"המדינה פשעה": כנס בנושא חטיפת ילדי תימן

כנס "החטופים – 60 שנה אחרי" שדן בנושא הבוער בימים אלו – פרשת ילדי תימן מזרח ובלקן החטופים, שהתקיים בשבוע האחרון בהרצליה היה סוער ואקטיבי במיוחד ומגוון בפאנליסטים מהמובילים בתחומם. למרות הקור - מאות הצביעו ברגליים והגיעו. הרבה ביקורות הועלו במהלך הכנס שהידהד בימים שלאחריהם, חלקם גם נטשו בהתרסה. בין הפאנליסטים התקיים מאבק בין אלה שתמכו בפתיחת ועדת חקירה רביעית בכדי "להגיע לחקר האמת" אחרי למעלה מ – 60 שנה,  ולבין אלה, שהיו הרוב, ששללו זאת, כדוגמת שולמי חתוכה, יו"ר עמותת עמרם שטען כי מדובר בטיוח, "מדינת ישראל קודם כל צריכה להכיר בעוול שנעשה. כל עוד המדינה לא מכירה בזה – כל יום שאין הודאה 'חטפנו ילדים', 'כיסינו עיניים', 'עשינו כסף' – אין מקום לעוד ועדות טיוח".

בין הקהל היו גם ראשי עמותות ביניהם אבנר פרחי, יו"ר ארגון ילדי תימן בישראל שאמר כי מדובר בדישה אינסופית, "עסקנות פוליטיקאית מהסוג שרוצה לדוש בזה עוד ועוד על גבי בני העדה, בנסיון להשיג הון פוליטי תוך כדי ניצול בוטה, על חשבון הטרגדיה של המשפחות". 

"לא מצאנו חטיפות ולא מצאנו גניבות"

הפאנל, שהוקצה לו בתחילה זמן של כשעה וחצי, גלש בהרבה מעבר לזמנו, ועורר סערת רגשות והתפרצויות של משפחות להם יש תינוקות נעדרים. הכנס התקיים באולם של מתנ"ס בית פוסטר שבהרצליה ונכח בו גם עמי חובב, אשר היה בין החוקרים בשתיים מתוך שלוש הועדות שהוקמו לצורך בדיקת טענות הפרשה.

לצד קריאה על האומץ להגיע ולהביא את עמדתו –  חובב שמסר עמדתו מעל הבימה סירב בתוקף להגיב לשאלות שהופנו אליו בזעם. חובב אמר מול ההמון הזועם: "לא מצאנו חטיפות ולא מצאנו גניבות של ילדים.. היתה מהומה בקרב העדה התימנית בראשם עמד עוזי משולם שעשה רעש גדול ורצה להקים ועדת חקירת ממלכתית וועדת שלגי קמה. והמשטרה נתנה לו את שלושה או ארבעה חוקרים והם הזמינו אותי לבוא ולחקור. שנה שלמה הסתובבתי וחקרתי את הנושא והיום החומרים נמצאים בארכיון המדינה".  

בהמשך אמר חובב לקול מחאות הקהל וחברי הפאנל, שחלק מהטעויות נבעו מהמציאות שהייתה, והזכיר את אחד האנקדוטות שחווה, "באחד הפעמים, נהג אמבולנס שנסע בין המחנות לאסוף תינוקות חולים ששמו אותם בתוך קרטונים עם פתקים של השמות שלהם. יחד איתם היתה אחות אחת, "בגלל שהיה יום חם הנהג בכדי להתאוורר פתח את החלון, ומהרוח, כל הפתקים עפו ונוצר בלבול בין השמות". הקהל בחלקו נעמד נסער והשתולל בטענה כי "זו בדיחה מגוחכת כל הסיפורים האלה שבגללם נעלמו ילדים". וחלקם צעקו, "זה שקרי".

מנגד עמד הילד החטוף גיל גרינבאום שבסיפורו שופך אור על פשעי השירות למען הילד - כבן לאם ממוצא טוניסאי שחי כדור שני לזוג ניצולי שואה חסוכי ילדים, הוא מספר כי הוא נולד פג, נחטף מאימו בגיל 17 יום. נשלח לבית יתומים, ומשם לאימוץ. לאם נמסר כי "התינוק מת".  לימים, הוא נפגש עם אימו הביולוגית וחמשת אחיו. אולם, הוריו, שאותם הוא סעד עד יומם האחרון – מעולם לא סיפרו לו את זה שהוא מאומץ. 

ד"ר משה נחום נשיא הפדרציה העולמית ליהדות תימן, שגריר במחנה השלום הבינלאומי אמר, "אנחנו משלים את עצמנו שנוכל להילחם נגד הממסד. זה לא צחוק. המזל שלהם שהעדה התימנית לא מלוכדת" אמר בפתח דבריו "אלפי ילדים נעלמו ולא יתכן שלא ידעו מה קרה איתם".

חטיפות וניסויים בילדים

שלומי חתוכה יו"ר עמותת עמרם, שהיא עמותה של הדור השלישי, "המדינה פשעה פעמיים נגד המזרחים ובפרט נגד התימנים, פעם אחת חטפה תינוקות ובשנית עשתה ניסויים. לדוגמת האחיות חנה ומזל שהזריקו להם בעיניים ופשוט עשו בהם ניסויים. הפכו אותן עיוורות. ואת המקרה הזה כמו האחרים, רצינו לתעד. תקישו במקלדת עמותת "עמרם" ותראו, הכל נמצא באנטרנט". בהמשך אמר על ועדת החקירה, "סוג של בדיחה. האנשים האלה היו צריכים לשבת בכלא. ולפי דעתי גם אתה אדוני היית צריך לשבת בכלא" אמר ופנה לחוקר חובב, "הטעות שלנו ששתקנו. אבל לא עוד. וגם השופטים הפושעים שנכחו בדיונים ושתקו – גם אם לא רצו להיות שם, אבל לא עשו את העבודה שלהם שזה לחקור –  צריכים לשבת בכלא".  הוא הדגיש כי ועדות החקירה היו טיוח, "מתוך 5800 ילדים מגיל 0 עד ארבע שנחתו בארץ או נולדו כאן – נעלמו תוך כשנה וחצי קרוב לאלף ילדים, כל ילד שישי מעדות מזרח פשוט נעלם".

הוא הדגיש כי לא פורסמו העדויות של המשפחות, בתקשורת בנושא ילדי תימן, השיב כי, "בשנות החמישים  הצנזורה אסרה לפרסם בנושא ילדי תימן מבלי לקבל את אישורם".

חתוכה דיבר בהמשך על "רישום מאוחר", הליך שהיה חוקי וכביל בזמנו, במסגרתו גם אחרי שנה ויותר אפשר היה ניתן לרשום תעודת לידה לילד שנולד בישראל וזאת על סמך הצהרת בכתב של ההורים בלבד שילדו את הילד. "זוגות הורים היו מגיעים למושבים ולקיבוצים עם ילד – שנחטף ונמסר להם – היו מצהירים, 'אני ילדתי את הילד', והיו מקבלים תעודת לידה. ללא כל תיקי אימוץ. ללא שום עקבות כי אין תיקי אימוץ בכלל. כולם היו שותפים לזה. תקנות האימוצים והחוקים במדינת ישראל בשנות החמישים בית המשפט היה יכול לאשר אימוץ מבלי שההורים הביולוגים נכחו בדיון - בן גוריון ידע את זה, ובן גוריון אישר את זה. לפי חוקי המדינה, למאומץ אסור לומר בפומבי שהוא מאומץ ומנסים גם לאחרונה לשנות את החוק הזה. גיל גרינבוים כרגע בעצם עובר על החוק, מסתכן כרגע בחצי שנת מאסר בזה שהוא אומר שהוא מאומץ. למה אסור לגיל לומר שהוא מאומץ? בכדי שמשפחות לא יקפצו ויגידו, 'זה הילד שלנו שנחטף' ".
 

משתתפי כנס "החטופים – 60 שנה אחרי"

הוא הדגיש כי בשנות החמישים גם היה אפשר להוציא ילד ללא דרכון מהארץ. "אנחנו תיעדנו גם כאלה שעברו לחו"ל. ועם חלקם גם יצרנו קשר. אחד מהם ההורים שלו העשירים הגיעו לארץ לכמה שבועות וחזרו עם ילד הביתה".      

מהקהל נשאלה שאלה לגבי מוערבתו של שמעון פרס ז"ל בנושא חטיפת ילדי תימן ומכירתם בחו"ל תמורת רכישת נשק.  "פנו הרבה עתונאים בנושא הזה והוא לא הסכים להגיב. זאת אומרת פרס שהיה הבכיר בשנות החמישים, בקשרים עם ויצ"ו, והדסה, והוא סירב. משה שחל מספר שהוא גם היה בין הנמנעים להקמת ועדת החקירה הממלכתית. תעשו אחד ועוד אחד על 'ראש הגנב בוער הכובע'. זה די ברור. בנאדם בכיר שלא מוכן להתייחס לפשע החטיפה שהוא פשע חמור מאוד מדבר בעד עצמו". 

גרינבאום הגיב ואמר, כי הוא מאוכזב מהחקירות והארכיונים והוסיף, "כקצין חקירות אני די מאוכזב מבחירת צחי הנגבי. ציפיתי שהבחירה תהייה אחרת".   

וד"ר נחום הוסיף בציטוט מסיפרו "ילדי תימן הנעדרים – התעלומה" – על כתבה שפורסמה בעיתון הארץ על ידי הכתב רוביק רוזנטל בשנת 1988, בה נאמר כי ראש הממשלה דאז יצחק שמיר שהורה על הקמת ועדת שלגי שאל את צחי הנגבי, וכך הוא אמר בפאנל, "אם תקום ועדת חקירה היא תביא קולות לליכוד? התימנים יבחרו בליכוד? הנגבי אמר לו, כן בודאי. ולכן הקימו את ועדת שלגי".

ההסכמה בין כולם הייתה כי בסופו של פאנל סוער ויצרי, למרות פתיחת הארכיון והעדויות שהיו סגורים במרתפי גנזך - הוכיח רק כי סיפורם הטרגי של ילדי תימן, מזרח ובלקן  רחוק מלהגיע לסיומו.    

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו