היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, קבע בחוות דעת שפרסם הערב (ראשון) כי ח"כ בסאל גטאס לא ישוחרר ממעצרו לצורך ביצוע הצבעות בכנסת. בחוות הדעת שנשלחה ליו"ר הכנסת הוא כתב כי "ח"כ השוהה במעצר, לרבות מעצר בית או חלופות מעצר אחרות המונעות ממנו להגיע למשכן הכנסת, אינו יכול להשתתף בהצבעות בוועדות הכנסת ובמליאה, וזאת על אף שבמליאת הכנסת לא ניתן למלא את מקומו".
עם זאת, רשאי ביהמ"ש, בעת שהוא מחליט על המעצר או הארכתו, לשקול את עובדת היותו של העצור ח"כ ולאפשר לו להשתתף בהצבעות כאשר הוא סבור שניתן לעשות כן מבלי לסכל את תכליות המעצר.
יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אמר כי הוא סומך את ידו על חוות הדעת המשפטית ולפיה ח"כ השוהה במעצר לרבות מעצר בית או חלופות מעצר אחרות המונעות ממנו להגיע למשכן הכנסת, אינו יכול להשתתף בהצבעות בוועדות הכנסת ובמליאה וזאת על אף שבמליאת הכנסת לא ניתן למלא את מקומו.
המשמעות של החלטת היועמ"ש היא שהכנסת תפעל באופן חריג עם 119 ח"כים בלבד, כל עוד ח"כ גטאס יהיה במעצר. אם ביהמ"ש יחליט להאריך את מעצרו עד תום ההליכים נגדו עשויה היעדרותו להיות ארוכה.
עו"ד ינון ציין כי הוראות החוק העוסקות בהליך נטילת החסינות של ח"כ מפני מעצר, אינן קובעות כל הסדר ביחס להשתתפותו בהצבעות או ביחס להחלפתו במצב זה. זאת בניגוד למנגנון שנקבע בחוק ביחס לח"כ שהורשע ונכנס למאסר והמחייב החלפתו על ידי המועמד הבא ברשימתו .
לדעתו בהכרעה בין שני אינטרסים מנוגדים, מצד אחד הרצון לאפשר את מימוש זכות הייצוג של הציבור שבחר ברשימתו של הח"כ העצור והעיוות ביחסי הכוחות בכנסת העלול להיגרם בשל שלילת זכותו להצביע, לבין מצד שני הפגיעה במניעת שיבוש החקירה שעלולה להיגרם עקב שחרורו ממעצר, עמדתו היא כי יש להכריע לטובת האינטרס של חשש לשיבוש החקירה.
עו"ד ינון הזכיר שב-1979 הובא ח"כ דאז שמואל רכטמן מהכלא כדי להצביע בכנסת, אולם לדבריו הדבר נעשה אז לפני שנחקק ההסדר הקובע השעיה או הפסקת כהונה של ח"כ השוהה במאסר, והחלפתו על ידי הבא בתור ברשימה.
פשיטה על לשכת הח"כ
משטרת ישראל קיימה הערב חיפוש בלשכתו ובביתו של ח"כ גטאס בכנסת.
בית משפט השלום בראשון לציון האריך ביום שישי בארבעה ימים את מעצרו של חבר הכנסת, החשוד כי העביר טלפונים, ציוד נלווה ומסמכים לאסירים ביטחוניים בכלא קציעות.
ההחלטה לעצור את גטאס התקבלה בעקבות אינדיקציות לכך שהוא, או אנשים מטעמו, מנסים לשבש את החקירה. שופט השלום מנחם מזרחי דחה את טענות סניגורו של גטאס עו"ד נמיר אלדבי, כי ההחלטה לעצור את מרשו תיחשב כ"החלטה פוליטית." הסניגור טען גם כי המשטרה מנהלת נגד גטאס חקירה ראוותנית שמתנהלת בתקשורת. כך או כך, המשטרה מייחסת לחקירה חשיבות מיוחדת ועל כך יכולה להעיד נוכחותו בדיון של ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, תנ"צ כורש ברנור.
עוד באתר:
"ישנה סכנה רצינית לתחלואה ותמותה מוקדמת במפרץ חיפה"
אושרה הצעת החוק לצמצום תאגידי המים
בכל החזיתות: ארגון דאעש נלחם על חייו
נציג המשטרה רפ"ק עודד אררה טען בדיון כי המשטרה האזינה לשיחת טלפון שקיים גטאס עם אחד האסירים, עוד לפני שהגיע לכלא, כדי לתאם איתו את המפגש, וכי המחבל ואליד דקה, השפוט למאסר עולם על רצח משה תמם ז"ל, היפנה את גטאס עוד לפני הגעתו לכלא לגורם שלישי כדי לקבל את המעטפות.
רפ"ק אררה הוסיף כי גטאס מסרב למסור את זהות האדם שמסר לו את המעטפות ולקיים עימות עם שני האסירים הביטחוניים. "אין חולק שאדם העוסק בהכנסת טלפונים ומוסר אותם לח"כ כדי שיכניס לבית הסוהר, הוא גורם המעורב בעבירות ביטחון. אי הסדרת זהותו על ידי החשוד חמורה ועצם ההכנסה חמורה מאוד," טען והוסיף כי גטאס טען בחקירתו: "אני לא רוצה להיות מלשין," כשהתבקש למסור את זהותו של מוסר המעטפות. גטאס, לטענת המשטרה, העביר שתי מעטפות. האחת, עם מסמכים, יועדה למחבל דקה, והשנייה, עם הטלפונים, יועדה לאסיר באסל ביזרה.
גטאס טוען כי לא ידע שיש טלפונים במעטפות שהעביר וכי המסמכים כוללים נייר עמדה של מפלגת בל"ד. לגרסתו, בינו לבין דקה קיימת היכרות רבת שנים והוא התבקש על ידיו להעביר ספרים לכלא. "אלה דברים שהיו עטופים בצורה כזו שהוא לא יכול לדעת מראש מה יש בתוכם," טען סניגורו, אולם השופט העיר: "אני יודע שספרים מעבירים בשקית של סטימצקי או של צומת ספרים." המשטרה ביקשה להאריך את מעצרו של גטאס בשישה ימים, אך השופט הורה על ארבעה ימים וציין כי "קיים יסוד סביר לחשד ששחרור החשוד יסכן את שלום הציבור ויוביל לשיבוש מהלכי החקירה." כמו כן, אמר שבחן בדקדקנות את בקשת הארכת המעצר לפני שאישר אותה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו