונים מבוססים על שריפות ביערות. זאת ועוד, בניגוד לנתוני הלוויין, בסיס הנתונים השני מפריד בין שרי - פה לשריפה; באופן זה אפשר לבחון את נסיבות ההצתה. למרבה הצער, אין מאגר נתונים משולב.
פרופ' לוין: "יש להקים רשות שתיצור בסיס נתונים אחד ומלא של השריפות, שיסתמך הן על נתוני הלוויין והן על נתוני קק"ל, הרשות הארצית לכבאות ולהצלה ורשות הטבע והגנים".
מהרשות הארצית לכבאות ולהצלה נמסר: "ככלל, בסיס הנתונים שלנו הוא המקיף והמעודכן ביותר, שכן
הוא כולל את השריפות בשטחי רשות הטבע והגנים, קק"ל ורשות מקרקעי ישראל אנו פועלים למציאת פתרון טכנולוגי שיאפשר לא רק לסכום את כמות האירועים, אלא גם יאפשר לנתח את הנזקים שנגרמו בגין השריפה".