1. מכבי ת"א קיבלה אתמול את ריאל מדריד על מגש. ביכולת בינונית, ברמת מוטיבציה מוגבלת ועם הכוכב סרחיו יוי, שהופיע רק ברבע הרביעי. לעיתים עבור המתבונן מהצד נראה היה שריאל שאננה במקרה הטוב ומזלזלת במקרה הרע. למרות כל זאת מכבי לא הצליחה לקחת את מה שנתנו לה במתנה והפסידה 80:75.
האמת היא שבמצבה הנוכחי היא לא מסוגלת לקחת, כי לא ממש ברור מה היא ומי היא. בהדרכתו של המאמן הרביעי העונה נראים הצהובים כקבוצה שהדבר הכי צפוי בה הוא הבלתי צפוי. מכבי לא רק מפסידה משחקים, היא גם מאבדת את זה תדמיתית.
מכבי מוכרת את שאריות הזהות שלה, ולא ברור איך בעלי הבית נותנים לזה לקרות. מקבוצה שהישראלים משחקים אצלה מעט היא הפכה לקבוצה שהישראלים כלל לא משחקים אצלה. מול ריאל הם שיחקו 18 דקות בלבד והצברים רק 8. מילא אם היו לכך תוצאות, אבל גם להפסיד וגם לא לשתף את הישראלים?
שמונה הדקות היו של יוגב אוחיון, שנכנס רק כי גאודלוק נפצע. וגרוע מזה - אחרי דקות טובות שלו הוא ירד לספסל ולא הוחזר. גל מקל, שהיה טוב מול דרושפאקה ואילת, לא ראה שנייה, וכך גם גם הקפטן גיא פניני. לא רק זהות מכבי מאבדת, גם חדר הלבשה בריא אין לה סיכוי לייצר.
2. אחרי כל משחק מתלונן המאמן איינראס בגאצקיס על מספר האיבודים (18 במדריד), ורק לאחריות שלו בגיזרה הוא כלל לא שם לב. איך אפשר שלא לאבד כדורים כשאתה משחק ללא רכז טבעי? בגאצקיס עושה הכל, רק לא לשחק עם מובילי הכדור שלו. להשתמש באנדרו גאודלוק כרכז זה להפסיד פעמיים - הוא גם לא רכז, והוא גם עסוק בניהול משחק במקום בלייצר נקודות, שזו המומחיות שלו.
קבוצה שלא מאבדת כדורים היא קבוצה מסודרת עם היררכיה ברורה, שבה כל אחד יודע את מקומו, וזה הדבר האחרון שאפשר להגיד על מכבי. 11 אסיסטים בלבד מעידים על כך.
3. גם ההעדפות של המאמן הלטבי לא ברורות ויוצרות תסיסה במגרש. הדוגמה הבולטת היא סוני ווימס. הגארד האמריקני קיבל ביום שישי 29 דקות שבהן תרם 5 נקודות (0 מ־2 לשלוש), עם 5 איבודים ומדד מינוס 5 (היחיד במדד שלילי בקבוצה). ביום שישי השחקנים שישבו על הספסל הביעו את מחאתם בעניין ווימס בפני עוזר המאמן ליאור ליובין. זה עוד נתון שמערער את האווירה בקבוצה, ובינתיים הצהובים מאבדת קשר עם השמינייה הראשונה וסיכוייה להגיע להצלבה הולכים וקטנים.
התלונן על כמות האיבודים אך שיחק ללא רכז טבעי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
